"נורמה" מאת בליני  הוא סיפור עלילה אכזרי המתרחש במאה הראשונה לפני הספירה. מעשה בכוהנת בית מקדש דרואידי המתאהבת ביריבה המצביא הרומי הכובש ואף יולדת לו בסתר שני ילדים. אלא שאהוב ליבה הולך שבי אחר אדלג'יזה – כוהנת צעירה בבית המקדש הכפופה לנורמה. בקנאתה הבוערת מוכנה נורמה אפילו לטבוח את ילדיה רק כדי להכאיב לאביהם,- פוליאונה הבוגד. סיפור דרמה המזכיר קצת את "מדיאה". אלא שכאן ברגע האחרון מתוודה נורמה על חטאיה בפני העם שלא סולח לה והיא עולה על המוקד. ברגע האחרון נמלך פוליאונה בדעתו ומצטרף אליה למוקד.

מהצליל הראשון של הפתיחה התזמורתית המרשימה ביופייה ניתן היה ליהנות משרביט הניצוח של דניאל אורן, שהבליט את הניגודים הדרמטיים בין הנושאים בשינויי פתע בדינאמיקה ובקצב. הפתיחה התזמורתית הייתה לא רק תצוגה אלא מעין אופרה בפני עצמה. הנושאים הדרמטיים נוגנו בקצביות סוערת – כמעט באקצ'לרנדו (האצה שבאה בד בבד עם עליה בדינאמיקה)   –   אך כשליווה את האריות לא היסס אורן לגלוש להאטות מופלגות מפרגנות לסולנים. כלי הנשיפה ניגנו בניקיון מופתי – גם כלי העץ וגם כלי המתכת, בעיקר החלילים. אהבתו המידבקת של המנצח לאופרה ניכרה בנגינתה של התזמורת שהביאה את הביצוע לשיא של יופי וליריות מדובבת.

החלק הטוב של הערב הייתה מקהלת האופרה הישראלית ששרה בלכידות ובליריות מרשימה. תחת שרביטו של איתן שמייסר,  יצרה בשירתה את הדרמה הנוקבת, ויחד עם התזמורת הגבירה את המתח.

את האופרה פתח הבס המופלא קרלו סטריולי בתפקיד מנהיג הדרואידים. קולו הגדול וכישרון משחקו הדרמטי היה כובש. סטאטי לחלוטין היה לעומתו המצביא הרומי – הטנור גוסטאבו פורטה. בקול קטן אך עתיר גוונים ליריים שר את תפקידו ההפכפך הנע מכובש בוגדני למאהב מלא חרטה וייסורי מצפון.

הבימוי המתומצת של אלברטו פאסיני שנפטר ב-2005 – הוא קירות ענק של צוקי סלעים קודרים הנפתחים ונסגרים ומזבח שהוא בעצם צוק אבן ענק. דווקא פשטותו השיגה את המטרה ויצרה תחושת חלחלה מצמררת בעיקר כששולי הסלעים היו אדומים מדם. לכך הצטרף עיצוב התאורה האפלולית של אנדראה אנפוסי ועיצוב התלבושות הנהדרות של ויליאם אורלנדי ששידרו דיוק ואותנטיות היסטורית.

ייחודה של נורמה באריות ה-"בל קנטו" הידועות ביופיין, אריות שכמו "מזדמרות" מאליהן. לשם ביצועה דרושות שתי זמרות שהן משכמן ומעלה. לסופרן הארמנית הראצ'והי באסנז – היה קול קטן שנטה לצווחנות בעיקר במערכה השנייה. אך כשנפרדה מילדיה ובעיקר כשירדה לפיאניסימו חרישי – הגיעה שירתה לפסגת הליריות. קול גדול וכישרון הבעה דרמטית ומשחק הפגינה הסופרן ג'ניפר הולוויי בתפקיד אדלג'יזה – הכוהנת הצעירה. הפתיעה לטובה זמרת האלט ענת צ'רני בתפקיד אשת אמונה של נורמה, קלוטילדה.

תחת שרביטו של דניאל אורן הייתה הקפדה על ליטוש הפרטים ושלמות בעיצוב הניגודים הדרמטיים. ובכל זאת חסרה בסוף האופרה אש להבה ודומה היה שהדרמה נקטעה בעודה באבה.

הייתה זו פתיחה מבטיחה לעונה החדשה. תחת ידיו של מנהל מוזיקאלי ומנצח דוגמת דניאל אורן שחי כל תו ותג בכל רמ"ח אבריו וחותר לשלמות מוזיקאלית – נכונו לאופרה עתידות

                                                                                 ★★★★★