Skip to content

נימפת הים ודיוניסוס

 הפסנתרנית הסינית יוג'ה ואנג סוחפת את הקהל בנגינת מוצרט מושלמת, מרתה ארגריץ' חדשה! זובין מהטה מפגין שליטה מדהימה על התזמורת וכובש את הקהל בביצוע מלא עושר גוונים של הסימפוניה השלישית מאת סן-סנס, בנייני האומה, 18.1.2016 הניקוד חמש מתוך חמש בלכידות מופתית ובתיאום מושלם בין שלושת הכנרים החל הביצוע הכובש לקונצ'רטו בפה מז'ור מאת ויואלדי. הזרימה […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

 הפסנתרנית הסינית יוג'ה ואנג סוחפת את הקהל בנגינת מוצרט מושלמת, מרתה ארגריץ' חדשה! זובין מהטה מפגין שליטה מדהימה על התזמורת וכובש את הקהל בביצוע מלא עושר גוונים של הסימפוניה השלישית מאת סן-סנס, בנייני האומה, 18.1.2016

הניקוד חמש מתוך חמש

בלכידות מופתית ובתיאום מושלם בין שלושת הכנרים החל הביצוע הכובש לקונצ'רטו בפה מז'ור מאת ויואלדי. הזרימה בין דומיטרו פוציטרי, אסף מעוז וסמיון גבריקוב הייתה משל ניגנו בראש אחד. יפה במיוחד הייתה בניית הדינאמיקה של "מדרגות" נוסח תקופת הברוק. העידון הלירי וניגודו בפריטת פיציקטו בצליל מלא "בשר" של אסף מעוז היה חי. מלא שמחה ובהיר ובעיקר ריתמי ומחודד היה פרק האלגרו החותם.

                                                     קרדיט של NCPA Wang Xaojving

וירטואוזיות בלתי נתפסת - יוג'ה ואנג מכשפת את הקהל בקסם שקיפות מגעה                                       יוגה' ואנג מכשפת את הקהל בווירטואוזיות הבלתי נתפסת שלה

 בשמלה כסופה נוצצת שהבליטה את גזרתה החטובה והזכירה נימפת ים נכנסה יוג'ה ואנג בת ה-29 לאולם. בביצוע ריתמי ומדויק ופתיחה מוצרטית קלילה אך גם עם עמוד שדרה דרמטי, החלה נגינת פרק האלגרו הפותח. השקיפות האוורירית של אצבעותיה שריחפו על הפסנתר ודומה שניגנו מעצמן – הייתה מלאת אור. דומה ששובבות המשחקים המוצרטיים של הדיאלוג עם התזמורת, כאשר הסולן קוטע את התזמורת בהערות "אישיות" – כמו תפורה על אישיותה של הפסנתרנית הצעירה. הרעננות וההומור בהן ניגנה את הפרק הראשון היו כאילו מוצרט עצמו יושב ומנגן. בעיקר בלטה בנגינתה הפשטות לכאורה – פשטות שהיא פרי עיבוד גאוני של מוצרט. ללא כל גימיקים או מניירות- הקהל נפגש עם גלגולו של מוצרט באולם. מחדווה זו עברה יוג'ה ואנג לפרק האיטי המהורהר המולחן בסולם מינורי מלא תוגה. בן גילה, הכנר הראשי הצעיר דוד רדז'ינסקי, נענה בשירתיות מדובבת לשקיפות הסלסולים המופלאה המייחדת את נגינתה. פנטסטית הייתה ילדת הפלא ברונדו החותם. כאן יכלה להתיר את הרצועות ולהתהולל בעליזות מוצרטית קונדסית, להפגין את יכולותיה הווירטואוזיות שהן בבחינת בלתי נתפסות ובעיקר את הקצביות המדויקת שהיא חלק אינהרנטי מאישיותה. התזמורת נענתה לה בצליל פריטה מחשמל של הכינורות ובעומק מלא וסוחף. הכול בנגינתה היה מדוד,- מלאכת מחשבת של סוף מעשה במחשבה תחילה. אפילו הפורטה הדרמטי שלה היה מעודן ומאופק. מופלאה הייתה הדרך בה נארגה אל חיק התזמורת המלטפת. ובתום מחיאות הכפיים הסוערות של הקהל שהריע לשקיפות מגעה המעודן וליפי נגינתה מלאת הקסם – התגלתה בעצם נערת הפלא: בהשילה את נעלי העקב המסחררות הנוצצות – החלה סוף סוף לכייף: הנערה השובבה ניגנה כהדרן ראשון את Tea for two – יצירתו של פסנתרן הג'אז האגדי Art Tatum בן ראשית המאה. ואם כבר להתהולל בכיף – המשיכה להפנט את הקהל בשורת ואריאציות וירטואוזיות מסחררות של המארש הטורקי המוצרטי בעיבודו של קוסטירקה. את שורת ההדרנים חתמה יוג'ה ואנג בביצוע חלומי ל"אורפאו ואורידיצ'ה" של גלוק. בהפסקה חתמה נערה סינית צנועה המייצגת את חברת רולקס על תכניות והצטלמה עם כל דכפין.

מוצרט חדש מהוהר ומאופק                                                          תמונה של  Susanne Diesner

                                                                 צליל חלומי ומאופק


ללא פרטיטורה, כשהוא שולט בכל אגפי התזמורת וחי כל תו ותג, ניצח זובין מהטה על הסימפוניה השלישית בדו מינור של סן-סנס (אופ' 78) .

שליטה מוחלטת בתזמורת                                                            תמונה של עודד אנטמן

                                                זובין מהטה מפגין שליטה מדהימה בתזמורת

לא בכדי הועמדו הפעם הקונטרבסים והצ'לי בקדמת הבמה. כך הפיקה התזמורת צליל עמוק ועושר גוונים המאפיין את פלטת הצבעים של סן סנס. הכול תחת שרביטו של מהטה היה מחשמל ומלא מתח. בהבליטו את הניגודים בין הרכות הזורמת המתרפקת למקצביםהמנוקדים של הסינקופות ואת הנושא המתחיל תדיר בהבלטת הפעמה המנוקדת המתפרקת בהמשך לקווים ליריים, השכיל מהטה להפיק מהתזמורת צליל חם ועושר מלא ברק בנגינת כלי הנשיפה. במיטבם היו החלילנים, האבובנים, הקרנות,- ובהמשך הטובה והטרומבונים. האורגן התמזג עם הצליל התזמורתי ונארג לתוך התזמורת משל היה חלק ממנה. המנצח כבש את הקהל בהבלטת הניגודים בין האביב הקליל והקצבי לנושא הלירי הסוחף. בקצביות סוערת החל הפרק השני כאשר התוף, הקונטרבס והטובה מנגנים את הנושא המלודי. הניגוד בין האורגן לצליל הבהיר של שכשוך מי הפלגים על הפסנתר – היה מלא קסם. גם החזרה על ווריאציה של הפסנתר הייתה בהירה וקלילה ומנוגדת לקדרות הנוגה של הסימפוניה. "אני חי במוזיקה כמו דג במים" טען סן-סנס. ואכן בביצוע זה הצליח המנצח הכריזמטי להבליט את הניגודים בין אווירת המסתורין לפריטה הקצבית המחשמלת על כלי המיתר. הייתה זו התוודעות לעושר גוונים ססגוני ומסע הרפתקאות מרתק של עולם קסום.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן