יש לאפשר לבני זוג לעבוד באותו עסק

יש נשים שהן מנהלות את כל העסק. הבעל בשטח, והן עושות עבודה של חמישה אנשים. אז איך קובעים ומוציאים לה תלוש של 4,000 שקל והכפופים לה מקבלים לעיתים כפול ממנה? הקריאה שלי היא לאפשר לבני הזוג לקבוע את החלוקה של השכר ביניהם כאוות נפשם

יש לאפשר לבני זוג לעבוד באותו עסק

יש נשים שהן מנהלות את כל העסק. הבעל בשטח, והן עושות עבודה של חמישה אנשים. אז איך קובעים ומוציאים לה תלוש של 4,000 שקל והכפופים לה מקבלים לעיתים כפול ממנה? הקריאה שלי היא לאפשר לבני הזוג לקבוע את החלוקה של השכר ביניהם כאוות נפשם

כבר 15 שנה החקיקה מבולבלת, לא עדכנית, לא מנותבת לעבר יעד ידוע – ועושה צרות לכולנו ולמשק. אחת הבעיות נוגעת לחוק ישן, מימי הבריטים, עת גברים יצאו לעבוד או הקימו את העסק שלהם, ונשים טיפלו בילדים.

עיקרון היסוד במס הכנסה הוא המיסוי לפי מדרגות. כלומר, ככל שתרוויח יותר – תשלם יותר מס הכנסה על כל קפיצה – בהכנסה עולה שיעור המס היחסי לקפיצה הזו. למשל, שיעור המס התחילי על הכנסות עבודה ועסק הוא 10% ואז מעל הכנסה של 62,400 שקל ועד ל- 106,560 שקל משלמים 14%.

להלן טבלה למדרגות המס של שנת 2012 ושל שנת 2013. כל זה לפני חישוב נקודות זיכוי, שמפחיתות את המס – כל אחד בהתאם למצבו. מינימום נקודות זיכוי לאדם הוא 2.25 נקודות ששוויה הכספי בהפחתה מהמס הוא כ- 5,000 שקל. זה אומר שאחרי שמחשבים את המס לפי הטבלה ויוצא נניח מס לשלם 7,800 שקל, אז מפחיתים – 5,000 שקל ומשלמים רק 2,800 שקל.

מדרגות מס הכנסה לשנת 2012 מדרגות מס הכנסה לשנת 2013
מהכנסה עד הכנסה שיעור המס השולי מהכנסה עד הכנסה שיעור המס השולי
0 62,400 10% 0 62,400 10%
62,400 106,560 14% 62,400 106,560 14%
106,560 173,160 21% 106,560 168,000 21%
173,160 261,360 30% 168,000 240,000 31%
261,360 501,960 33% 240,000 501,960 34%
501,960 ואילך 48% 501,960 ואילך 48%

במצב החוקי שנקבע בפקודת מס הכנסה המנדטורית, יש לומר, כי ככל שקיימת תלות במקור ההכנסה – התלות הזו יוצרת מצב שכל ההכנסות של זה שתלוי הולכות ומיוחסות לזה שעליו נשענים. מבלי להיכנס לניסוחים ולניתוחים המשפטיים, הרעיון הוא, שבעל עסק לא יכול לפצל את הכנסתו מהעסק ולייחס הכנסה, דרך משכורת לאשתו, וכך להתמקם במדרגת מס נמוכה יותר.

פגיעה קשה בזכויות היסוד של האדם לקבל את הגמול המגיע לו

הנושא תפס תאוצה עם השנים, נשים יצאו לעבוד והפכו להיות יותר ויותר חשובות בעסקים המשפחתיים.
ברור, שאם צריך להביא מנהלת חשבונות והאישה בעלת הידע, תמיד עדיף שהיא תעבוד, והיא תקבל משכורת מהעסק הזה. מקובל לומר "שהכסף יישאר בבית". עם השנים קמה הדרישה לאפשר להוציא תלושי שכר ולחשב חישוב נפרד את הכנסות האישה מהבעל, למרות שהיא עובדת בעסק שלו. הסכום השנתי שאשה יכולה להרוויח באותו עסק שהיא תלויה בו, לפי הגישה של החוק והפסיקה לשנת 2012, הוא 48,960 שקל. זה אומר כ- 4,000 שקל בחודש.

בתוך כל זה יש גרסאות שונות, כי לעיתים הבעל הוא מנהל שיווק שפוטר מחברת הייטק והאישה קוסמטיקאית. אבל בלי השיווק, לא תבוא אף אחת. לכולם ברור שמשהו פה לא הגיוני. כעת, יש נשים שהן מנהלות את כל העסק. הבעל בשטח, והן עושות עבודה של חמישה אנשים. אז איך קובעים ומוציאים לה תלוש של 4,000 שקל  והכפופים לה מקבלים לעיתים כפול ממנה?

התרומה ניכרת, אבל השכר שלה, בשונה מהתרומה, מוגבל ביותר ויוצר עיוות, פגיעה קשה בזכויות היסוד של האדם לקבל את הגמול המגיע לו, ועל זה נגזרות זכויות סוציאליות וכן הלאה.

זה מתחיל בתלוש למס הכנסה ומסתיים בהמון דברים שיושבים על זה ונגזרים מזה. כך למשל, אם חלילה המצב הוא אכן שהאישה קבלה כל השנים שכר מינימלי, ובני הזוג נפרדים והיא מפוטרת מהעבודה, כי אז הזכויות שלה מינימליות בגלל תלוש מינימלי. הפנסיה שלה מינימלית ועוד.

החלפת נשים רק לצרכי מס

למען האמת, היו שנים, כאשר עבדתי בפקיד שומה חיפה בחוליית חברות, עלינו על "תופעה" שתפסה כותרות ראשיות בעיתונות של אז. היינו, מפקחי המס, מוצאים נשים שהיו רשומות כעובדות על תקן של מזכירות בחברה אחרת, בדרך כלל חברה בבעלות חברים קרובים, והאישה – השנייה, של החברים הקרובים, הייתה רשומה כעובדת בחברה של אדם אחר. החלפת הנשים הזו הייתה רק לצרכי מס כמובן!

כאשר היינו מגיעים לעסק ומחפשים את פלונית, שרשומה כעובדת בדיווחי החברה, היינו מוצאים את אשת בעל החברה. זו תופעה שאני אישית נתקלתי בכ-12 מקרים כאלה בשנת 1992. כולם "נתפסו" כמי שמפצלים הכנסותיהם באופן מלאכותי לשם הפחתת מס שלא כדין, ההכנסות שלהם תוקנו לכאלה שכל החלק שיוחס לאישה צורף לבעל והמס עלה. לא הייתה ברירה, משום שזה היה החוק. ואז באו הקולות שקראו, ובצדק, לאפשר בכל זאת העסקת נשים בחברת הבעל או בעסקו.

אז איך תיקנו את החוק?

במקום לשנות את החוק מהיסוד ולהתאימו לרוח העולם המודרני, לחוקי יסוד ולחופש העיסוק, ולכבוד האדם וחירותו, ולצורך קיומי בסיסי שדורש כי שני בני הזוג יעבדו, הגבילו את השכר של האישה מאותו עסק או חברה לסכומים המצחיקים שרשמתי קודם.

הקריאה שלי היא לאפשר לבני הזוג לקבוע את החלוקה של השכר ביניהם כאוות נפשם.

אפשרי בהחלט, שהידע הטכני שווה פחות או יותר מהיכולת הניהולית. כך, למשל, אם לאישה יש ידע טכני והבעל מנהל את העסק שלה, היא כבעלת הידע יכולה אפילו להרוויח פחות ממנו. וההפך גם. אם הוא בעל הידע, אבל יכולות בנושא ניהול כספי, גבייה, כוח אדם לא משהו, ולאשתו יש יכולת לעשות זאת ועושה זאת בפועל, אפשרי שמשכורתה תעלה על זו של הבעל, למרות שהידע הוא החלק המרכזי בעסק.

בשנה שחלפה ובימים אלה, נעשים מאמצים של גורמים רבים במשק לקדם תיקון חוק זה. נציין אחדים מהם: לה"ב, לשכת רואה חשבון, לשכת יועצי המס, נעמ"ת, לשכת המסחר והתעשייה ועוד.

יש נוסחאות שונות והצעות חוק שהוגשו ונוסחו, ושוב, הכיוון הוא לשריין משכורת של כ-14,000 שקל בחודש לאישה. אני פונה ומבקשת, מכל מי שמקדם את הנושא, לא להיכנס למסלול המעוות שיצרו מלכתחילה.

התיקון צריך להיות מהיסוד. לא עוד טלאים!

יש לבטל את כל הסעיף ולחוקק חדש. שום מגבלת סכום. בעל ואישה יכולים להקים, לנהל ולהפעיל פעילות משותפת אחת או יותר ולחלק את ההכנסות מהעסק כאוות נפשם. צריך להבין, שכל מחסום שייקבע פה של עסק אחד, סכום מקסימלי וכן הלאה, יחזיר את האנשים לחפש פרצות. יש לתת לאנשים לעבוד, לתת להם להתרחב. לתת לעסקים לעבוד ולחסוך מהם עלויות ייעוץ וריצות על מנת לצאת "לא פראיירים" מחוקים שבני אדם חוקקו, שגו, ולא מתאימים אותם להגיון ולזמן.

אנשים שוקלים באופן רציני להתגרש, כי אם הם גרושים על הנייר, הם לא תא משפחתי אחד. הם יקבלו כל אחד את השכר וייחשבו להם מס לפי מדרגות מס אישיות נפרדות ולא מאוחדות. לאן הגענו?

ח"כ משה גפני
ח"כ משה גפני

הצעקה הכנה והאמיתית ביותר באה מבעלי עסקים מכל הארץ, שצעקתם נגעה לאדם מדהים מבית המחוקקים, יו"ר הועדה, משה גפני. עקבתי בדריכות אחר ניהול ישיבות של ועדת הכספים בנושא.

אני מבקשת לשלוח מפה תשבחות למר גפני, אשר בדיון האחרון עשה הכל, על מנת שרשות המסים תעשה מעשה ותאשר עיכוב של יישום הוראות החוק והפסיקה בעליון שנתנה לו תוקף, ולמנוע פתיחת שומות אחורה של חמש ושש שנים, תוך יצירת חבויות מס לתשלום של מאות אלפי שקלים שאין מאיפה לשלם אותם. הדרישות יצאו לבעלי עסקים וחברות שהעסיקו נשים בעסק, ונשים אלו הרוויחו, מן הסתם, יותר מ- 4,000 שקל. הנורמה עם השנים הייתה לשלם כמה שמגיע לאישה על תרומתה, ופקיד השומה היה מפעיל שקול דעת. לא נגעו בעסקים האלה ונתנו להם לעבוד כי החלוקה הייתה הגיונית ולא עוררה שום טעם לפגם.

לאחר פסק הדין בעניין מלכיאלי בעליון, לפיו חוזרים לניסוח המשפטי-דווקני, פנתה הרשות והחלה לפתוח שומות מס ולעורר משפחות שלמות מתרדמתן.

הקול של גפני – אתם חייבים לשמוע אותו:

"כל מי שהולך להיפגע מהנושא, ועד שהנושא יתוקן בחוק, הולך להתארגן כך, שהגזירה לא תשפיע עליו. תכנוני מס ירוצו פה, הקמת חברות ניהול בבעלות האישה וכן הלאה, וכל זה, לשם תשלום מס אישי של כל אחד מבני המשפחה וכדי לעקוף את החוק ההזוי הזה. כמובן שיגידו שתכנוני המס הללו מלאכותיים. אז יגידו. אם הולכים דווקנית – אז ממשיכים עם הקו הזה. אם הולכים מהותית לפי תרומה לעסק ולהצלחתו – שלא יגבילו".

________________________________________________________________________________

  • דורית גבאי
    דורית גבאי

    דורית גבאי היא רואת חשבון ויועצת מס 

כבר 15 שנה החקיקה מבולבלת, לא עדכנית, לא מנותבת לעבר יעד ידוע – ועושה צרות לכולנו ולמשק. אחת הבעיות נוגעת לחוק ישן, מימי הבריטים, עת גברים יצאו לעבוד או הקימו את העסק שלהם, ונשים טיפלו בילדים.

עיקרון היסוד במס הכנסה הוא המיסוי לפי מדרגות. כלומר, ככל שתרוויח יותר – תשלם יותר מס הכנסה על כל קפיצה – בהכנסה עולה שיעור המס היחסי לקפיצה הזו. למשל, שיעור המס התחילי על הכנסות עבודה ועסק הוא 10% ואז מעל הכנסה של 62,400 שקל ועד ל- 106,560 שקל משלמים 14%.

להלן טבלה למדרגות המס של שנת 2012 ושל שנת 2013. כל זה לפני חישוב נקודות זיכוי, שמפחיתות את המס – כל אחד בהתאם למצבו. מינימום נקודות זיכוי לאדם הוא 2.25 נקודות ששוויה הכספי בהפחתה מהמס הוא כ- 5,000 שקל. זה אומר שאחרי שמחשבים את המס לפי הטבלה ויוצא נניח מס לשלם 7,800 שקל, אז מפחיתים – 5,000 שקל ומשלמים רק 2,800 שקל.

מדרגות מס הכנסה לשנת 2012 מדרגות מס הכנסה לשנת 2013
מהכנסה עד הכנסה שיעור המס השולי מהכנסה עד הכנסה שיעור המס השולי
0 62,400 10% 0 62,400 10%
62,400 106,560 14% 62,400 106,560 14%
106,560 173,160 21% 106,560 168,000 21%
173,160 261,360 30% 168,000 240,000 31%
261,360 501,960 33% 240,000 501,960 34%
501,960 ואילך 48% 501,960 ואילך 48%

במצב החוקי שנקבע בפקודת מס הכנסה המנדטורית, יש לומר, כי ככל שקיימת תלות במקור ההכנסה – התלות הזו יוצרת מצב שכל ההכנסות של זה שתלוי הולכות ומיוחסות לזה שעליו נשענים. מבלי להיכנס לניסוחים ולניתוחים המשפטיים, הרעיון הוא, שבעל עסק לא יכול לפצל את הכנסתו מהעסק ולייחס הכנסה, דרך משכורת לאשתו, וכך להתמקם במדרגת מס נמוכה יותר.

פגיעה קשה בזכויות היסוד של האדם לקבל את הגמול המגיע לו

הנושא תפס תאוצה עם השנים, נשים יצאו לעבוד והפכו להיות יותר ויותר חשובות בעסקים המשפחתיים.
ברור, שאם צריך להביא מנהלת חשבונות והאישה בעלת הידע, תמיד עדיף שהיא תעבוד, והיא תקבל משכורת מהעסק הזה. מקובל לומר "שהכסף יישאר בבית". עם השנים קמה הדרישה לאפשר להוציא תלושי שכר ולחשב חישוב נפרד את הכנסות האישה מהבעל, למרות שהיא עובדת בעסק שלו. הסכום השנתי שאשה יכולה להרוויח באותו עסק שהיא תלויה בו, לפי הגישה של החוק והפסיקה לשנת 2012, הוא 48,960 שקל. זה אומר כ- 4,000 שקל בחודש.

בתוך כל זה יש גרסאות שונות, כי לעיתים הבעל הוא מנהל שיווק שפוטר מחברת הייטק והאישה קוסמטיקאית. אבל בלי השיווק, לא תבוא אף אחת. לכולם ברור שמשהו פה לא הגיוני. כעת, יש נשים שהן מנהלות את כל העסק. הבעל בשטח, והן עושות עבודה של חמישה אנשים. אז איך קובעים ומוציאים לה תלוש של 4,000 שקל  והכפופים לה מקבלים לעיתים כפול ממנה?

התרומה ניכרת, אבל השכר שלה, בשונה מהתרומה, מוגבל ביותר ויוצר עיוות, פגיעה קשה בזכויות היסוד של האדם לקבל את הגמול המגיע לו, ועל זה נגזרות זכויות סוציאליות וכן הלאה.

זה מתחיל בתלוש למס הכנסה ומסתיים בהמון דברים שיושבים על זה ונגזרים מזה. כך למשל, אם חלילה המצב הוא אכן שהאישה קבלה כל השנים שכר מינימלי, ובני הזוג נפרדים והיא מפוטרת מהעבודה, כי אז הזכויות שלה מינימליות בגלל תלוש מינימלי. הפנסיה שלה מינימלית ועוד.

החלפת נשים רק לצרכי מס

למען האמת, היו שנים, כאשר עבדתי בפקיד שומה חיפה בחוליית חברות, עלינו על "תופעה" שתפסה כותרות ראשיות בעיתונות של אז. היינו, מפקחי המס, מוצאים נשים שהיו רשומות כעובדות על תקן של מזכירות בחברה אחרת, בדרך כלל חברה בבעלות חברים קרובים, והאישה – השנייה, של החברים הקרובים, הייתה רשומה כעובדת בחברה של אדם אחר. החלפת הנשים הזו הייתה רק לצרכי מס כמובן!

כאשר היינו מגיעים לעסק ומחפשים את פלונית, שרשומה כעובדת בדיווחי החברה, היינו מוצאים את אשת בעל החברה. זו תופעה שאני אישית נתקלתי בכ-12 מקרים כאלה בשנת 1992. כולם "נתפסו" כמי שמפצלים הכנסותיהם באופן מלאכותי לשם הפחתת מס שלא כדין, ההכנסות שלהם תוקנו לכאלה שכל החלק שיוחס לאישה צורף לבעל והמס עלה. לא הייתה ברירה, משום שזה היה החוק. ואז באו הקולות שקראו, ובצדק, לאפשר בכל זאת העסקת נשים בחברת הבעל או בעסקו.

אז איך תיקנו את החוק?

במקום לשנות את החוק מהיסוד ולהתאימו לרוח העולם המודרני, לחוקי יסוד ולחופש העיסוק, ולכבוד האדם וחירותו, ולצורך קיומי בסיסי שדורש כי שני בני הזוג יעבדו, הגבילו את השכר של האישה מאותו עסק או חברה לסכומים המצחיקים שרשמתי קודם.

הקריאה שלי היא לאפשר לבני הזוג לקבוע את החלוקה של השכר ביניהם כאוות נפשם.

אפשרי בהחלט, שהידע הטכני שווה פחות או יותר מהיכולת הניהולית. כך, למשל, אם לאישה יש ידע טכני והבעל מנהל את העסק שלה, היא כבעלת הידע יכולה אפילו להרוויח פחות ממנו. וההפך גם. אם הוא בעל הידע, אבל יכולות בנושא ניהול כספי, גבייה, כוח אדם לא משהו, ולאשתו יש יכולת לעשות זאת ועושה זאת בפועל, אפשרי שמשכורתה תעלה על זו של הבעל, למרות שהידע הוא החלק המרכזי בעסק.

בשנה שחלפה ובימים אלה, נעשים מאמצים של גורמים רבים במשק לקדם תיקון חוק זה. נציין אחדים מהם: לה"ב, לשכת רואה חשבון, לשכת יועצי המס, נעמ"ת, לשכת המסחר והתעשייה ועוד.

