בשנת 1993, "פארק היורה" של סטיבן שפילברג הופץ בבתי הקולנוע והפך באופן מיידי לקלאסיקת מדע בדיוני אהובה על ידי צעירים ומבוגרים. הסרט הביא אחריו שני סרט המשך מצליחים – שפילברג חזר להפיק את העולם הקדמוני בסרט "פארק היורה: העולם האבוד" (1997) וכן "פארק היורה 3" בבימויו של ג'ו ג'ונסטון (2001). הדינוזאורים אולי נכחדו, אך סדרת הסרטים חזרה שוב בשנת 2015. "עולם היורה" של הבמאי קולין טרוורו לקח את הרעיון המקורי עם הדמויות מהסרטים הקודמים ויצר פארק שעשועים לדינוזאורים. כעת, הבמאי חואן אנטוניו ביונה לוקח את המושכות עבור הפרק הבא בסדרה ובונה מיתולוגיה מפחידה, מקפיצה, אך משעשעת, לדינוזאורים האלמותיים.

"עולם היורה: נפילת הממלכה": מתח והקפצות

בסרט "עולם היורה: נפילת הממלכה", ביונה עובד מתוך תסריט שכתב טרוורו ושותפו ל-"עולם היורה", דרק קונולי. לאחר שבעבר יצר סרט אימה מעולה המתרחש בבית יתומים ספרדי, סרט האסונות "הבלתי אפשרי" וכן דרמת הפנטזיה: "7 דקות אחרי חצות", בין סרטים אחרים, לביונה יש מיומנות ייחודית, וב-"עולם היורה: נפילת הממלכה" מאזן אימה עם קטעי פעולה והרפתקאות מרשימים במיוחד. הבמאי מצליח לסחוט מתח ולשמור על הצופים על קצה מושבם – תוך הפתעות ופיתולים כאחד. יתר על כן, ביונה מפזר הרבה קטעי פנטזיה, לצד דימויים מוכרים מעולם האימה, המתמזגים יחד בצילומים חזותיים יפים, תוך ניצול מקסימלי של רגש הצופים בכל סצינה.

עם זאת, כמו בסרט "עולם היורה", אחד ההיבטים החלשים של "עולם היורה: נפילת הממלכה" הוא היחסים בין שתי הדמויות הראשיות בסרט. הרומן ההולך, נעלם וחוזר שוב בין הדמויות של קלייר (ברייס דאלאס הווארד) ואואן (כריס פראט) מרגיש מאולץ וכאילו הוחדר בכוח לתסריט, רק כי אחד המפיקים החליט שחייב להיות אלמנט רומנטי. מבחינת השחקנים, פראט מביא את אותה כמות של ציניות וקסם לדמות של אואן כמו בסרט "עולם היורה", בעוד הווארד מגלמת את קלייר באופן דינמי ובוגר יותר. שחקני המשנה מספקים כמות שוות של הקלה קומית, כמו גם מבצעים את תפקידם בקידום העלילה. אולי ההפתעה הגדולה ביותר מגיעה מאיכות המשחק של איזבלה סרמון בדמותה של מייזי הצעירה, שמתברר כתוספת משכנעת ואמיצה לסרט. כמובן, אי אפשר לפסוח על ג'ף גולדבלום שדואג לחזור בכל הסרטים, וגם כאן בתפקיד קל למדי – בעודו נושא נאום שכנוע.

חשוב לציין, כי בסרט "עולם היורה: נפילת הממלכה" חוזרים רעיונות ומוטיבים מסרטים קודמים בסדרה, החל מאופי הרעים הצפוי למדי ועד לאינטליגנציה המוסווית של הדינוזאורים. התסריט מתפצל למספר גדול של נושאים מעניינים, ונאבק במקצת כדי למשוך ולטוות את הכל יחד לקראת סיום המערכה השלישית. ובכל זאת, הסרט מותיר טעם של עוד, וברור כי יעשו עוד סרטים רבים בסדרה.

בסופו של דבר, "עולם היורה: נפילת המלכה" מספק את ההרפתקה והכיף שנדרשים מסרט קולנוע עכשווי, המתובל בלא מעט קטעי אימה, אם כי נחסכים מהצופים רגעי הזוועה. יתר על כן, המושגים והרעיונות שעולים בסרט גורמים לצופים לחשוב במונחים של ההשפעה האמיתית של תושבי כדור הארץ בכל הנוגע לזנים נכחדים ומצבו הסביבתי של העולם. אמנם התלת מימד אינו תוספת חובה לסרט, אך הוא הזדמנות נפלאה לצפייה ב-IMAX, ובהחלט אפשרות נהדרת לצפייה קולנועית ממוזגת ביום קיץ חם.

XXX