מדוע מצניעים בברלין את ה-1.9.14?

האם הגרמנים שבעים מלעסוק באשמה ההסטורית שלהם ומבקשים לראות במלחמת העולם השנייה אפיזודה בדרך של ארצם לחופש? סימפוזיון בנושא ייערך ביום שני ה-1.9 בברלין וינסה לברר מדוע מציינים בעיר 100 שנים למלחמת העולם הראשונה ו-25 שנה לנפילת החומה, אך לא 75 שנה לפרוץ מלה"ע השנייה

Print Friendly

ב-1 בספטמבר 2014 יצויינו 75 שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה. אם נבדוק את לוח השנה הברלינאי נגלה שני אירועים מינורים במטרופולין הגדול ברלין הסמוכים לתאריך זה: ב-28.8 פתיחת תערוכת חוצות בשם "מלחמת ההשמדה בפולין 1939" וב-2.9 – הסרת הלוט מעל אנדרטה לזכרם של קרבנות "המתת החסד" .

קריית הממשלה בברלין. להכנס אל לב המערכת הנאצית. (צילום: אודי בן זאב)

קריית הממשלה בברלין. להכנס אל לב המערכת הנאצית. (צילום: אודי בן זאב)

התערוכה "מלחמת ההשמדה בפולין 1939" תוצג בכיכר פריז לפני שער ברנדבורג. התערוכה אורגנה על ידי המועצה של אתרי הזכרון של קורבנות השלטון הנאצי בברלין ובסביבתה. היא תציג את הרקע לפרוץ המלחמה ואת התוצאות שליוו את תחילתה ואיך תכנן הרייך השלישי מתחילת שלטונו מלחמת כיבוש "שטחי מחיה" חדשים וגם מלחמת השמדה לשם טיהור גזעי של אירופה.

האירוע השני הוא הסרת הלוט מעל אנדרטה לקורבנות פרויקט "המתת החסד" (אותנסיה). זהו פרויקט סודי בשם T4 (על שם כתובת המטה, רחוב טירגרטן 4). במסגרת זו נרצחו כל אותם "בלתי ראויים" על פי תורת הגזע הנאצית: נכים, מפגרים, חולי נפש ועוד. הם נשלחו למוסדות הבראה ובהם נרצחו. ה"ניסיון" שצברו אנשי האס.אס שביצעו את הרציחות, שימש אותם ברצח יהודי אירופה. "המתות החסד" נמשכו מ-1939 ועד 1941 והן הפרויקט הנאצי היחידי שהופסק בעקבות מחאה ציבורית, כולל דרשה של הבישוף הקתולי של מינסטר, קלמנס פון גאלן.

"אלו הם אירועים קטנים ומינוריים בהשוואה לתשומת הלב הציבורית המוענקת השנה ל-100 שנה למלחמת העולם הראשונה ו-25 שנה לנפילת חומת ברלין", אומרת נירית בן-יוסף, מדריכת חברת התיירות "קשרי תרבות תבל" לברלין ותושבת העיר, "אני מדריכה ותיקה ומאוד מעורה בכל המתרחש ומופתעת מכך. מצד אחד העיר מלאה באתרי הנצחה וזכרון, ומצד שני עולה כאן הרגשה שאין רצון להתעסק בפשעי הנאצים ובאשמה סביב תאריך הסטורי זה."

בתופעה זו  יעסוק סימפוזיון שייערך ביום שני ה-1.9 ב 19:00 באוניברסיטת הומבולט בשד' אונטר דר לינדן בברלין, וישאל האם הגרמנים שבעים מעיסוק באשמה ובפשעי הנאצים ומתחילים להתייחס למלחמת העולם השנייה רק כאפיזודה בסיפור הגדול של המאבק לחופש. בסימפוזיון ישתתפו היסטוריונים מגרמניה, אנגליה ופולין והוא נערך בחסות של כמה ארגוני זיכרון והנצחה ברלינאים.

אל לב המאפליה

ברלין היא יעד תיירות פופולארי, אך מעטים הטיולים אשר נכנסים אל לב המערכת הנאצית. טיול הדגל של  קשרי תרבות תבל לברלין ודרזדן מלווה בהדרכת חמישה מומחים שונים לברלין. הוא עובר בקריית הממשלה הגרמנית, שבה ניתן לסייר גם כיום ממטה האס.אס, דרך הגסטאפו (היום מוזיאון הטופוגרפיה של הטרור), הבניין של גבלס (כיום משרד הרווחה) הבונקר של היטלר (שטח עצום מתחת לקרקע שמולא בבטון), משרד הקנצלר היטלר והמשרד הראשי לביטחון הרייך. כאן אפשר לראות ולנשום את המנגנון הנאצי.

הסיור מגיע לשיאו בכניסה לבניין הלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני), שכיום שוכן בו משרד האוצר. באולם הנקרא היום "אולם אירופה" התכנסה לאחר "ליל הבדולח" צמרת הרייך השלישי כדי להחליט על גורל יהודי גרמניה, ושם הוחלט למעשה על פתרון סופי ליהודי גרמניה.

אתר נוסף ומיוחד לסיור בברלין הוא משרד החוץ הגרמני – חלוץ מבין משרדי הממשלה שהחליט לבחון בצורה מקיפה את מעשיו בימי הרייך השלישי. בארכיון משרד החוץ מצוי, לדוגמה, העותק היחיד של פרוטוקול ועידת ואנזה. את הביקור בארכיון הזה מדריך פרופ' משה צימרמן, שהיה חבר ועדת ההיסטוריונים שחקרה את נושא מעורבותו של משרד החוץ הגרמני בתקופת השואה ביחד עם מנהל הארכיון ד"ר מרטין קרוגר ממשרד החוץ הגרמני. המבקרים זוכים להכיר מסמכים נדירים נוספים, שאינם חשופים לקהל הרחב.

Print Friendly

על אודות עירית רוזנבלום

עורכת וכתבת התיירות. עד 2011 כתבת התיירות של הארץ-דה מרקר. ילידת תל אביב ומתגוררת בה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, תיירות, תיירות בחו"ל, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.