המוסיקה כסם החיים

שירתו המהפנטת של אורפיאוס כמעט מצליחה להחזיר את אורידיקה מן השאול. אהבה, קנאה ומוות באופרה "אורפיאוס" של טלמן בהפקה קאמרית של מרכז פליציה בלומנטל למוסיקה בניצוח יאיר פולישוק, ובימוי על ידי שירית לי וייס. יום רביעי 27.11.2019 היכל התרבות תל-אביב

Print Friendly

אורפיאוס, הדמות המיתולוגית היוונית, נודע בזכות כשרונות השירה, המוסיקה והנגינה הנפלאים שלו. הוא הצליח להפנט את כל שומעיו, את החיות ואת בני האדם. שירתו ונגינתו הטילו קסם גם על העצים והאבנים, על הנהרות והימים על כוחות הטבע והשאול.

אורפאוס ואֶוּרידיצ'ה באמנות. ציור מאת פרדריקו צ'רוולי. מקור: ויקיפדיה

דמותו שימשה השראה ליצירות רבות במוסיקה, באמנות ובקולנוע. בעיקר סיפור אהבתו לאורידיקה אשתו שמתה בעקבות הקשת נחש וירדה אל השאול. האופרה "אורפיאוס" מביאה את סיפור הרפתקאותיו של אורפיאוס שבעזרת המוסיקה שלו מצליח לעבור על פני מכשולים בלתי אפשריים ומגיע לשאול כדי להחזיר את אהובתו אורידיקה מעולם המתים לעולם החיים.

אורפיאוס כמעט מצליח להוציא את אורידיקה מן השאול אך ברגע האחרון, אינו עומד בפיתוי וכאשר הוא מפנה את ראשו  אחורה ורואה את דמותה המתקרבת לעבר היציאה מן השאול, בו ברגע הוא מאבד אותה.  

האופרה אורפיאוס של טלמן מפסגת הבארוק המאוחר: המאבק בין כוחות האהבה, המוזיקה והאמנות, לבין כוחות השלטון המשחית והקנאה. צילום: מריה רוזנבלט

ביום רביעי 27.11 תעלה הפקה קאמרית בבימוי מלא של האופרה "אורפיאוס" מאת המלחין טלמן. המופע ייערך באולם צוקר, היכל התרבות תל-אביב.  האופרה תבוצע על-ידי זמרי אנסמבל אופרה אורפיאוס: הדס פארן (סופרן), עודד רייך (בריטון), דניאלה סקורקה (סופרן), איתן  דרורי (טנור), טל גנור (סופרן) ופניני גרובנר (בס) ובהשתתפות נגנים סולנים בכלים תקופתיים. מנצח ומנהל אמנותי של האנסמבל: יאיר פולישוק. בימאית: שירית לי וייס.

הסיפור המיתולוגי המפורסם של אורפיאוס ואאורידיצ'ה היווה השראה למלחיני אופרה רבים, בשל עיסוקו בכוחה של המוזיקה, ובמיוחד בכוחה המופלא של השירה. בעזרת יופיה של שירתו, מצליח אורפיאוס לפתוח את שערי השאול ולהשיב משם את אהובתו המתה, אאורידיצ'ה, אותה יאבד לעד באבחת מבט.

"אורפיאוס" ממד דרמטי מלא תשוקה וקנאה של טלמן. צילום מריה רוזנבלט

האופרה "אורפיאוס" של ג. פ. טלמן, המלחין הגרמני בן תקופת הבארוק, הועלתה לראשונה בשנת 1,726 אולם התגלתה בשנית רק במחצית השניה של המאה ה-20. בשונה מיצירות מוזיקליות אחרות המספרות את סיפורו של אורפיאוס (מונטוורדי, גלוק ומלחינים אחרים), יצירתו של טלמן מציגה במרכז סיפורה בנוסף לאורפיאוס ואאורידיצ'ה את דמותה של המלכה אורזיה, אשר מביאה למותה של אאורידיצ'ה, בשל אהבתה הקנאית לאורפיאוס. כך נוסף לסיפור ממד דרמטי מלא תשוקה וקנאה. אורפיאוס של טלמן היא יצירה יפהפייה ומרגשת, מפסגת הבארוק המאוחר, על המאבק בין כוחות האהבה, המוזיקה והאמנות, לבין כוחות השלטון המשחית והקנאה.


אנסמבל אופרה אורפיאוס
 

האנסמבל הוקם במטרה ליצור אנסמבל מקצועי ברמה הגבוהה ביותר שיהיה בית לאופרות בביצוע תקופתי ועם דגש תיאטרלי. האנסמבל משלב כוחות ממיטב זמרי האופרה הישראליים אשר מתמחים בעידן הבארוק המביאים מניסיונם ותשוקתם למוסיקה האופראית.

בנוסף לזמרים המופיעים באופרה "אורפיאוס"  משתתפים הנגנים הסולנים בכלים תקופתיים הבאים:
רחל רינגלשטיין, סמדר שידלובסקי – כינור בארוק;  דניאל תנחלסון – ויולה בארוק; אורית מסר – צ'לו בארוק; מרינה מינקין – צ'מבלו; נטע היבשר, דורט פלורנטין-  חלילית; אמיר בקמן – אבוב; נדב עובדיה – כלי הקשה.

סיפור אורפיאוס באמנות, באופרה ובקולנוע

ציירים ופסלים רבים הנציחו את סיפור אורפיאוס בציוריהם ובפסליהם. בין היצירות המוסיקליות שמבוססות על הסיפור שלו נודעות האופרות: "אורפאו ואֶוּרידיקה" מאת כריסטוף ויליבלד גלוק, "אורפאו" מאת קלאודיו מונטוורדי, "אורפאוס" של טלמן, "אורפאוס בשאול" מאת ז'אק אופנבך, ו"אורידיקה" מאת יאקופו פרי. 

אורפיאוס מהפנט את החיות ואת הטבע בנגינתו. שירתו וכוחה של המוסיקה שלו פותחים לו את שערי השאול. פסיפס מהתקופה הרומאית באיטליה. צילום: Giovanni Dall'Orto מקור: ויקיפדיה

גם בקולנוע זכה אורפיאוס לעדנה והסיפור שלו מופיע בסרטים חשובים. הסרט הברזילאי אורפאו נגרו משנת 1959 המבוסס על מחזה של וניסיוס דה מוראיס הוא עיבוד מודרני לסיפור אורפאס ואאורידיקה המתרחש בריו דה ז'ניירו בתקופת הקרנבל. הסרט זהכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ובפרס גלובוס הזהב לשנת 1960. 

 האופרה "אורפיאוס" היא הפרוייקט הראשון של אנסמבל אופרה אורפיאוס. מופע הבכורה של הפקה זו נערך בשנה שעברה ולאור הצלחתו הרבה, הוא מובא שוב אל הבמה. אופרה זאת היא הקונצרט הראשון מתוך שמונה שיתקיים העונה באולם צוקר בהפקת מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה.

 האופרה מושרת בגרמנית, איטלקית וצרפתית, עם תרגום לעברית המוקרן על הבמה.

אורפיאוס. צילום: מריה רוזנבלט

Print Friendly

על אודות סיגל גליל

סיגל גליל היא חוקרת פילוסופיה, אמנות ותרבות, מומחית לואן גוך ולברוך שפינוזה, תרבות יפן, והציירים האימפרסיוניסטים. בין מסעותיה בזמן וברוח בדגש אמנות ופילוסופיה, היא חיפשה את ואן גוך ביפן, יזמה והדריכה טיול שורשים בהולנד בעקבותיו, וביקרה והדריכה במוזאונים הגדולים והחשובים בהולנד בתערוכות הקשורות בו. גליל, היא יוצרת רב-תחומית, שמצלמת וכותבת על ספרות ועל מחול, על אדריכלות ותיירות. היא חובבת טיולים נלהבת. היא לימדה כמעט בכל האוניברסיטאות בארץ תקשורת, אמנות ותרבות יפן. בהרצאותיה, במאמרים ובתוכניות הרדיו הדוקומנטריות שלה היא מנסה לחשוף חוטים סמויים המחברים בין אמנות, תרבות, תקשורת, פילוסופיה וחוויות הקיום האנושי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה מגפון-ניוז: כללי, מוזיקה, תרבות, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>