Skip to content

אסון תעופה המוני נמנע בנתב"ג לפני 21 שנה

לפני 21 שנים נמנע אסון תעופה כבד בנמל התעופה בן גוריון. מנהל התחנה ב"אל על" שמנע את האסון מספר על כך לראשונה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

באביב 1991 נמנע ברגע האחרון אסון תעופה כבד בישראל, בשל העמסה מנוגדת לכללים של המטען במטוס "אל על". הסיפור שמספרים עכשיו דן פישר, מנהל תחנה ב"אל על" לשעבר, ואברהם קמחי, שהיה קברניט מטוס בואינג 747-200 של החברה, היה יכול להסתיים באסון המוני, לולא עצר פישר את ההמראה, שניות ספורות לפני שהחל המטוס להאיץ על המסלול.

מנע אסון כבד. דן פישר (צילום: מתוך הסרטון)

פישר החליט לעשות זאת לאחר שהתברר לו, כי הטעינו את המטוס לא נכון ובעקבות כך חרגו מגבולות מרכז הכובד של המטוס ויצרו לו "אף" כבד. בניסוי שנעשה מאוחר יותר במדמה טיסה בארצות הברית התברר, כי לאחר שהמטוס היה מגיע למהירות הניתוק מהקרקע, הוא לא היה מצליח להתרומם ומתרסק לתוך הכרך האורבני הגדול ממערב לנמל התעופה בן גוריון.

חשיבות האיזון

כל מטוס שטס מזכיר נדנדה החייבת להיות מאוזנת כדי לאפשר לטייסים להמריא, לטוס ולנחות בביטחה. טעות באיזון המטוס היא הרת גורל, ולא מעט תאונות קטלניות התרחשו בגללה. האיזון הרצוי מתקבל מתחת לכנפיים וקדימה למרכז הלחץ של העילוי. לכן חשובה מאוד הטענה והחלוקה הנכונה של נוסעים, דלק ומטען כך שמרכז הכובד יישאר במקומו.

לכל מטוס יש משקל ריק ויש מרכז כובד כשהוא ריק. נתונים אלו נמדדים על ידי הבעלים של המטוס. הוספת פריטים למטוס (נוסעים, מטען, דלק) מזיזה את מרכז הכובד אחורה וקדימה, לפי משקלם ומיקומם. אי אפשר לדרוש מהטיס לטוס רק כשמרכז הכובד מתאים בדיוק לערך מסוים, ולכן יש לכל מטוס מגבלת מרכז כובד קדמי, ומגבלת מרכז כובד אחורי, שמהן אסור לחרוג בשום אופן. כמו כן יש לכל מטוס מגבלת משקל כללי. על הטייס לא לחרוג ממגבלת מרכז הכובד ומגבלת המשקל בכל שלבי הטיסה, ועליו לקחת בחשבון את שריפת הדלק, הגורמת אף היא לתזוזה של מרכז הכובד במשך הזמן.

הטענת מטען שגויה

באותו יום גורלי שמע דן פישר במקרה שיחה בין שני עובדיו, שבה אמר אחד מהם כי הטעין את המטוס לא לפי התכנון. לדבריו, אי אפשר היה להכניס מטען כבד עם נפח גדול לתא המטען האחורי ולכן הוא הכניס אותו לתא המטען הנגדי.

ההטענה הפרה את איזון המטוס (צילום: מתוך הסרטון)

פישר החוויר. הוא הבין מיד כי נוצרה בעיה חמורה של איזון ומשקל שעלולה לסכן מאוד את המטוס. הוא לחץ על מתג הקשר ובערוץ מגדל הפיקוח קרא לקברניט קים (אברהם קמחי) לעצור את ההמראה ולחזור לשער הכניסה למטוס.

הקברניט קים, שעמד כבר לדחוף את מצערות המנועים קדימה ולהתחיל בריצת ההמראה, עצר הכול וחזר לשער הכניסה. שם פרקו את המטענים מהמטוס והטעינו אותם מחדש, הפעם בהתאם לכללי משקל ואיזון. המטוס חזר והמריא באיחור של כ-40 דקות.

התרסקות במדמה טיסה

לאחר שנחת קים בניו יורק הוא נסע למרכז מדמה טיסה, שאליו היה אמור להגיע בכל מקרה, וניסה להמריא במדמה עם הטעות שבוצעה במטוס. כל הניסיונות להמריא עלו בתוהו והמטוס "התרסק". רק כעבור עשרים שנה, כשנפגשו השניים, התברר לפישר איזה אסון מחריד יכול היה להתרחש אילו לא התעשת וציווה לעצור את המטוס.

האירוע המרתק הזה הונצח בסרטון הבא, שהופק על ידי מאיר חוטקובסקי ויוסי פורת. "סרטון זה יכול לשמש סרט הדרכה בחברות תעופה, וזו למעשה המטרה שבגללה אני מפרסם את האירוע, כדי שאנשים ילמדו וידעו, שאם יש ספק – אז אין ספק", מסביר פישר.

1 Comment

  1. Kim
    18 בדצמבר 2012 @ 17:20

    מהיכן אתם יודעים שזה היה ב 1991 ???

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן