החמרה נוספת באיסור על מהגרים להוציא כסף

הוראת שעה לחוק למניעת הסתננות הנמצאת בדיוני הוועדה להגנת הפנים, מוסיפה החמרה למדיניות נגד מבקשי מקלט: תיקון שאושר היום בוועדה מאפשר החרמת רכוש ממי שעוזב את הארץ

החמרה נוספת באיסור על מהגרים להוציא כסף

הוראת שעה לחוק למניעת הסתננות הנמצאת בדיוני הוועדה להגנת הפנים, מוסיפה החמרה למדיניות נגד מבקשי מקלט: תיקון שאושר היום בוועדה מאפשר החרמת רכוש ממי שעוזב את הארץ

 ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ אמנון כהן, אישרה היום תיקון להצעת חוק למניעת הסתננות, תיקון שנועד להקשות על מי שנכנסו באופן לא-חוקי ונחשבים "מסתננים" על פי החוק למניעת הסתננות, להוציא כספים מהארץ. מטרת ההסדר כפי שמופיע בדברי ההסבר לחוק, היא "לצמצם את התמריץ להסתננות לישראל וכן לעודד מסתננים לצאת מישראל".

יש לציין כי השם "מסתנן" חל על כל מי שהגיע לישראל שלא דרך מעבר גבול מוסדר – והוא אינו מבחין בין מבקשי מקלט, מהגרי עבודה או פליטים. ישראל אינה מאפשרת גישה להליך מקלט ולפיכך אף אחד מה"מסתננים" לא הוכר כפליט.

הצעת החוק  – הוספת הוראת שעה – אושרה לקריאה שנייה ושלישית לפני כחודש וחצי. שר המשפטים הגיש בקשה לקיום דיון חוזר (רביזיה) בהצעת החוק ולהחמיר עם מסתנן שמבקש להוציא כספים מהארץ. הצעת החוק מבקשת למנוע להוציא מהארץ כספים וכן להגדיר עבירה על חוק זה, כעבירה על חוק איסור הלבנת הון, שדינה שלושה חודשי מאסר ושנת מאסר למי שיסייע. הוצאת הכספים תותר רק בעת יציאתו מהארץ, וגם אז רק בסכום מכפלת חצי שכר המינימום במספר חודשי העבודה. בכך מקווה הממשלה לצמצם את התמריץ להסתנן לישראל, ולעודד מסתננים לעזוב את הארץ.

יו"ר הוועדה, אמנון כהן (צילום: אתר הכנסת)

בתיקון שאושר היום נקבע כי "נמצא על גופו, בבגדיו או בכליו של מסתנן היוצא מישראל רכוש, בלי שניתן לגביו אישור ממונה ביקורת הגבולות, רשאי שוטר או פקיד מכס לתפוס בלא צו שופט את הרכוש האמור, ורכוש זה יישאר בשמירת המשטרה או המכס". התיקון להצעת החוק מחמיר עם אותו אדם, בכך שגם אם לא ידע על הימצאות הכסף ברשותו, פקיד המכס יוכל לתפוס את הכסף עד לקיומו של הליך בירור שיקבע את כשרות הכסף.

יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן, דרש מנציגי רשות האוכלוסין ליידע את המסתננים על המגבלה שבהוצאת הכספים והמיטלטלין מהארץ. "שלא יהיה מצב שמגיע מסתנן לשדה התעופה בדרכו לביתו, וברגע האחרון תופסים לו את כספו שהושג על ידו בעבודה קשה".

נציג רשות האוכלוסין עו"ד דניאל סולומון נענה לדרישת ח"כ כהן, והבטיח להפיץ את המידע בקרב המסתננים וליידע אותם על המגבלות שהחוק החדש יחיל עליהם. בדיון הקודם אמר מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר, כי מטרת הצעת החוק הינה להפחית את האטרקטיביות של מדינת ישראל עבור מהגרי עבודה.

ח"כ מקלב אמר, כי ההכבדה על המסתננים בהוצאת הכספים מישראל עלולה דווקא לגרום לכך שהם לא יעזבו את הארץ, ולכן יש לאפשר למסתנן לעזוב את הארץ עם כספו, אך לא עם כספים שהגיעו אליו ממקור לא-ידוע. עוד הוסיף ח"כ מקלב כי יש לפקח על הפקידים שלא ייקחו את הכספים באופן דרקוני.

בדיון מקדים בוועדה להגנת הפנים שנערך ב-10 בספטמבר, התייחסה אביטל שטרנברג, נציגת משרד המשפטים, לסתירה בין האיסור לבין החוק הבין-לאומי, סתירה שנוצרת מול הוראת קרן המטבע הבין-לאומית המחייבת העברת כספים חופשית, כל עוד לא מדובר בכסף שהושג בעבירה. עמדת המשרד היא כי המדינה אמנם מתירה לאותם אנשים שמוצאם מסודאן ואריתריאה לעבוד בתקופת השהייה שלהם, אך אפשר להחשיב את עבודתם כעבירה, וכך למנוע את העברת הכסף.

מבקשי מקלט מפגינים נגד הכליאה והגזענות (צילום: ש"ל)

יו"ר הוועדה אמנון כהן הביע דאגה מכך שבאיסור זה יש עידוד ל"שוק השחור" – העברות הכספים יימשכו דרך בלדרים באופן לא-חוקי.

ראש נציבות האו"ם לפליטים, ויליאם טול, אמר באותו דיון: "נאמר פה שהאנשים האלה הם לא פליטים. הנקודה שלי היא כזאת: אי-אפשר להגיד את זה, אין בסיס לאמירה הזאת. האנשים שאנחנו מדברים עליהם הם אנשים מאריתריאה ומסודאן ואלה שמוחזקים תחת "חוק המסתננים". נשללים מהאנשים האלה כניסה להגדרה של פליטים כך שאי-אפשר לומר שהם אינם פליטים. זאת תגובה אחת לגבי החוק.

"הנקודה השנייה היא, באופן פרקטי, אתם צריכים להבין. המערכת הכלכלית הישראלית היא קרוב לוודאי השיטה הכלכלית היחידה שהאנשים האלה בטחו בה מעולם או השתמשו בה מעולם… אני חושב שזה יהיה פשוט בשבילם לחזור חזרה לדרכים הלא פורמאליות וזה לא טוב. אני חושב שזה יחזק רק את הדרכים הלא פורמליות ולפעמים קרימינליות".

ארגונים למען זכויות אדם רואים בהצעת חוק זאת עליית מדרגה ביחס המפלה למבקשי מקלט ההופך אותם לעבריינים כמעט בכל אספקט של חייהם. כזכור, בחודשים האחרונים פסקה כמעט כליל כניסת מבקשי מקלט מגבול מצרים ועומדת על עשרות בודדות. כל מי שנכנס בחצי השנה האחרונה, מאז חוקק החוק למניעת הסתננות, מוחזק במאסר לשלוש שנים לפחות.

לדברי סיגל רוזן ממוקד סיוע לעובדים זרים, "פליטים, מטבע הדברים, מעבירים כסף לקרוביהם שנותרו מאחור. למנוע מאדם עובד לעזור לקרוביו זו אכזריות לשמה. יותר מכך, רבים מהם מעבירים כסף כדי לפדות את קרוביהם שבמחנות העינויים, והם ימשיכו לעשות זאת. ההצעה הזו תגרום לכך שזה יהיה קשה יותר, ויעלה כסף רב יותר. העצורים במחנות העינויים ישלמו בחייהם ובדמם."

לדברי עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, "כשמחוקקים גזירה, שהציבור אינו יכול לעמוד בה, ומפלילים התנהגות, שאי אפשר להימנע ממנה, מתקבל אפקט 'חוק היובש'; לא מעלימים את התופעה, ואף לא מצמצמים אותה, אלא מעבירים אותה לשליטה מוחלטת של העולם התחתון. לחוקים הלו, אם יעברו, יהיו שני הישגים עיקריים: הם ימררו עוד את חייהם של מבקשי המקלט בישראל, ובעיקר – יעודדו את תעשיית הפשע המאורגן בישראל ומחוצה לה, זו שתתווך בהברחת הכסף".

 ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ אמנון כהן, אישרה היום תיקון להצעת חוק למניעת הסתננות, תיקון שנועד להקשות על מי שנכנסו באופן לא-חוקי ונחשבים "מסתננים" על פי החוק למניעת הסתננות, להוציא כספים מהארץ. מטרת ההסדר כפי שמופיע בדברי ההסבר לחוק, היא "לצמצם את התמריץ להסתננות לישראל וכן לעודד מסתננים לצאת מישראל".

יש לציין כי השם "מסתנן" חל על כל מי שהגיע לישראל שלא דרך מעבר גבול מוסדר – והוא אינו מבחין בין מבקשי מקלט, מהגרי עבודה או פליטים. ישראל אינה מאפשרת גישה להליך מקלט ולפיכך אף אחד מה"מסתננים" לא הוכר כפליט.

הצעת החוק  – הוספת הוראת שעה – אושרה לקריאה שנייה ושלישית לפני כחודש וחצי. שר המשפטים הגיש בקשה לקיום דיון חוזר (רביזיה) בהצעת החוק ולהחמיר עם מסתנן שמבקש להוציא כספים מהארץ. הצעת החוק מבקשת למנוע להוציא מהארץ כספים וכן להגדיר עבירה על חוק זה, כעבירה על חוק איסור הלבנת הון, שדינה שלושה חודשי מאסר ושנת מאסר למי שיסייע. הוצאת הכספים תותר רק בעת יציאתו מהארץ, וגם אז רק בסכום מכפלת חצי שכר המינימום במספר חודשי העבודה. בכך מקווה הממשלה לצמצם את התמריץ להסתנן לישראל, ולעודד מסתננים לעזוב את הארץ.

יו"ר הוועדה, אמנון כהן (צילום: אתר הכנסת)

בתיקון שאושר היום נקבע כי "נמצא על גופו, בבגדיו או בכליו של מסתנן היוצא מישראל רכוש, בלי שניתן לגביו אישור ממונה ביקורת הגבולות, רשאי שוטר או פקיד מכס לתפוס בלא צו שופט את הרכוש האמור, ורכוש זה יישאר בשמירת המשטרה או המכס". התיקון להצעת החוק מחמיר עם אותו אדם, בכך שגם אם לא ידע על הימצאות הכסף ברשותו, פקיד המכס יוכל לתפוס את הכסף עד לקיומו של הליך בירור שיקבע את כשרות הכסף.

יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן, דרש מנציגי רשות האוכלוסין ליידע את המסתננים על המגבלה שבהוצאת הכספים והמיטלטלין מהארץ. "שלא יהיה מצב שמגיע מסתנן לשדה התעופה בדרכו לביתו, וברגע האחרון תופסים לו את כספו שהושג על ידו בעבודה קשה".

נציג רשות האוכלוסין עו"ד דניאל סולומון נענה לדרישת ח"כ כהן, והבטיח להפיץ את המידע בקרב המסתננים וליידע אותם על המגבלות שהחוק החדש יחיל עליהם. בדיון הקודם אמר מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר, כי מטרת הצעת החוק הינה להפחית את האטרקטיביות של מדינת ישראל עבור מהגרי עבודה.

ח"כ מקלב אמר, כי ההכבדה על המסתננים בהוצאת הכספים מישראל עלולה דווקא לגרום לכך שהם לא יעזבו את הארץ, ולכן יש לאפשר למסתנן לעזוב את הארץ עם כספו, אך לא עם כספים שהגיעו אליו ממקור לא-ידוע. עוד הוסיף ח"כ מקלב כי יש לפקח על הפקידים שלא ייקחו את הכספים באופן דרקוני.

בדיון מקדים בוועדה להגנת הפנים שנערך ב-10 בספטמבר, התייחסה אביטל שטרנברג, נציגת משרד המשפטים, לסתירה בין האיסור לבין החוק הבין-לאומי, סתירה שנוצרת מול הוראת קרן המטבע הבין-לאומית המחייבת העברת כספים חופשית, כל עוד לא מדובר בכסף שהושג בעבירה. עמדת המשרד היא כי המדינה אמנם מתירה לאותם אנשים שמוצאם מסודאן ואריתריאה לעבוד בתקופת השהייה שלהם, אך אפשר להחשיב את עבודתם כעבירה, וכך למנוע את העברת הכסף.

מבקשי מקלט מפגינים נגד הכליאה והגזענות (צילום: ש"ל)

יו"ר הוועדה אמנון כהן הביע דאגה מכך שבאיסור זה יש עידוד ל"שוק השחור" – העברות הכספים יימשכו דרך בלדרים באופן לא-חוקי.

ראש נציבות האו"ם לפליטים, ויליאם טול, אמר באותו דיון: "נאמר פה שהאנשים האלה הם לא פליטים. הנקודה שלי היא כזאת: אי-אפשר להגיד את זה, אין בסיס לאמירה הזאת. האנשים שאנחנו מדברים עליהם הם אנשים מאריתריאה ומסודאן ואלה שמוחזקים תחת "חוק המסתננים". נשללים מהאנשים האלה כניסה להגדרה של פליטים כך שאי-אפשר לומר שהם אינם פליטים. זאת תגובה אחת לגבי החוק.

"הנקודה השנייה היא, באופן פרקטי, אתם צריכים להבין. המערכת הכלכלית הישראלית היא קרוב לוודאי השיטה הכלכלית היחידה שהאנשים האלה בטחו בה מעולם או השתמשו בה מעולם… אני חושב שזה יהיה פשוט בשבילם לחזור חזרה לדרכים הלא פורמאליות וזה לא טוב. אני חושב שזה יחזק רק את הדרכים הלא פורמליות ולפעמים קרימינליות".

ארגונים למען זכויות אדם רואים בהצעת חוק זאת עליית מדרגה ביחס המפלה למבקשי מקלט ההופך אותם לעבריינים כמעט בכל אספקט של חייהם. כזכור, בחודשים האחרונים פסקה כמעט כליל כניסת מבקשי מקלט מגבול מצרים ועומדת על עשרות בודדות. כל מי שנכנס בחצי השנה האחרונה, מאז חוקק החוק למניעת הסתננות, מוחזק במאסר לשלוש שנים לפחות.

לדברי סיגל רוזן ממוקד סיוע לעובדים זרים, "פליטים, מטבע הדברים, מעבירים כסף לקרוביהם שנותרו מאחור. למנוע מאדם עובד לעזור לקרוביו זו אכזריות לשמה. יותר מכך, רבים מהם מעבירים כסף כדי לפדות את קרוביהם שבמחנות העינויים, והם ימשיכו לעשות זאת. ההצעה הזו תגרום לכך שזה יהיה קשה יותר, ויעלה כסף רב יותר. העצורים במחנות העינויים ישלמו בחייהם ובדמם."

לדברי עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, "כשמחוקקים גזירה, שהציבור אינו יכול לעמוד בה, ומפלילים התנהגות, שאי אפשר להימנע ממנה, מתקבל אפקט 'חוק היובש'; לא מעלימים את התופעה, ואף לא מצמצמים אותה, אלא מעבירים אותה לשליטה מוחלטת של העולם התחתון. לחוקים הלו, אם יעברו, יהיו שני הישגים עיקריים: הם ימררו עוד את חייהם של מבקשי המקלט בישראל, ובעיקר – יעודדו את תעשיית הפשע המאורגן בישראל ומחוצה לה, זו שתתווך בהברחת הכסף".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן