"ליל העשרים" בתיאטרון חיפה: יופי של החמצה

40 שנה אחרי שהועלה לראשונה המחזה של יהושע סובול בתיאטרון חיפה, הוא חוזר לבמה – ולא מצליח לשחזר את ההצלחה

Print Friendly

★★★★★

"ליל העשרים" של יהושע סובול הוא מחזה על חברה במשבר. משבר זהות, משבר קיום, משבר תרבות. אני מודה שאחרי שההצגה הסתיימה, גם אני במשבר. מצד אחד הטקסט של סובול חזק ועוצמתי, ונוגע ללב, ומצד שני הביצוע של צעירי תיאטרון חיפה, בבימי נועה רבן, לא מצליח לייצר דרמה סוערת ומטלטלת.

טקסט חזק, ביצוע פושר. צילום: יואב איתיאל

הסיפור, בקיצור, הוא על דינמיקה קבוצתית שמתרחשת בקרב חבורת צעירים אידיאליסטים, בוגרי תנועת השומר הצעיר. זה קורה בלילה האחרון לפני שהם הולכים להקים קיבוץ ולבנות חיים חדשים המבוססים על שיתוף ושוויון בין כולם. עם שחר הם עלולים להתעמת עם הערבים שיושבים שם.

הפחד מהעימות הזה ומהחיים החדשים, יוצרים מתחים בין חברי הקבוצה ומציפים פחדים ורגשות שהם הדחיקו. המחסומים נופלים וכל הרגשות פורצים החוצה. שאלות חדשות עולות, פחדים חדשים צפים. ובעיקר יש רעב למגע, לקשר אמיתי, לאהבה.

יש בהצגה כמה רגעים יפים ואפילו נוגעים ללב, אבל ההצגה לא מרגשת. או כמו שאמר לי שחקן ידוע שהיה בהצגה – "הדברים שלהם לא יוצאים מהקישקע. חייבת להיות כאן דרמה פנימית, קונפליקט אדיר. וזה לא קורה". "ליל העשרים" 2016 היא הצגה יפה, אבל מוחמצת.

 

Print Friendly

על אודות ירמי עמיר

עיתונאי, שחקן ויוצר. שימש כעורך תרבות ב"ידיעות אחרונות" וב"גלובס", סגן עורך 7 לילות וכתב מגאזין במוספים 7 ימים, 7 לילות ועוד. ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט" (ערוץ 10), כתב את דרמת הטלוויזיה "סקס, שקרים וארוחת ערב" (ביים דני וולמן) ופירסם שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות", שיצא ביוני 2011. עורך התרבות ב"מגפון".
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, ד, הצגות, תרבות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.