יש נוסחאות שונות והצעות חוק שהוגשו ונוסחו, ושוב, הכיוון הוא לשריין משכורת של כ-14,000 שקל בחודש לאישה. אני פונה ומבקשת, מכל מי שמקדם את הנושא, לא להיכנס למסלול המעוות שיצרו מלכתחילה.

התיקון צריך להיות מהיסוד. לא עוד טלאים!

יש לבטל את כל הסעיף ולחוקק חדש. שום מגבלת סכום. בעל ואישה יכולים להקים, לנהל ולהפעיל פעילות משותפת אחת או יותר ולחלק את ההכנסות מהעסק כאוות נפשם. צריך להבין, שכל מחסום שייקבע פה של עסק אחד, סכום מקסימלי וכן הלאה, יחזיר את האנשים לחפש פרצות. יש לתת לאנשים לעבוד, לתת להם להתרחב. לתת לעסקים לעבוד ולחסוך מהם עלויות ייעוץ וריצות על מנת לצאת "לא פראיירים" מחוקים שבני אדם חוקקו, שגו, ולא מתאימים אותם להגיון ולזמן.

אנשים שוקלים באופן רציני להתגרש, כי אם הם גרושים על הנייר, הם לא תא משפחתי אחד. הם יקבלו כל אחד את השכר וייחשבו להם מס לפי מדרגות מס אישיות נפרדות ולא מאוחדות. לאן הגענו?

ח"כ משה גפני
ח"כ משה גפני

הצעקה הכנה והאמיתית ביותר באה מבעלי עסקים מכל הארץ, שצעקתם נגעה לאדם מדהים מבית המחוקקים, יו"ר הועדה, משה גפני. עקבתי בדריכות אחר ניהול ישיבות של ועדת הכספים בנושא.

אני מבקשת לשלוח מפה תשבחות למר גפני, אשר בדיון האחרון עשה הכל, על מנת שרשות המסים תעשה מעשה ותאשר עיכוב של יישום הוראות החוק והפסיקה בעליון שנתנה לו תוקף, ולמנוע פתיחת שומות אחורה של חמש ושש שנים, תוך יצירת חבויות מס לתשלום של מאות אלפי שקלים שאין מאיפה לשלם אותם. הדרישות יצאו לבעלי עסקים וחברות שהעסיקו נשים בעסק, ונשים אלו הרוויחו, מן הסתם, יותר מ- 4,000 שקל. הנורמה עם השנים הייתה לשלם כמה שמגיע לאישה על תרומתה, ופקיד השומה היה מפעיל שקול דעת. לא נגעו בעסקים האלה ונתנו להם לעבוד כי החלוקה הייתה הגיונית ולא עוררה שום טעם לפגם.

לאחר פסק הדין בעניין מלכיאלי בעליון, לפיו חוזרים לניסוח המשפטי-דווקני, פנתה הרשות והחלה לפתוח שומות מס ולעורר משפחות שלמות מתרדמתן.

הקול של גפני – אתם חייבים לשמוע אותו:

"כל מי שהולך להיפגע מהנושא, ועד שהנושא יתוקן בחוק, הולך להתארגן כך, שהגזירה לא תשפיע עליו. תכנוני מס ירוצו פה, הקמת חברות ניהול בבעלות האישה וכן הלאה, וכל זה, לשם תשלום מס אישי של כל אחד מבני המשפחה וכדי לעקוף את החוק ההזוי הזה. כמובן שיגידו שתכנוני המס הללו מלאכותיים. אז יגידו. אם הולכים דווקנית – אז ממשיכים עם הקו הזה. אם הולכים מהותית לפי תרומה לעסק ולהצלחתו – שלא יגבילו".

________________________________________________________________________________

  • דורית גבאי
    דורית גבאי

    דורית גבאי היא רואת חשבון ויועצת מס 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן