רשת NBC מדווחת מפי פקידי ממשל אמריקנים שצבא סוריה מטעין גז עצבים בפצצות וממתין לפקודות מהנשיא אסאד. חומרים המרכיבים את הגז סארין הוכנסו לפצצות, אך הן טרם הועלו למטוסים. עוד ביום שלישי השבוע מסרו אותם דוברים כי אין עדויות להתחלת התהליך. החשש הוא כי הפצצות יוטלו ממטוסי קרב נגד מטרות אזרחיות.

ביום שני אמר פקיד בכיר בפנטגון, כי המודיעין האמריקני זיהה תנועות של רכיבי נשק כימי באחד האתרים שבהם הם מוחזקים. בפצצות האלה יש להשתמש בתוך 60 יום, אחרת פג תוקף החומרים הכימיים ויש להשמידן.

הנשיא האמריקני, ברק אובמה, הזהיר את אסאד מפני "תוצאות" חמורות שיהיו לשימוש בנשק כימי נגד בני עמו. בוושינגטון מתחילים לגבש קואליציה לתקיפה בסוריה במקרה שבו ייעשה שימוש בנשק הכימי.

סוריה מייצרת רכיבי נשק כימי בשלושה מפעלים לפחות: סמוך לערים דמשק, חמה וחאלב. היא מפתחת מאז תחילת שנות השבעים ארסנל נרחב של נשק כימי וביולוגי. עיקר הפיתוח הוא גזי עצבים מסוג סארין ו-VX.

גז עצבים הוא חומר לחימה כימי המבוסס על תרכובות זרחן אורגניות. תרכובות אלו משבשות את העברת המסרים בעצבי הגוף. על פי החלטת מועצת האו"ם 687 – כל נשק כימי, ובכלל זה גז העצבים, מתויג כנשק להשמדה המונית וייצורו או אגירתו אסורים החל מ-1997.

תסמיני ההרעלה בגז עצבים הם התכווצות האישונים, הפרשת רוק מוגברת, פרכוסים, עוויתות, אובדן שליטה על הסוגרים ולבסוף מוות בחנק. גז העצבים מגיע בדרך כלל לגוף הקרבן על ידי שאיפה של תרסיס או אדים שלו, אף כי הוא פוגע באדם גם במגע עם העור, ולכן נדרשת חליפת מיגון בנוסף למסכת אב"כ כדי להתגונן בפניו.

גז הסארין עלה לכותרות לאחר שכת  יפנית פיזרה אותו ברכבת התחתית בטוקיו בשנת 1995. גם במלחמת המפרץ אותרו טילים עיראקיים שהכילו אותו.