איתי טירן ורננה רז בהפקה המפתיעה של האופרה "סלומה"

"סלומה" – יצירת המופת של המלחין ריכרד שטראוס על פי המחזה "שלומית" מאת אוסקר ווילד זוכה לפרשנות מרתקת בהפקה חדשה ומסקרנת. הורדוס, שולמית, יוחנן המטביל, וריקוד שבעת הצעיפים בדרמה המטלטלת בניצוחו של דן אטינגר על בימת האופרה הישראלית בתאריכים 8-24 לינואר 2019 .

Print Friendly

האופרה הישראלית מעלה הפקה חדשה ומקורית בבימויו של איתי טיראן "סלומה" יצירת המופת של ריכרד שטראוס על פי המחזה "שלומית" מאת אוסקר ווילד בניצוחו של דן אטינגר.

סלומה- צילום יוסי צווקר

בהפקה זו ישלבו כוחות יוצרים ישראליים ששמם הולך לפניהם בארץ ובעולם: המנצח דן אטינגר, מנהלה המוסיקלי של האופרה הישראלית, הבמאי איתי טיראן, הכוריאוגרפית רננה רז, מעצב התפאורה ערן עצמון, מעצבת התלבושות אורנה סמורגונסקי, מעצב הווידאו יואב כהן ומעצב התאורה אבי יונה בואנו (במבי). הפרשנות המסקרנת של צוות היוצרים ליצירה זו, הכוללת שימוש באסתטיקה המקורית, באמצעים טכנולוגיים שיוצרו במיוחד עבור ההפקה ובכלים תיאטרוניים המעצימים את הדרמה, תביא אל במת האופרה הישראלית "סלומה" חדשה ומרתקת.

המנצח דני אטינגר. צילום : יחצ באדיבות האופרה הישראלית

הבמאי איתי טיראן נחשף למוסיקה של שטראוס כבר בגיל 8, כאשר שמע לראשונה את המוסיקה של "כה אמר זרטוסטרא" בסרטו המפורסם של סטנלי קובריק "אודיסיאה בחלל": "המוסיקה של “סלומה” מזכירה מאד את המוסיקה המפורסמת מסרטו של קובריק. זו מוסיקה של פנטסיה, שלוקחת את המאזין למחוזות אחרים שהם רוחניים ויצריים כאחד".

רננה רז בכוריאוגרפיה לסלומה ולריקוד שבעת הצעיפים. צילום אביטל פלג

דמותה של סלומה על פי פרשנותו של  טיראן היא אנושית מאד. היא נערה הרואה את העולם סביבה כמנוון ואפל, והיא מתאווה לתקן אותו. "סלומה היא שמש בעולם ללא שמש" אומר טיראן. "היא נערה המחפשת אחר משמעות ומוצאת את הייעוד שלה בהרס שנועד ליצור בנייה מחדש ותיקון. העולם שבו היא מתקיימת הוא עולם חשוך שבו כל המשאבים האנושיים ומערכות הערכים הוחרבו בעוד היא, השמש, מהווה את מקור אורו של הירח מהשתקפותה בו ונוכחותו כתוצאה מכך תופסת מקום מרכזי על הבמה".

איתי טיראן מביים את סלומה. צילום: דניאל שריף  

הכוריאוגרפית רננה רז תציג בהפקה את הפרשנות שלה ל"ריקוד שבעת הצעיפים"  שהינו אחד מסימני ההיכר הידועים של "סלומה". הריקוד מהווה חלק מהותי מהאתגר של הזמרת הראשית והוא יבוצע על ידי שתי הסולניות השרות לסירוגין את סלומה: אליזבת סטריד ומרב ברנע. "בהפקה שלנו הריקוד של סלומה הוא אקט פולחני, שדרכו היא מגלה את העוצמה שלה בחיפוש אחר משמעות"  אומר איתי טיראן .

ריקוד שבעת הצעיפים של סלומה (שולמית), ציור של גוסטב מורו 1876

סאלומה: תשוקה פרוורטית, אהבה נכזבת, אכזריות ותאוות נקם של הפאם פאטל הנסיכה הישראלית

האופרה מספרת את סיפורה של הנסיכה סלומה (שולמית), בתה של הרודיאס ובתו החורגת של הורדוס, שמתאווה לנשק את יוחנן המטביל שהושלך לבור על ידי הורדוס, כיוון שהוקיע את התנהגותה של אשתו.

סלומה במשתה של הורדוס אנטיפה. ציור של פיטר פול רובנס 1633 או 1637-8.

