★★★★★

הייתי כבר בארוחות טעימות יותר. השם "ארוחת טעימות" ניתן להצגה על שם הטעימות שעושים בני המשפחות של החתן והכלה לפני שהם מחליטים על התפריט בחתונה. המחזה, אם אפשר לקרוא כך למה שראיתי על הבמה, מתיימר לשקף קונפליקט בין חילונים לדתיים, בין שמאלנים למתנחלים, בין הורים לילדים ובין בני זוג שהנישואים שלהם במשבר.

החתונה, שבמרכז הסיפור, אמורה להיות בין נערה שמאלנית מבית טוב לבין מתנחל צעיר, גם הוא מבית טוב. אבל ההורים מתנגדים. כל צד משקף השקפת עולם אחרת, והוריה של הנערה אינם מוכנים שהיא תעבור לגור עם בן זוגה בשטחים הכבושים, סליחה – ביהודה ושומרון.

הנושא נפיץ, מעניין ותמיד רלוונטי, ויכול לייצר דרמה עוצמתית. התוצאה שקיבלנו היא תערובת של טקסטים, רובם מוכרים וממוחזרים. לפעמים הטקסטים הזכירו לי כותרות מהעיתונים או סטטוסים בפייסבוק. כך גם הדיאלוגים. ומה עם הדרמה? אין באמת דרמה.

לימור גולדשטיין ומוטי כץ, בתפקידים הראשיים, משתדלים, אבל כשזה המצב, התוצאה די מביכה. מי שמתבלטת לעיתים היא נעמה שיטרית, שחקנית קומית צעירה ותוססת, שצוחקת על כולם ומכניסה משב רוח מרענן לבמה. בשלב מסויים משב הרוח הזה נעשה דביק וילדותי.  התאכזבתי מהבימוי השבלוני של דדי ברון, שיצרה בעבר הצגות יצירתיות יותר. "ארוחת טעימות", שבישלה, יחד עם המחזאי שלומי מוסקוביץ, יצאה שטחית ולא טעימה.

אבל מה זה חשוב. העיקר שבסוף כולם מתפייסים עם כולם והאהבה מנצחת. ממש ימות המשיח. הצגה מאוד "חינוכית". נראה לי שמירי רגב ונפתלי בנט יאהבו את הטעם של "ארוחת טעימות" וישמחו לצאת איתה לסיבוב הופעות ברחבי ארץ ישראל השלמה.