מחקרי הזיקנה העכשוויים, לצד פריצות דרך ביוטכנולוגיות עדכניות, מערערים את התפיסה כי הזיקנה היא תהליך בלתי נמנע ומציבים את העולם המערבי במרחק נגיעה מקפיצה משמעותית בתוחלת החיים. ספר חדש: לזרוס לונג בן 213

"תוך שלוש שנים מהיום כבר יהיו תרופות מאושרות מתחום תאי הגזע העובריים, שימנעו קטיעת גפיים לחלק מחולי הסוכרת. "הצערה" של המערכת החיסונית, תרופה למניעת נזקים משבץ מוחי, יכולת למנוע היווצרות גרורות בסרטן ועיכוב דרמטי במחלות דגנרטיביות המזוהות עם זיקנה – נמצאים בהישג יד של שנים אחדות בלבד", כך אומר ד"ר יעקב בן שאול בספרו החדש "לזרוס לונג בן 213".

בספר שראה אור החודש, ממשיך ד"ר בן שאול במסעו לשינוי תפיסת הזיקנה בעולם המערבי, ומציג ממצאים חותכים על פיהם אנו נמצאים ערב פריצת דרך בתחום עצירת הזיקנה ועלייה משמעותית בתוחלת החיים.

הספר מציע לראשונה בעולם, מדד זיקנה – "מדד סינוף לזיקנה", ומראה כיצד ספרות המדע הבדיוני של אמצע המאה ה-20 היא המציאות הרפואית של ימינו. בספר יש סקירה של המחקרים הקיימים שיצעידו את העולם המערבי לקפיצה נוספת בתוחלת החיים, ומוצג המונח "נרטיב חסום", על מנת להתמודד פסיכולוגית עם ההשלכות של עלייה בתוחלת החיים.

בשנת 2003 פסלה ועדת האנטי אייג'ינג – ועדת מומחים שכינסו משרד הבריאות וועדת המדע של הכנסת במסגרת מאבק נגד תופעת השרלטנות בתחום – כל אפשרות שתהיה בעתיד פריצת דרך בעלייה בתוחלת החיים ובניסיון לעצור את תהליך הזיקנה. ד"ר יעקב בן-שאול, גרונטולוג וחוקר הזיקנה, סותר בספרו "לזרוס לונג בן 213" את מסקנות הוועדה ומציג תמונת מצב הפוכה לחלוטין: "הזיקנה אכן נכפתה על המין האנושי עד כה. אולם, בחינה מדוקדקת של המחקרים העכשוויים בישראל מגלה כי אנו נמצאים ערב קפיצה משמעותית בתוחלת החיים, ושישנו פוטנציאל ממשי לכך שתוך שנים ספורות תהיה בידי העולם המערבי היכולת לעכב באופן דרמטי את קצב ההזדקנות", הוא אומר.

בשורה של ראיונות עומק שערך בן שאול עם חוקרים בעלי שם עולמי מתחום הנוירו-פרמקולוגיה, ומומחים בחברות הביוטכנולוגיה עצמן, הוא מנפץ את ההנחה המקובלת שהזיקנה היא גזירת גורל, ומשרטט את קוויה של רפואת העתיד הנמצאת ממש לפתחנו. "הרפואה הקונבנציונאלית תהא מסוגלת לדחות בהדרגה את קריסת הגוף עד קרוב לקצה משך החיים המקסימאלי הידוע כיום. יתרה מכך, אפשר לצפות שהמחקר הרפואי ימצא בעתיד הקרוב נוסחאות יעילות יותר להתמודדות עם המוות התאי הנובע מהזיקנה".

פרק מיוחד בספר הינו מחווה לתור הזהב של "המדע הבדיוני הקשה" משנות ה-50 של המאה הקודמת. באמצעות ספרו הקלאסי של הסופר הנודע רוברט היינליין "בני מתושלח" וגיבורו לזרוס לונג וסקירת ספרים נוספים, בוחן בן שאול את התחזיות של סופרי המדע הבדיוני על אודות ההיתכנות של חיים ארוכים בראי מחקרי ההווה, ומראה כיצד העולמות של ספרות המדע הבדיוני והפנטזיה הפכו למציאות הרפואית של ימינו.

האם אני זקן?

ד"ר גרי סינוף, מומחה לגריאטריה, וד"ר בן-שאול מציגים בספר זה את "מדד סינוף לזיקנה", מדד ראשון מסוגו, המציג מבדק אישי ממוקד לשאלה: האם אני זקן? ומאפשר לבני 65 ומעלה (הגיל האוניברסאלי למעבר להגדרה של זיקנה) לבצע הערכה תפקודית השוללת את היותם זקנים. מדד זה נשען על התפיסה החדשנית שמוביל ד"ר בן שאול, כי הזיקנה אינה צריכה להיקבע על פי גיל, אלא על פי משתני תפקוד אישיים.

המדד מציג סדרת שאלות למדדים אובייקטיביים כגון: "האם אני מרגיש קושי בנהיגה?" ומדדים סובייקטיביים, הנוגעים, לדוגמה, ברצון בפעילות חברתית. שאלות אלו באות להעריך את מצבו של האדם המבוגר ורמת החיוניות שלו להמשך חייו.

נרטיב חסום

בן שאול מזהיר שדווקא בשל הזינוק בתוחלת החיים עולה חשיבותם של הגורמים האישיותיים. הוא מתאר מצב שבו בקרב זקנים רבים קיימת אמונה לא מעורערת, כי סיפור חייהם המרכזי כבר נכתב. למרות ההבנה כי תוחלת החיים מתארכת, כאשר הם מביטים קדימה, הם אינם מבינים כיצד לצקת בשנים העתידיות  תוכן ומשמעות. מצב זה מוביל לעיוות בפרספקטיבת הזמן העתידי (FTP), כאשר תפיסת העצמי של מבוגרים רבים הינה, שחייהם למעשה הסתיימו.

בהקשר זה הוא טובע את המונח "נרטיב חסום", השאוב מגישת הטיפול הנרטיבי. בספר  הדגשים טיפוליים שונים למבוגרים, שתפקידם ליצור מטרות, יעדים ומוטיבציות כלפי העתיד. לדעת המחבר, רק באמצעות בניית נרטיב חדש ולטווח רחוק ככל האפשר, ניתן יהיה לשנות עבור המטופל המבוגר את תחושת המשמעות בהווה.

ד"ר יעקב בן שאול, יליד 1957, הוא גרונטולוג ומחבר הספרים "מחזור החיים השני – החינוך החדש למחזורי חיים וקריירה" ו"מגה חיים", שתורגם לאנגלית ונמכר כיום במדינות רבות. הוא חבר באגודה הישראלית לגרונטולוגיה והאגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה.