Skip to content

מדוע תפיסת אוניית הנשק אמורה להדיר שינה מעיני מנהיגי איראן

השתלטות חיל הים על האונייה KLOS C אכן ראויה לכל התשבחות המורעפות עתה על ראשי המתכננים והמבצעים של פעולה זו. אולם דווקא היכולת המודיעינית לעמוד על הנעשה במדינת יעד רחוקה כאיראן, היא היא שמציתה את הדמיון ומעוררת התפעלות בקהיליות המודיעין בעולם
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
אלה לא הטילים, טמבל - באדיבות דובר צה"ל
אלה לא הטילים, טמבל - באדיבות דובר צה"ל

יש כמובן חשיבות למניעת אספקת רקטות  M-302 לגורמי טרור ברצועת עזה (רקטות ולא טילים משום שהללו משוללות  מערכת הנחיה), אולם אל לנו להפריז בה. למעשה אף גורם לא יכול לתקוע לידינו שמספר רקטות מסוג זה או דומה, לא עשו כבר בעבר את דרכן לרצועה. יותר מכך, היה ויפרוץ עימות באזורינו, מרבית אוכלוסיית המדינה תמצא ממילא תחת איום רקטי/טילי שישוגר משטח לבנון. האם אז לאזרחים במרכז הארץ שבתיהם יפגעו חלילה מרקטות, באמת משנה האם אלו שוגרו מרצועת עזה או מלבנון? בוודאי שלא ובדיוק משום כך, אני מתקשה לקבל כהווייתה את ההגדרה שהרקטות שנתפסו היו אמורות לשמש "נשק שובר שוויון."

מצד שני אי אפשר שלא להתפעל מהיכולות המופלאות באמת של קהיליית המודיעין הישראלית, כפי שאלו באו לידיי ביטוי גם בשבועות ובחודשים האחרונים.  אך טבעי ששדה התעופה הבינלאומי בדמשק כמו גם נמלי לטקיה וטרטוס, מצויים 24/7 תחת מעקב קפדני של כל גורמי קהיליית המודיעין הישראלית. הקרבה הגיאוגרפית ליעדים אלו, מקילה כמובן ומסייעת בהצלחת מאמץ אינסופי זה. התקיפות שביצע חיל האוויר בחודשים האחרונים בשטח סוריה, נובעות ומעידות גם הן על איכותו וזמינותו של המיידע המודיעיני הנאסף. כך בדיוק אותר בשדה התעופה של דמשק גם משלוח רקטות  M-302 לטהרן.

זה המקום לעשות פאוזה קלה, להישאר בשדה התעופה בדמשק ולדמיין איך ניגש עובד השדה, סוכן בשירות המוסד, אל אחד מארגזי העץ שהכילו את הרקטות, והצמיד לתחתיתו מדבקה שהכילה משדר זעיר. בינינו, מישהו יכול סתור את האפשרות הזו?

נשוב "למציאות". בתום טיסה בת כשעה לערך, הגיעו הרקטות לשדה התעופה של טהרן. ועל פי כל תרחיש סביר והגיוני, בנקודה זו היה כל ארגון ביון זר מאבד את הקשר עם הרקטות ששונעו דרומה למרחק עצום של יותר מ 1,300 קילומטרים, עד לנמל בנדר אבס. המדובר בנמל גדול, עמוס ומיושן ש"אפילו" אלון חסן, לא היה מוצא בו את ידיו ורגליו. אם היה מאן דהו מצליח בכל זאת לעקוב אחר הובלת הרקטות מטהרן עד לנמל, סביר ששם בנמל כבר היה מאבד עמן קשר ולצמיתות.

המעקב הצמוד לאורך כל אותה דרך ארוכה שעשו הרקטות מדמשק ועד יציאתן לים, חייב בוודאות מאמץ איסופי ומחקרי יוצא מן הכלל, מצד כל גורמי ומקורות המודיעין למיניהם. אלו כוללים בד"כ מודיעין חזותי (VISINT ), מודיעין אלקטרוני (ELINT ), מודיעין תקשורתי (COMINT ) ומודיעין אנושי/סוכנים (HUMINT). תוצאותיה של המשימה המורכבת שחצתה ארצות והתנהלה ברובה בארץ אויב רחוקה, מצביעים ללא ספק על יכולות מודיעיניות מופלאות, ובכלל זה בלב ליבה של הדומיננטית והאגרסיבית שבקרב אויבינו. בהקשר זה מן הראוי לזכור שהמאמץ המודיעיני העיקרי של מדינת ישראל מופנה זה שנים דווקא לתחום הגרעיני האיראני והמבין יבין. כן, גם בטהרן.

דודי (דוד) ירון, סופר ומרצה, סא"ל מיל' בחיל האוויר ומחבר רומנים צבאיים עתידניים.

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן