בתום דיון בו הגיבו שופטי העליון ואמרו למשטרה כי זכויות ההפגנה וחופש הביטוי עולות מעל כל זכות התושבים לשקט ופרטיות. עו"ד חקלאי: בג"צ הבהיר למשטרת ישראל שהחלטתה הפתאומית לעקור את המפגינים מכיכר גורן היא החלטה שגויה ובלתי סבירה.
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים, דנציגר, חיות ועוזי פוגלמן, החליט היום (חמישי) כי המפגינים בכיכר גורן, יוכלו להפגין במוצאי שבת הקרובה בכיכר ללא רישיון כשכמות המפגינים לא תעלה על 500 איש. "מבלי לנקוט בשלב זה עמדה בהתייחס לגופה של העתירה, ניתן בזה צו ביניים, המורה למשטרה לאפשר לעותרים לקיים הפגנה ברחבת קניון גנים בפתח תקוה, במוצאי השבתות שעד להכרעה בעתירה, בכפוף לתנאים שלהלן. בשלב זה לא נדרשת מהעותרים פנייה לקבלת רישיון". "התנאים לקיומה של הפגנה כאמור הם כלהלן: מספר המפגינים המרבי יהיה כחמש מאות איש (לא כולל מפגיני הנגד). לא תהיה ירידה לכביש. המפגינים יוכלו לעשות שימוש בשני מגאפונים, ולא יהיה שימוש באמצעי הגברה נוספים. ההפגנה תחל לא לפני השעה שמונה בערב. מארגני ההפגנה יעמידו סדרנים, לצורך שמירה על הסדר".
בית המשפט העליון דן הבוקר בעתירה של מארגני ההפגנות בפתח תקוה, כשאלו עתרו יחד עם התנועה לאיכות השלטון נגד החלטת המשטרה לאסור על קיום המחאה סמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
תוך כדי הדיון הציעו השופטים לקבל מתווה זמני, לפיו יפגינו במוצאי שבת הקרובה 500 איש ולמרות התנגדות המשטרה בתחילה, הסכימה לקבלם. אלא שהמפגינים סירבו ודרשו להעלות את מספרם ולכן בג"ץ צפוי להכריע בסוגיה בהמשך.
זאת ועוד – במהלך הדיון התייחס השופט יורם דנציגר לטענת המשטרה העיקרית לפיה ההפגנות בכיכר גורן מיצו את עצמן והן מרק גוברות והולכות מבחינת כמות המפגינים, ומשום כך הן פוגעות בתושבי השכונה וזכויותיהם לפרטיות ושקט, ואמר כי "הזכות של תושבי השכונה ליהנות משקט היא לא זכות חוקתית שנמצאת בדרגה שאפילו מתקרבת לזכות חוקתית כמו הזכות להפגין וחופש הביטוי". השופטת אסתר חיות הדגישה במהלך הדיון גם את החשיבות של מיקום ההפגנה, ואמרה כי אחרי 40 הפגנות מדי מוצאי שבת, כיכר גורן הפכה למעין סמל.
משכך, הציעו השופטים בהרכב – דנציגר, חיות ועוזי פוגלמן – מתווה פשרה, לפיו מספר המוחים במקום יוגבל ל-500, ומפגינים נוספים יופנו למיקום חלופי. עוד ציינה חיות כי יש להגביל את ההפגנה כך שתחל אחרי צאת השבת. נציג הפרקליטות, אודי איתן, שייצג את המשטרה בדיון, הסכים להצעה לקיים את ההפגנות בכיכר תוך הגבלתן ל-500 משתתפים, אך מארגני ההפגנות סירבו. המפגינים הסבירו כי ההפגנה מתחיל בשמונה בערב ושימוש ברמקולים לצורכי נאומים מתחיל כחצי שעה אחרי כן, בשמונה וחצי ומכאן שאין פגיעה בציבור מסורתי או דתי, היות והפגנה מתחילה אחרי צאת השבת.
בתגובה לטענות המשטרה כי עסקים נפגעו כלכלית כתוצאה מההפגנות, ענו המפגינים כי בתי קפה ומסעדות בקרבת הכיכר "מפוצצות עד אפס מקום" בעת ההפגנות ומכאן שהם (העסקים) מרוויחים הרבה כסף בניגוד לטענות המשטרה.
ההכרעה לגבי מתווה ההפגנות בכללותו תינתן מאוחר יותר, לאחר שהפרקליטות תגיש תגובה לטענות שנשמעו היום במהלך הדיון. השופטים הקצו לפרקליטות שבוע להגיש את התגובה.
עו"ד דניאל חקלאי, פרקליטו של מני נפתלי הגיב להחלטה ומסר: תגובתי: "בג"צ הבהיר למשטרת ישראל שהחלטתה הפתאומית לעקור את המפגינים מכיכר גורן היא החלטה שגויה ובלתי סבירה. לאור עובדה זו, הורה בג"צ על מתן אפשרות להמשך ההפגנות בכיכר גורן. בשלב זה מדובר במתן אישור ל-500 מפגינים בכיכר גורן נכון למוצאי השבת הקרובה וזאת כדי לאפשר למשטרת פתח תקווה להיערך להמשך ההפגנות בכיכר. אנחנו מעריכים ומקווים שבג"צ יפרסם בקרוב פסק דין סופי שבו תעוגן סופית האפשרות להפגין בקביעות בכיכר גורן בפתח תקווה. בכך ייעתר בג"צ לעתירתנו שלפיה כיכר גורן היא סמל למאבק למען חופש הביטוי, חירות ההפגנה, המשטר הדמוקרטי התקין, שלטון החוק ועקרון השוויון לפני החוק. ובאישור בג"צ תימשך להדהד ברחבי הארץ הקריאה מכיכר גורן: כן לדמוקרטיה. כן לשלטון החוק. כן לזכויות האדם והאזרח של כולנו. וכן לעקרון השוויון לפני החוק".
בנוגע לדיון עצמו אמר חקלאי למגפון: "שלושת השופטים הקשיבו לטענות כל הצדדים, השופטים הבהירו לפרקליטות המדינה כי מתקשים לראות זכות שמתנגשת במידה שווה עם זכות חופש הביטוי וחופש ההפגנה, כלומר יש גם זכויות מתנגשות, אבל לא באותה עוצמה, לא במידה שווה לזכויות היסוד החוקתיות שטמונות בחופש הביטוי וחפש ההפגנה.
השופטים הציעו בינתיים מתווה זמני ולפיו יהיו 500 מפגינים במוצאי שבת הקרובה, המשטרה אמרה אחרי התייעצות פנימית שהיא מקבלת את זה, אנחנו אמרנו שלטעמנו זה מעט מידי, לכן השופטים יתנו בהמשך היום באם מגבילים את מס' המפגינים ל-500 או לא, זה לגבי השבת הקרובה, בכל מקרה בשבוע הבא הפרקליטות תגיש את סיכומיה מטעם המשטרה – מענה לכל הטענות שלנו ואז כנראה בסוף השבוע, או סוף השבוע הבא, השופטים פסק דין כולל, סופי ועקרוני, אם ההפגנות תמשכנה בכיכר גורן ובאיזה מתווה".
– מהי עמדתכם?
"אנחנו כמובן מצטערים שמשטרת ישראל נוקטת בגישה מצמצמת לגבי חשיבות חופש הביטוי וחשיבות חופש ההפגנה ומגישה משם גישה נוקשה מידי לגבי רישיון ההפגנות, הטענה או העמדה שלנו היא הפוכה, אנחנו טוענים שצריך לנקוט בגישה מצמצמת לגבי רישוי, כמה שפחות לדרוש רישיון להפגנות במדינה דמוקרטית, וצריך לנקוט בגישה כמה שיותר מרחיבה לגבי חופש הביטוי וחופש ההפגנה. הרעיון הוא שבמסגרת האיזון בין חופש הביטוי וחופש ההפגנה, שהן זכויות יסוד חוקתיות לבין הצורך בשמירת הסדר הציבורי שזה כמובן תפקידה החשוב והמבורך של המשטרה, תמיד, תמיד יש לתת העדיפות בכורה למעמד החוקתי, למעמד של חופש ההפגנה וחופש הביטוי כזכויות יסוד חוקתיות. כמובן צריך להיות מתואמים עם המשטרה, צריכים תמיד להקפיד על סדרי הבטיחות, לעשות כל מה שהמשטרה אומרת במהלך ההפגנות, אבל בשום פנים ואופן לא צריך להוציא רישיון לכל הפגנה, מפני שהמשמעות של זה הוא לתת כוח גדול מידי בידי המשטרה ופגיעה בלתי מדתית ובלתי סבירה בעקרונות היסוד של חופש הביטוי וחופש ההפגנה".
אמש (רביעי) פרסמו חדשות ערוץ 2 טענה ולפיה גורמים משפטיים סיפרו לכתב הערוץ גיא פלג כי בדיונים האחרונים המתבצעים לקראת הגשת כתב אישום נגד שרה נתניהו בפרשת המעונות ההתייחסות למני נפתלי היא של עד מדינה. נפתלי ביקש הגנה מפני הפללה עצמית עוד כשניגש מיוזמתו למשטרה. פלג סיפר כי לאחר שמסר נפתלי את עדותו התברר שביצע חלק מהעבירות לכאורה בהוראתה הישירה של רעיית ראש הממשלה, הגברת שרה נתניהו. בחלק מהמקרים התברר שנפתלי ביצע עבירות בשל מוטיבציית יתר לרצות את הגברת נתניהו ורצונו להשיג "קביעות" במעון ראש הממשלה. ע"פ חדשות שתיים "משמעות ההחלטה להתייחס לנפתלי כאל עד מדינה היא משמעותית מכיוון שעדי מדינה הם למעשה עבריינים שביצעו עבירה וכעת מקבלים טובות הנאה בשל עדותם. לכן היו צריכים במשטרה ובפרקליטות סיוע משמעותי לעדות שלו".
פרקליטו, עו"ד חקלאי מסר בתגובה: "מני נפתלי איננו חשוד בפרשת המעונות ולכן לא יוכל להיחשב עד מדינה אם יזומן להעיד נגד גברת נתניהו במסגרת משפטה הפלילי הפוטנציאלי בפרשת המעונות. ככל שיוגש כתב אישום נגד גברת נתניהו בפרשת המעונות ובפרשות נלוות בהן היא נחקרה כחשודה בגלגול הוצאותיה הפרטיות לכאורה על קופת המדינה, ברור שמני נפתלי יעיד כעד תביעה אם יזומן לבית המשפט למסירת עדות. נדגיש שוב ושוב: מני נפתלי אינו יכול להיות עד מדינה בפרשה בה הוא איננו חשוד ובפרשה בה לא נחתם עמו הסכם עד מדינה. הוא לא עבר על החוק בפרשה זו ולכן אינו חשוד ואינו עד מדינה פוטנציאלי. לכל היותר ישולב ברשימת עדי התביעה בכתב האישום הפוטנציאלי נגד גברת נתניהו. ואם ישולב ברשימת עדי התביעה, הוא ימלא את חובתו כחוק ויעיד כאשר יזומן לבית המשפט במסגרת משפטה הפלילי הפוטנציאלי של גברת נתניהו."