במהלך מסע הלוויה הלכו הגברים בראש השיירה ואילו הנשים נדרשו על ידי הרב ללכת מאחור. התובעת, ביחד עם שאר הנשים, כולל בנות המשפחה, לא הורשו לצעוד לצד המנוח בדרכו האחרונה. התובעת לא הורשתה לשאת הספד על אביה. השופט: "עקב דרך ניהול הלוויה… מדובר בעוול שאינו ניתן לתיקון"

מאת אורלי ממן

בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את התביעה שהוגשה על ידי בתו של מנוח נגד חברה קדישא והורה לפצות אותה במלוא סכום התביעה, שעמד על  32 אלף שקל. הבת, במסגרת תביעה שהגישה בהליך תביעות קטנות, טענה נגד הפרדה מאולצת שנעשתה בין נשים לגברים ברחבת ההספדים בזמן לווייתו של אביה, ונגד איסור שהוטל עליה להספיד את אביה ואילוץ הנשים ללכת בסוף מסע הלוויה.

בפסק הדין קבע השופט עמית כהן, כי חברה קדישא היא נותנת שירות ציבורי ועל כן חלים עליה הוראות חוק "איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים".  על פי פסק הדין, חברה קדישא הפרה את סעיף 3(א) של החוק הקובע: "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות."

בפסק דינו כתב השופט: "מקובלת עלי עדותם של התובעת ואחיה, כי בניגוד לרצון משפחת המנוח, הנתבעת הפרידה בין גברים ונשים ברחבת ההספדים ולא אפשרה לנשים לשבת בסמוך למנוח; לא אפשרה לתובעת להספיד את המנוח; ולא אפשרה לנשות המשפחה ללוות את המנוח בדרכו האחרונה בראש מסע הלוויה. עדותם של התובעת ואחיה היו מרגשות. עצמת רגשותיהם הייתה גלויה לעיני כל, וניכר בהם הצער הרב שנגרם לתובעת וליתר בני המשפחה. עקב דרך ניהול הלוויה… מדובר בעוול שאינו ניתן לתיקון והתובעת תישא את תחושת ההחמצה שנגרמה לה מכך שלא יכולה הייתה להיפרד כראוי מאביה המנוח."

בית המשפט סיכם את פסק דינו בציינו כי "יש לקוות שהנתבעת תקפיד על נהליה, תוודא עם כל הרבנים המייצגים אותה כי הם מודעים להם ופועלים על פיהם, ותוודא כי מקרים כמו המקרה נושא תיק זה לא יישנו. תשומת לב הנתבעת, שאין די במתן הנחיות למנהלי הטקס, אלא עליה לוודא כי ההנחיות תקוימנה."

ביום שבת, 8 בינואר 2011, נפטר המנוח, תושב אופקים. לקראת הלווייתו, שהתקיימה ביום ב-9 בחודש בבית העלמין של אופקים, הכינה התובעת, בקושי רב, דברי הספד בשם כל המשפחה. במהלך מסע הלוויה  שהתקיימה יום למחרת, הפלה הרב את התובעת ואת יתר הנשים שהשתתפו בלוויה, בשלושה היבטים:

ברחבת ההספדים אולצו המלווים להיפרד, כך שנשים הורשו לעמוד באזור שהוקצה להן וגברים באזור שהוקצה להם. התובעת וחמשת אחיותיה נאלצו לשבת מאחור, רחוק מגופת המנוח, ורק שני אחיה הורשו לשבת בסמוך לה.

לאחר שראש המועצה, רב המועצה ודודה של התובעת הספידו את המנוח, הגיע תורה של התובעת לשאת דברים לזכרו. אולם למרות שאחיה של התובעת ואחרים ניסו לשכנע את הרב לאפשר לתובעת להספיד את המנוח, סירב הוא לאפשר לה להספידו. הרב, כך לטענת התובעת, הציע כי הוא יקריא את דברי ההספד שכתבה, אולם היא סירבה שהרב יקריא את דברי הפרידה האישיים שכתבה, המתחילים במילים "אבא יקר".

במהלך מסע הלוויה הלכו הגברים בראש השיירה ואילו הנשים נדרשו על ידי הרב ללכת מאחור. התובעת, ביחד עם שאר הנשים, כולל בנות המשפחה, לא הורשו לצעוד לצד המנוח בדרכו האחרונה.

לנוכח התנהלות הרב במהלך מסע הלוויה, מרגישה התובעת תחושת החמצה כבדה מכך שלא זכתה להיפרד מאביה כראוי.