קשה להיות הורה גרוש

זעקת האבות הגרושים, כך הציג אמנון לוי את תופעת הגברים שסובלים ממצוקה כלכלית בעקבות גירושין. האמת המרה היא, שמגירושין כולם סובלים. אבות, אמהות, ילדים

Print Friendly

כאישה ואם גרושה אני מכירה היטב את הצד השני של מטבע 'זעקת האבות הגרושים' שהציג אמנון לוי בתוכניתו, פנים אמיתיות. יש לציין כי לאורך כל הדרך הדגיש לוי, כי מדובר בתמונה חד צדדית. ואכן, מדובר בתמונה מעוותת, כי מדובר בקבוצה של גברים שיכולתם הכלכלית היתה מצומצמת מלכתחילה. הם אלה שגם היכולת הכלכלית של נשותיהן לשעבר מצומצמת. ולמרות זאת, יש בה כאב שצריך להסתכל עליו ותשובות שצריך לתת.

כולם סובלים בתהליך הגירושין. כלכלית, נפשית ורגשית. האבות, האמהות, הילדים. הורים אחראים מנסים למזער את סבל ילדיהם, אך כשהם עצמם מטולטלים רגשית וכלכלית, קשה מאוד להסתיר זאת מהילדים.

יש להקדים ולומר, שיש אבות אומללים. יש אבות שמדרדרים בתהליך הגירושין. בדרך כלל בתחילתו, ואחר כך הם בונים עצמם מחדש. כך גם הנשים, אגב. בין חברותי רבות אלה שנשארו ללא רכוש אחרי הגירושין, ונאלצו לעתים לעבוד בעבודות שהן הרבה פחות מכישוריהן כדי להאכיל את ילדיהן. אבל הן לא זועקות, ולעתים הן אפילו משתפות פעולה עם האבות הזועקים. הן משתפות פעולה כי קשה להן לראות את כל הכאב הזה, ולכל אדם שכואב, כאבו עצום ואמיתי.

אבות גרושים מתאבדים ומנסים להתאבד הרבה יותר מאמהות גרושות. נכון. אך בכל קבוצה באוכלוסיה גברים מתאבדים הרבה יותר מנשים. ייתכן שיש להן דרכים משלהן להתמודד עם המצוקות, גורמים שתומכים בהן, חברות ומשפחות. כנראה שהאבות הגרושים שמתאבדים מצליחים לגייס הרבה פחות תמיכה.

לעתים קרובות אני נשאלת, האם אבי בתי נמצא אתה בקשר. בהתחלה הופתעתי. ברור, אמרתי. איך לא? אבל עם השנים מסתבר כי זה לא ממש מובן מאליו. יש אבות שילדיהם הוסתו נגדם, אך יש גם רבים שבחרו לא להישאר אתם בקשר.

 

יש אבות  גרושים אומללים. יש מערכת שמפלה אותם, אותה מערכת שמפלה גם את הנשים. הנשים עדיין משתכרות פחות, עדיין מצליחות פחות להתקדם בשוק העבודה, והן גם עדיין נתפשות כמטפלות הראשיות בילדים. עם זאת, בתי המשפט צריכים להתאים את עצמם למצב הספציפי של הגברים והנשים שמולם. אם האישה מרוויחה משמעותית יותר, ויש משמורת משותפת, יש מקום לשקול גם מזונות לגבר.

תמיד יהיו רגשות קשים מסביב לגירושין. כשמשפחה מתפרקת, כשאחד מהצדדים רוצה להתגרש (בדרך כלל האישה) והשני לא, יוצאים הרבה אנשים פגועים. טענות ימשיכו לעלות והמציאות המשפטית תמשיך, קרוב לוודאי, לפגר אחרי המציאות בשטח.

 

 

Print Friendly

על אודות אביבה רוזן

אביבה היא כתבת תרבות, ניהול וקריירה במגפון. כותבת במבט אנלוגי על העולם הדיגיטלי שלנו. אביבה היא תסריטאית, מחזאית, סופרת ומרצה. לשעבר עיתונאית בגלובס ובירחוני ניהול וכלכלה שונים.
פוסט זה פורסם בקטגוריה טלוויזיה, תרבות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.