אחד המפגעים החמורים בעיר התיירות אילת עשויים כנראה לעבור מן העולם, לאחר שבית המשפט העליון אימץ במלואה את הקביעה, לפיה הרוכלים בטיילת הצפונית באילת פועלים בה שלא כדין והביע דעתו, כי לכאורה מתבקש שיעזבו את המקום גם בלי צורך בצווים של בית משפט. כך עולה מדיון שהתקיים ביום רביעי  בפני שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כב' השופטת ד"ר דפנה אבניאלי, בהתאם להוראת בית המשפט העליון, לשמוע את טענות הרוכלים נגד הפינוי, לפנים משורת הדין.

לאחר שדנה בטענות ההגנה של הרוכלים, פסקה השופטת אבניאלי, כי אין מניעה למנוע את פינויים של הרוכלים מהטיילת הצפונית ופסקה עוד, כי נדרש מהרוכלים להסתלק מן הטיילת תוך פינוי כל המיטלטלין והותרת המקום נקי ומסודר. בפסיקתה הסמיכה השופטת את מינהל מקרקעי ישראל לפעול לפינוי הרוכלים, אם לא יתפנו בעצמם תוך שישים יום.

הותירו רק נתיב צר להולכי הרגל

בדבריה התייחסה השופטת לעובדה, כי בין העיריה למפעילי הדוכנים קיים סכסוך ארוך ורב שנים וכי מדובר בדוכנים אימתניים המאלצים את ההולכים בטיילת לפלס דרכם בנציב הצר שנותר במקום ליהנות מאוויר הים ומהנוף הנפרש אל עבר הרי אדום. בעניין זה ציינה השופטת בהערכה את עמדת העירייה, לפיה למדינת ישראל באמצעות הפרקליטות, ישנה לא רק זכות, אלא אף חובה מובהקת, למצות את זכות הציבור ליהנות מטיילת תיירותית ראויה ובטיחותית גם בדרך של בקשת סעד פינוי.

עוד קיבלה השופטת את עמדת העירייה כפי שהשתקפה בפסיקת בית המשפט העליון, לפיה כל עיכוב בפינוי הטיילת מונע גם שיקומם של רוכלים אחרים הזקוקים לכך במסגרת מגרש 40, אותו הכשירה העירייה לטובת שוק רוכלים תיירותי מוסדר, ואשר לפי הדין לא ניתן לאכלסו ברוכלים אלא רק לאחר שהטיילת הצפונית תפונה מרוב הרוכלים. "עתה משיוגשם התהליך, ניתן יהיה לאפשר יצירת שוק רוכלים על בסיס שוויוני, ובה בעת לאפשר קיומה של טיילת מכובדת, נטולת מטרדים, בעיר תיירות כאילת".

בעניין זה, דחתה השופטת את רצונם של הרוכלים להבטיח לעצמם מקום חלופי במגרש 40 וחיזקה את עבודת הוועדה הציבורית שמינתה העירייה בראשות השופטת בדימוס שרה פריש, לפניה הופיעו כל המועמדים לאכלוס מגרש 40 ואותרו המתאימים ביותר.

עוד קבעה השופטת, כי לרוכלים אין ולא היתה הגנה טובה מפני סעד הפינוי וסילוק ידם מהטיילת וחייבה אותם בהוצאות שכר טרחה בסך כולל של 50,000 שקלים.