"השחקנית" בבית לסין: התפקיד גדול עליה

המחזה של גור קורן מכיל קטעים מרגשים ומשעשעים, ואפילו קצת ציונות, אבל נטע גרטי, בתפקיד הראשי, לא משכנעת

Print Friendly

★★★★★

"השחקנית" היא בעיקר הצגה לחובבי נוסטלגיה. המחזה של גור קורן מביא סיפור רומנטי-פוליטי, שמתרחש מאחורי הקלעים של התיאטרון הישראלי, רגע לפני קום המדינה. הסיפור הדמיוני מבוסס על דמויות אמיתיות, ועל מקרים אמיתיים. מבולבלים? לא נורא, זה תיאטרון ובשם האמנות הכל מותר.

בעיקר לחובבי נוסטאלגיה. גרטי וחברים. צילום: כפיר בולוטין

נטע גרטי, בתפקיד הראשי של שלומית יאנובסקי, היא שחקנית מתחילה, יפה ומוכשרת, שחייבת להחליט בין נאמנותה לאחיה, לוחם אצ"ל, לבין נאמנותה לתיאטרון. אחיה שולח אותה למשימה חשאית – לפתות קצין אנגלי ולהרוג אותו. היא אכן מצליחה לפתות את הקצין, אבל כמו בכל סיפור טוב, מתפתח רומן בין השניים.

השחקנית, שבסך הכל רצתה למצוא עבודה בתיאטרון, נאלצת לשחק תפקיד כפול: האחד מול אחיה הפנאטי הרוצה את ראשו של הקצין, והאחר מול הקצין הרומנטי, שמגלה לשחקנית על כוונתו להקים תיאטרון חדש בארץ-ישראל, בניהולו, ושהיא בהחלט מועמדת רצינית לככב בו. בעיה. האם האהבה תנצח?

המחזה של גור קורן תפור בתפרים גסים מדי, מתפזר לכיוונים שונים ומנסה להכיל כמה סיפורים, שמשולבים זה בזה, עם רמזים עבים למציאות המדממת שבה אנו חיים. למשל, משפט הפרידה של הקצין האנגלי, לפני שהוא עוזב את הארץ: "אנחנו נחזור לאנגליה ונשוחח על מזג האוויר ואתם תישארו כאן ותמשיכו להתקוטט עם הערבים".

ההצגה מתרכזת סביב אישיותה הבימתית של נטע גרטי. בתחילה היא מעוררת סימפטיה ואמון, אבל בהמשך התפקיד גדול עליה. ההתנהלות שלה על הבמה חסרת כריזמה הדרושה לתפקיד עוצמתי כזה. אינני מאמין לה כשהיא מתאהבת בקצין האנגלי, כפי שאינני מאמין לו שהוא אוהב אותה.

משחק כפול. גרטי. צילום: כפיר בולוטין

הבמאי גלעד קמחי מצליח, בדרך כלל, להתמודד עם הטקסט, ובעזרת שחקני המשנה העלילה מתקדמת אל הסוף המפתיע. אציין במיוחד את אתי וקנין-סובר בתפקיד שושנה דמארי, שי אגוזי בתפקיד נתן אלתרמן ונדב נייטס בתפקיד אהרון יאנובסקי.

התיאטרון הישראלי מנהל מלחמת הישרדות ממושכת. במסגרת המלחמה הזו כל תיאטרון רפרטוארי משלב ברפרטואר השנתי שלו לפחות הצגה "חינוכית" אחת כדי שניתן יהיה למכור אותה גם לבתי ספר תיכוניים ולא רק לקהל הרחב. "השחקנית", כך נראה, היא הצגה כזו. הסיפור של "השחקנית, מתובל בסיפוריהם של כוכבי במה ישראלים, סיפור הקמת המדינה, המאבק בבריטים ועוד. בהחלט חומר לימודי מסקרן ומעשיר לתלמידי תיכון וגם לחובבי נוסטאלגיה.

ההצגה "השחקנית" מכילה גם טקסטים מעניינים, שעוסקים בחשיבותו של התיאטרון, שתפקידו לעורר מחשבה, לתת משמעות לחיים ולהביא את הצופים לקתרזיס. קתרזיס לא היה, אבל הצופים מקבלים קצת ציונות, מהולה ברגעים מרגשים ומשעשעים, ואפילו מופע קיטשי לסיום בכיכובו של דגל ישראל.

Print Friendly

על אודות ירמי עמיר

עיתונאי, שחקן ויוצר. שימש כעורך תרבות ב"ידיעות אחרונות" וב"גלובס", סגן עורך 7 לילות וכתב מגאזין במוספים 7 ימים, 7 לילות ועוד. ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט" (ערוץ 10), כתב את דרמת הטלוויזיה "סקס, שקרים וארוחת ערב" (ביים דני וולמן) ופירסם שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות", שיצא ביוני 2011. עורך התרבות ב"מגפון".
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, ד, הצגות, תרבות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.