סטיאגרהה בדרום אפריקה  הנה ספר שכל כך נחוץ לנו דווקא עכשיו בתוך הרעש הגדול מסביבנו. נדמה שהמילה מנהיג לא תאמה מעולם למידותיו ואישיותו של אדם כפי שתאמה למנהיג ההודי מוהנדס קרמצ'אנד גנדהי שעל אף שרבים מכירים את מאבקו למען עצמאותה של הודו, מעטים מכירים את ראשית דרכו בה עוצבו משנתו הפוליטית ותפיסותיו המוסריות. הספר הרואה אור לראשונה בעברית מתאר ממקור ראשון את שנותיו בדרום אפריקה אליה הגיע כעורך דין צעיר בשנת 1893 כאשר הוא בן 24 בלבד. שליחותו הייתה אמורה לארוך כשנה אך עד מהרה נחשף להפליה העמוקה של המיעוטים ההודים בדרום אפריקה (וגם של מיעוטים אסייתיים אחרים), נרתם למאבקם ולבסוף נשאר שם 21 שנה. במהלך השנים הללו הכניס גנדי אל התודעה הפוליטית את המונח סטיאגרהה (אחיזה באמת) שעם השנים הפכה שם נרדף למאבק הלא אלים אותו הוביל. בדרום אפריקה גם עבר גנדהי את התמורה האישית המשמעותית שכללה פרישות מינית, הסתפקות במעט והימנעות מאכילת מזון מן החי. בכריכה האחורית מצוטט אלברט איינשטיין שאמר שבדורות הבאים נתקשה להאמין שאדם כזה התהלך בקרבנו, ואכן, קשה להאמין.

סטיאגרהה בדרום אפריקה מאת מ.ק.גנדהי, הוצאת בבל, תרגם מאנגלית: מתן קמינר, 352 עמ'

כותרת משנה / ארנסט המינגוויי  עוד לפני שהפך לאחד הסופרים האמריקאים הגדולים וזכה בפרס נובל, היה המינגווי עיתונאי ולאורך רוב חייו, במקביל לכתיבתו עבד בעיתונים שונים ודיווח עבורם לא אחת גם מאזורי קרבות. "כותרת משנה" הוא הספר ה-12 הרואה אור במפעל החשוב של הוצאת פן לתרגום מחדש של יצירותיו של מי שנחשב אולי לגדול הסופרים האמריקאים במאה  ה-20, ובו מבחר מכתבותיו מתחילת דרכו כעיתונאי בן 18 ודרך היותו כתב זר המסקר בעיקר אזורי קרבות ועד להיותו עיתונאי וותיק ומנוסה.

כתיבתו היא עדות חשובה לארועים ואישיים בולטים בתקופתו מתום מלחמת העולם הראשונה ודרך ארועים מרכזיים במלחמת העולם השניה. חלק מרכזי מדיווחיו עוסק בתקופה בה הצטרף לכוחות האנטי פשיסטיים במלחמת האזרחים בספרד כאשר חוץ מלדווח לעולם על הנעשה סייע להם באופן פעיל והסביר זאת כאשר אמר כי לסופרים יש עניין מיוחד במאבק בפשיזם מאחר וזוהי צורת השלטון היחידה בה לא יתאפשר לסופרים לכתוב את האמת.

כותרת משנה מאת ארנסט המינגווי, הוצאת פן וידיעות ספרים, תרגמה מאנגלית: רחל פן, 456 עמ'

שחור על גבי שחור / עדי קיסר ספר שירה ראשון למי שעומדת מאחורי הגל העולה בשירה הישראלית,  "ערס פואיטקה". ואחרי האבק שעדיין לא שוקע, ואחרי אלף הוויכוחים שנפרשו על גבי העיתונים וברשת בעניין השירה המזרחית החדשה, וכל הבעד והנגד, אחרי הכל נשארת עדי קיסר אחת, מוכשרת ומדויקת מאוד מאוד שבוערת ומבעירה.

מועדון הנוסע המתמיד:  בַּלַּיְלָה אַתָּה תּוֹפֵס רַכֶּבֶת / אֵלַי / כָּל הָרְצִיפִים שֶׁלִּי / מַמְתִּינִים רֵיקִים / רַק לְךָ. / אַתָּה לוֹחֵשׁ בְּתוֹכִי / שֶׁהִתְגַּעְגַּעְתָּ / וַאֲנִי עוֹנָה / שֶׁשָּׁכַחְתִּי לִשְׁטֹף כֵּלִים                                                                                                                             אַתָּה לוֹחֵשׁ בְּתוֹכִי / נְשִׁיקוֹת / וַאֲנִי עוֹנֶה / שֶׁהִשְׁאַרְתִּי אֶת הַבּוֹיְלֶר דּוֹלֵק / אַתָּה לוֹחֵשׁ בְּתוֹכִי / נְשִׁימוֹת / וַאֲנִי עוֹנֶה / שֶׁשָּׁכַחְתִּי לִנְעֹל אֶת הַדֶּלֶת / וּמִתְמַסֶּרֶת                                                                                                                                                      וּמְחַכָּה / וּמְחַכָּה / וּמְחַכָּה / שֶׁיָּבוֹא כְּבָר הַכַּרְטִיסָן / וִיגָרֵשׁ אוֹתְךָ / הֲרֵי אַף פַּעַם / לֹא הָיִיתָ מוּכָן / לְשַׁלֵּם אֶת הַמְּחִיר הַמָּלֵא.

שחור על גבי שחור מאת עדי קיסר, הוצאת גרילה תרבות, 144 עמ' (באינדיבוק ובחנויות הספרים העצמאיות)

[related-posts title="טל גולדשטיין, הצעה לספר"]