בטקס פרישתו אמר השופט על פסק הדין בנושא "הולדה בעוולה": "היום, קבענו גם, כי אין מקום לאמירה 'טוב מותי מחיי', אפילו אם מדובר בחיים מלאי קושי וייסורים. לחיים תמיד יש ערך". הוריו של ילד, שנולד פגוע, יוכלו לתבוע פיצוי, שיכסה את הוצאות גידולו ומלוא צרכיו למשך כל חייו

מאת אבירם זינו

בג"ץ קבע היום, כי ילד בעל מגבלות לא יוכל לתבוע פיצוי על עצם היוולדו וחייו ממי שלא זיהה את הלקויות מהן יסבול. ההחלטה התקבלה בהרכב מורחב בעליון, שקבע לצד ההחלטה, כי הוריו יוכלו לתבוע פיצוי, שיכסה את הוצאות גידולו ומלוא צרכיו של הילד גם לאחר התבגרותו, למשך כל חייו.

השופט ריבלין אמר בטקס פרישתו על פסק הדין כי, "היום, קבענו גם כי אין מקום לאמירה 'טוב מותי מחיי', אפילו אם מדובר בחיים מלאי קושי וייסורים. לחיים תמיד יש ערך. אדם בצלם אלוהים נולד ומשנולד, יש להגן על קדושת חייו ועל כבודו".

תינוק בא לעולם והוא בעל מגבלות – האם הוא יכול לתבוע על כך פיצויים, על עצם היוולדו וחייו, ומהם גבולותיה של תביעה זו. תשובה לשאלה מורכבת זו סופקה בפסק דינו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, שפורש היום לאחר 36 שנה על כס השיפןט.

השאלה עמדה בפניו במסגרת מספר ערעורים שאוחדו, על החלטות בתי המשפט המחוזיים בארץ בסוגיה. לפני 25 שנים כבר פסק בית המשפט העליון, כי העילה נתונה ליילוד עצמו, אך השופטים היו חלוקים על גבולותיה ולכן לא הייתה קיימת פסיקה מחייבת.

ועדה הציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס אליהו מצא, פרסמה ב-19 במרץ 2012 את מסקנותיה בעניין. המסקנות עסקו בהסדר סוציאלי, שיאפשר מתן תגמול לכל ילוד בעל לקות שיש עמה מוגבלות תפקודית משמעותית, בלי הבדל בין מקרה שבו הוריו היו בוחרים לא להביאו לעולם אילו הועמדו מבעוד מועד על דבר לקותו, לבין מקרה שבו בחרו במודע להביאו לעולם, חרף ידיעתם שייוולד עם מוגבלות.

ההסדר, על פי ההמלצות, יבטל את זכותו של הילוד לתביעה, אך לא את זכותם של הוריו לתבוע פיצוי, כאשר מושם דגש על הקביעה שחיי היילוד בעלי ערך: "קבלת תביעתם של ההורים אין משמעותה כי חייו של הילד אינם בעלי ערך או מוטב לו עצמו כי לא היה נולד. משמעותה היא, כי נמנעה מההורים האפשרות לבחור שלא לגדל ילד בעל מוגבלות על הקשיים הכרוכים בכך".

בהחלטת בג"ץ עתה שונתה ההלכה ונקבע, כי היילוד לא יוכל לתבוע עוד על עצם היוולדו. "הגדרת חייו של ילד מוגבל כנזק – מחייבת הכרעה שיפוטית בשאלה אם יש מצבים שבהם עדיף לו לאדם שלא היה נולד, וכי טוב מותו מחייו. אלו שאלות של פילוסופיה, של דת. התמודדות עם שאלות אלה אינה עניין להכרעה שיפוטית", נכתב בפסק דינו של השופט ריבלין.

עוד נכתב בפסק הדין: "מבקשים אנו להגשים גם את התכלית הראויה שעמדה בבסיס הלכת זייצוב, לתת פיצוי מיטיב באורח מלא ככל האפשר, לצרכיו של הילד בעל המוגבלות. אך זאת באמצעות עילת תביעתם של ההורים, אשר אינה מעוררת את הקשיים המשפטיים, ואשר גם מן הבחינה המוסרית עקרונית לא מעוררת את אותו הקושי המתעורר ביחס לתביעת היילוד. בתביעת ההורים אין חייו של הילד עצמם מוגדרים כנזק. הנזק מתבטא בהשלכות הכספיות העודפות ובהשלכות הנפשיות שבהן נושאים ההורים בעל כורחם, עקב ההתרשלות".