דיז'ון ללא חרדל, הרי היורה ולא פארק היורה, בון ואנחנו לא בגרמניה וכמובן יין, נופים וחבל ארץ לא מתוייר על ידי המטייל הישראלי. שווה להגיע. כתבה שנייה בסדרה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
חבל בורגונדי הוא מחוז חפצנו הפעם. כ-300 ק"מ מדרום מזרח לפריז, נמצאת בירת בורגונדי ובירת אזור היין המצטיין באיכותו קוט-דור, היא דיז'ון.
הדרך לדיז'ון עוברת דרך עשרות קילומטרים של שדות צהובים במשך רוב חודשי האביב והקיץ. שדות החרדל והלפתית הצהובים – הצמחים מאד דומים. מהראשון עושים ממרח חרדל ומהשני מפיקים את שמן הקנולה ודלק ביולוגי – משרים רוגע בואכה ללב אזור היין החשוב, בורגונדי.
חבל בורגונדי (Burgundy) הוא אזור ירוק של נחלים, נהרות ותעלות מים. בינות לערוצי המים משתרעים יערות אלונים, כרמים רבים ויקבים. בכל רחבי בורגונדי ניתן לבקר בעיירות היסטוריות וטירות עתיקות.
דיז'ון, שעל שמה נקרא החרדל המפורסם באיכותו – "חרדל דיז'ון" – אינה מהווה יותר מרכז יצור חרדל תעשייתי. ניתן למצוא חרדל דיז'ון מקומי מיצור בוטיק. זהו חרדל המבוסס על חומץ בן יין מבורגונדי וכך הענבים המיוחדים של בורגונדי והחרדל המקומי יחדיו יוצרים מוצר ייחודי ולא תעשייתי.
דיז'ון מפורסמת גם בקרם דה קסיס (Crème de Cassis), שהוא ליקר אדום ומתוק שעושים מדומדמניות (BlackCurrants ). קרם דה קסיס הוא מרכיב עיקרי באפריטיף "קיר" הקרוי על שם פליקס קיר שהיה ראש העיר של דיז'ון שנהג להגיש קוקטייל זה של יין לבן מבורגונדי עם עשירית קרם דה קסיס.
במרכז העתיק של דיז'ון נעים להעביר זמן בין חנויות ובתי קפה רבים. ארמון הדוכסים המפואר שמשמש כמשכן למוזיאון האומנויות ולבית העירייה, הוא אחד המונומנטים היפים בבורגונדי ולא רחוק ממנו נמצאת כנסיית נוטרדאם.
בין דיז'ון והגבול השוויצרי נמצא חבל ארץ שונה, הררי, מיוער ומושלג בחורף. זהו אזור הרי היורה הצרפתיים. חבל פרנץ`-קומטה שביורה, משתרע בין האזורים אלזס, לורין, בורגונדי והאלפים. העיר המרכזית באיזור, שהיתה גם חשובה עוד בימי הביניים היא בֶּזַאנסוֹן. העיר יושבת בתוך עיקול של הנהר דו (Doubs) ובגובה כ-600 מטרים מעל פני הים. בזאנסון נחשבת ל"עיר הירוקה ביותר בצרפת" והידידותית ביותר לסביבה. העיר משופעת בשרידים רומאיים, שמזכירים במשהו ערים עתיקות מאותה תקופה באיטליה או בארצנו.
"השער השחור" המפורסם בבזאנסון הוא שריד לחומה מהתקופה הרומית. על גדות הנהר הוקמה טיילת וובאן כשמנגד לה יש בתים מהמאה ה-17. מעל העיר מתנשאים ביצורים נרחבים שנבנו על ידי האדריכל הידוע וובאן.
כשממשיכים מערבה, לכיוון הגבול השוויצרי, ממשיכים לטפס לגובה של 1000 מ' ויותר ועד שלהי הקיץ פסגות ההרים עדיין מושלגים וחובבי סקי יכולים לגלוש במסלולי הסקי.
אחת משכיות החמדה של אזור היורה הוא הכפר ווילר-לה-לק ( Villers-le-Lac ) ששוכן בעמק קסום על גדות נהר הדו. מהכפר ניתן לצאת לשייט קצר עד למפל שנמצא במעבה היער – טיול טבע באוויר הצח.
מדרום לכפר משתרע פארק היורה. זוהי שמורת טבע מיוערת והררית המוקדשת לאזור היורה ולתקופה הפרהיסטורית הנקראת על שם האזור.
שני כפרים נוספים שנסענו לבקר הם הכפר הציורי אורנן ( Ornans ) שיש המכנים אותו "ונצייה של פרנץ` קומטה" (הם כנראה לא היו בוונציה). שם שווה לשבת באחד מבתי הקפה בכיכר העיר או לעבור בין הגשרים הרבים לשני צידי נהר הלו. נמשיך לרדת מהרי היורה ונפנה מעט דרומה לארבואה (Arbois) . זו עיירה שמפורסמת ברחבי העולם בשל שני דברים: הראשון הוא לואי פסטר, שלו אנו חייבים את פיסטור החלב (תהליך הפיסטור נקרא על שמו) וכן את הכרת השמרים החשובים כל כך בתעשיית הבירה. לואי פסטר גדל בארבואה וביתו משמש היום מוזיאון.
הדבר השני בו ידוע הכפר הוא "יין קש" (vin de paille ) ו- Vin jaune, שהם שני סוגי יין יחודיים לאזור. יין קש הוא יין מתוק בעל אחוז גבוה של אלכוהול ובעל גוון זהוב, שהופק מענבים שיובשו לפני כן על מצעי קש בדומה לתהליך היצור של האמרונה האיטלקי המוכר יותר בישראל. הווין ז'ון פחות מוכר והוא מזכיר בתהליך את יינות השרי המוכרים יותר במחוזותינו.
"דרך היינות הגדולים"
מדרום לדיז'ון, מרחק של כ-40 ק"מ נמצאת העיר בון (Beaune ) שהיא בירת היין של בורגונדי ויש הטוענים שבירת היין העולמית. הדרך המועדפת כמובן היא "דרך היינות הגדולים" (Route des Grands Crus ) המשתרעת לצידי הטרואר המצטיין של בורגונדי, קוט-דור ( Côte-d'Or ). זו דרך שעוברת בין כרמים, 33 כפרים שעיסוקם הוא ענבי היין וכמובן יקבים רבים מספור. בכל כפר יש יקבים משפחתיים קטנים ובחלק מחלקות הכרמים יש גם טירות שהפכו ליקב. חלק מהכרמים מכריזים בשילוט בולט על היקב להם הם שייכים וזאת כי אלו חלקות כרם מצטיינות באיכותן וביין המופק מהענבים בחלקות אלה.
אי אפשר לוותר על ביקור ביקב באחד הכפרים או בבון, בירת היין. בעיר בון חייבים לבקר בהוספיס דה בון – אוטל דיו (Hospice de Beaune – Hotel Dieu ). זהו מבנה שהוקם במאה ה- 15 למען עניי העיר ונזקקיה. הכינוי "ארמון העניים" הוצמד לו כבר עם הקמתו. המבנה הוקם בהשראת אדריכלות פלמית וגותית. כיום הוא נחשב ליהלום של ארכיטקטורה מימי הביניים. הרעפים הצבעוניים שעל גג בית החולים הובאו כנראה ממרכז אירופה ומעניקים למקום מראה יפה ומעניין במיוחד. במקום נערכת תחרות היין היוקרתית והמכרז של יינות בורגונדי.
היקב שבחרנו לבקר בו נמצא בבון ויש בו מרכז מבקרים נוצץ ומזמין. Bouchard Père & Fils הוא יקב בעל היסטוריה של יותר מ-280 שנות יצירת יין בורגונדי. היקב נמצא בטירה מהמאה ה-15 והמנהרות שלה נבנו עבור המבצר והחיילים. לפני כ-200 שנה נרכשה הטירה ע"י משפחת בושר שראתה במקום פוטנציאל לייצור ושימור יין תודות לשלוש קומות של מנהרות, לאורך ארבעה ק"מ, עם לחות 80%-90% ) וטמפרטורה קבועה של 13-15 מעלות באופן טבעי.
סיירנו במנהרות, כולל בחלק הנעול, בו שמורים יינות עתיקים. היין העתיק ביותר ביקב הוא Meursault Charmes משנת 1846. כן, יין לבן בן 178 שנים. יין חי ונושם שראה ועבר שתי מלחמות עולם, תהפוכות ומהפכות, אימפריות שקמו ונפלו והוא עדיין חי.
מספרים שבטעימה שנערכה בשאטו-דה-בון בשנת 1998, נשאלו מספר מבקרי יין מהטובים בעולם מה דעתם על היין (נמסר להם רק ששנת הבציר היא 6__1). אחד המבקרים ענה כי לדעתו זה לא בציר 96 או 86 ואפילו לא 76 שאותם היה מזהה מיד. גם לא 66, שנת הבציר שבה נולד בנו, והוא מכיר היטב את כל היינות מבציר מיוחד זה. בציר 56 סבל מכפור עז ולכן לא היה יין באותה שנה. כך לדעתו זה או 46 או 36. נציג היקב ענה לקול תשואות הקהל כי נכון זה בציר 46 אבל לא 1946 אלא …..1846.
טעמנו מספר יינות. אהבתי את האדום -Beaune Du Chateau Premier Cru Rouge 2010 שבו בלנד של יינות מ-17 חלקות שונות באזור בון. יין בעל ארומה פירותית מאד עם מעט עשביות ובטעם עוצמה עולה לאט של פירותיות. מחירו ביקב 23 יורו.
היין הלבן הטוב לטעמי היה Corton-Charlemagne 2011 שהוא יין בעל צבע זהוב בהיר כמעט שקוף, דמעות סמיכות זולגות לאט מאד ובאלכסון. ארומה מאד שטוחה בתחילה אבל נפתח לאט. הרבה פרי ומעט עשב. תופס לאט את הלשון וחלל הפה ולא מרפה. מחיר היין ביקב כ- 100 יורו.
בפרק הבא נטייל בבוז'ולה, נגיע לליון ונמשיך לכמה עיירות מיוחדות בבורגונדי. ניתן לבקר באתרים אלה עצמאית או בטיול מאורגן בהדרכתי