בדיון ציבורי רב משתתפים, שנערך השבוע ב"בית קנדה" בשדרות, בהשתתפותם של ד"ר ריקרדו שטיינבאום, פסיכיאטר, ואילן סלומון, רוקח ומתנדב בעמותת מגן לזכויות אנוש, נחשפו היקפי שימוש רחבים בתרופת הריטלין בקרב ילדי הגן ובתי הספר של העיר שדרות ומצוקה רבה של ההורים.

אנשי המקצוע הזהירו, כי הריטלין הינו סם מרץ מעורר, בדומה לקוקאין, וכי חומרים ממשפחה זו עלולים לגרום למי שנטל אותם במשך שנים לתפקוד מנטלי ירוד, דיכאון וחרדות, מה שיכול להוביל להידרדרות לסמי רחוב או לשימוש קבוע בתרופות פסיכיאטריות אחרות.

על פי עדויות ההורים, השימוש החריג בריטלין בשדרות נובע כפי הנראה מנטייה מופרזת של מערכת החינוך בעיר לשלוח תלמידים לאבחונים ומדריסה של זכויות ההורים מול בתי הספר. הורים רבים דיווחו, כי הם יודעים שהריטלין מזיק, אולם ממשיכים לתת אותו לילדים, כיון שבתי הספר לא מספקים עזרה לימודית לילדים שהוריהם מתנגדים למתן ריטלין, משעים אותם לתקופות לא סבירות ומפלים אותם לרעה.

הורים רבים בשדרות תיארו "ציד מכשפות" של ממש. לדבריהם, בתי הספר מוסרים לרשויות הרווחה בעיר שמות של הורים שאינם מסכימים לתת לילדם ריטלין, ואלה מאיימים לפתוח בהליכים משפטיים שייכפו עליהם לתת לו ריטלין.

מר מוטי אלבז, חבר מועצת שדרות לשעבר ויו"ר השדולה למען רווחת הילד בישראל, הסביר כי זכויות ההורה אינן מסתיימות כאשר השיעור מתחיל. החופש של ההורים לבחור את אופי הטיפול הגופני או הנפשי בילדיהם חייב להיות זכות יסוד בכל מדינה מתוקנת, ולא יתכן שהורים ימצאו עצמם מאוימים על ידי עובדי המדינה כאשר דעתם בנוגע לדרך הטיפול בילד אינה תואמת לזו של יועצות, פסיכולוגים או מנהלנים בתחום החינוך. נדרש תיקון לחוק הנוער, שייטול ממערכת הרווחה את היכולת לכפות המלצות טיפוליות של אנשי המקצוע הללו על ההורים, כאשר הן אינן תואמות את רצונם והשקפתם.

כמו כן, אמר אלבז, לא ייתכן שהורים שנמצאים תחת איום כזה לא יקבלו סיוע משפטי מלא מן המדינה, בשעה שלעובדי הרווחה חופש מלא להשתמש בכספי משלם המיסים כדי לאיים עליהם דרך בתי המשפט בהוצאת ילדיהם מחזקתם.