סלומה הצעירה מוקסמת מקולו של יוחנן הבוקע מהבור בו הוא מוחזק ומפתה את אחד השומרים הצעירים לאפשר לה לשוחח עם יוחנן. היא מנסה לפתות גם את יוחנן, אך הוא דוחה אותה.

ריקוד שבעת הצעיפים של סלומה. אלפונס מוחא.

בנשפים המתקיימים בארמון דורש הורדוס מסלומה כי תרקוד לפניו, ומבטיח לה בתמורה למלא את כל מבוקשה. היא מסכימה לרקוד את ריקוד שבעת הצעיפים וכשהיא מסיימת היא דורשת לקבל על טס של כסף את ראשו של יוחנן. הורדוס הכבול בהבטחתו, נאלץ למלא את בקשתה האכזרית. כאשר סלומה מקבלת את הראש הכרות היא שרה לו את תמונת הסיום רבת העוצמה של האופרה: אריה לזמרת סופרן וראש כרות. הורדוס, שאינו מסוגל לחזות במראה, מצווה על חייליו לרצוח את סלומה.

אודרי בירדסלי בליטוגרפיה לרגע השיא במחזה סלומה של אוסקר וויילד . איור מ-1893.

מאז הבכורה שלה  בדרזדן, בשנת 1905 זכתה האופרה "סלומה" להצלחה אדירה. "סלומה" אפשרה לשטראוס להפגין את יכולתו לכתוב מלודיות והרמוניות מבריקות והיא מתפתחת בתחושה של דרמה מתגברת שבה מתעצם ללא הרף הסחף הרגשי והמוסיקלי של  האופרה. באופרה הכתובה במערכה אחת וללא הפסקה, הדרמה מתחילה מיד ולא פוסקת עד לצליל האחרון. התוצאה היא שיא רגשי אינטנסיבי לכל אורך האופרה.

"סלומה" היא האופרה השלישית של שטראוס אותה כתב בשנת 1905 כשהיה בן 41 ונחשבת לאחת היצירות החשובות בהיסטוריה של האופרה במאה ה- 20. שטראוס נסחף אל תוך הסיפור שכבש את אירופה בסערה והלחין אופרה עם תזמורת ענקית שלא היתה מקובלת באותה תקופה בעולם האופרה. האופרה היצרית בת 100 הדקות היתה רק יריית הפתיחה בקריירה אופראית ענפה, במהלכה כתב שטראוס יצירות אופראיות רבות בסגנונות שונים ומגוונים. ברוב האופרות המאוחרות יותר, שטראוס עסק בעיקר בשני נושאים מרכזיים שהעסיקו אותו לכל אורך דרכו האמנותית – היחס בין המלים למוסיקה באופרה (וליתר דיוק בין המלחין למחזאי) והיחס בין אמנות קלאסית שנחשבה ל"אמנות רצינית" ואמנות קלה אליה התייחסו כאל "בידור קל". המגוון הסגנוני הגדול של 15 האופרות ששטראוס הלחין הציב אותו כמלחין האופרה החשוב ביותר בראשית המאה ה-20, אשר לקח את עולם האופרה לעבר מחוזות מוסיקליים ודרמטיים שלא היו מוכרים לפני כן.

הנקמה על האהבה הנכזבת . סלומה וראשו של יוחנן המטביל. ציור של טיציאן 1515

את המוסיקה של "סלומה", שהולחנה לתזמורת גדולה במיוחד, תנגן תזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון, תחת ניצוחו של מאסטרו דן אטינגר, המכהן כמנהל מוסיקלי של האופרה הישראלית ושל התזמורת הסימפונית ראשון – לציון. בהפקה משתתפים סולנים מובילים ישראליים ובינלאומיים רבים, וביניהם: זמרת הסופרן השוודית הידועה אליזבט סטריד וזמרת הסופרן הישראלית מירב ברנע בתפקיד סלומה, זמר הבס בריטון האוסטרלי דניאל סומגי וסבסטיאן הולצ'ק האוסטרי בתפקיד יוחנן, הטנור האמריקאי הידוע כריס מריט והיוברט פרנסיס האוסטרלי בתפקיד הורדוס, זמרות המצו סופרן הישראליות עדנה פרוחניק ועידית זמיר בתפקיד הרודיאס, הטנור האמריקאי רוברט מקפירסון וזמר הטנור הישראלי איתן דרורי בתפקיד נאראבוט וסולנים נוספים.

סלומה (שולמית) כהשראה לציירים, יוצרים ובמאי קולנוע

דמותה של סלומה (שולמית) שימשה השראה ליוצרים רבים בתרבות העולמית. היא ריתקה סופרים וציירים, מוסיקאים ומשוררים, זמרים ובמאי קולנוע. בעולם האמנות ציירו את דמותה החל מהרנסאנס במשך הדורות השונים ועד לציירי האולדמאסטרס, אמני המאה התשע עשרה בצרפת, אמני הפן דה סייקל, ועוד. בין הציירים שהנציחו את התשוקה החולנית שלה ואת הקסם החושני של ריקוד שבעת הצעיפים שלה נמנו ציירי המופת כגון קאראבאג'ו, פרה פיליפו ליפי, טיציאן,  פיטר פול רובנס, אוברי בירדסלי, ואפילו האמן היפני קאיזו אוסאווה בעקבות בירדסלי,  ועוד…

בקולנוע הונצח דמותה של סלומה כבר בסרט אילם בשנת 1923 שאת דמותה מגלמת אלה נאזימובה, בתפקיד קטן, וכן בסרטו של קן ראסל "הריקוד האחרון של סאלומה" ריטה הייווראת' גילמה את דמותה של סלומה בסרט מ-1953. קרלוס סאורה הספרדי ביים עליה סרט ב-2002 בגירסת ריקודי פלמנקו.

סלומה בקולנוע . עם ראשו של יוחנן המטביל אותו קיבלה בתמורה לריקוד שבעת הצעיפים שלה. בסרט אילם מ-1927. 
ב-2011 יצא לאקרנים סרטו הדוקומנטרי של אל פאצ'ינו "סאלומה וויילד" בכיכובו בתפקיד הורדוס וג'סיקה צ'אסטיין בתפקיד סלומה.  הפרמיירה של הסרט הוקרנה בפסטיבל ונציה הבינלאומי לקולנוע. פאצ'ינו זכה לפרס הוקרה לבמאי המוערך בפסטיבל ונציה באותה שנה. והסרט זכה בפרס "האריה הקווירי" הקטגוריה של סרטים להט"בים בפסטיבל ונציה. 

מועדי המופעים של "סלומה" באופרה הישראלית

שלישי 08/01/2019 20:00 , רביעי 09/01/2019 20:00, שישי 11/01/2019 13:00, שבת 12/01/2019 20:00, שלישי 15/01/2019 20:00, רביעי 16/01/2019 18:00, שישי 18/01/2019 13:00, שבת 19/01/2019 20:00 , שני 21/01/2019 20:00, חמישי 24/01/2019 20:00

סלומה במשתה של הורדוס. פרט מציור של פרה פיליפו ליפי

פרפראות

טעימות מוסיקליות מהאופרה: לקראת בכורת "סלומה" מציעה האופרה הזדמנות מיוחדת להכיר את האנשים שמאחורי ההפקה: הבמאי, חלק מהיוצרים והסולנים ולהאזין לטעימות מוסיקליות מהאופרה שבת 29.12 בשעה 11:00

הרצאות מבוא
שעה לפני תחילת כל מופע מתקיימת הרצאת מבוא באולם, הכניסה להרצאה חינם לבעלי הכרטיס באותו הערב

סיורים מאחורי הקלעים
רביעי 09/01/2019 18:30, שלישי 15/01/2019 18:30, שני 21/01/2019 18:30, חמישי 24/01/2019 18:30

טוק בק אופרה
רביעי 9/01/19 9, מוצ"ש 12/01/19, רביעי 16/01/19, שני 21/01/19, חמישי 24/01/19

 

להזמנת כרטיסים: 03-692777, www.israel-opera.co.il

Print Friendly

על אודות סיגל גליל

סיגל גליל היא חוקרת פילוסופיה, אמנות ותרבות, מומחית לואן גוך ולברוך שפינוזה, תרבות יפן, והציירים האימפרסיוניסטים. בין מסעותיה בזמן וברוח בדגש אמנות ופילוסופיה, היא חיפשה את ואן גוך ביפן, יזמה והדריכה טיול שורשים בהולנד בעקבותיו, וביקרה והדריכה במוזאונים הגדולים והחשובים בהולנד בתערוכות הקשורות בו. גליל, היא יוצרת רב-תחומית, שמצלמת וכותבת על ספרות ועל מחול, על אדריכלות ותיירות. היא חובבת טיולים נלהבת. היא לימדה כמעט בכל האוניברסיטאות בארץ תקשורת, אמנות ותרבות יפן. בהרצאותיה, במאמרים ובתוכניות הרדיו הדוקומנטריות שלה היא מנסה לחשוף חוטים סמויים המחברים בין אמנות, תרבות, תקשורת, פילוסופיה וחוויות הקיום האנושי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, הצגות, מוזיקה, מחול, פנאי, תרבות, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.