אנשים באים ללשכת התעסוקה לבקש עזרה, למצוא הבנה והתחשבות למצבם בחיים, ומה הם מקבלים? – אדישות.

תשאלו את עצמכם כמה פעמים נתקלתם בפקידים חסרי התחשבות במצבכם.

אני נתקלתי הרבה.

כמה פעמים ניסיתם להסביר מה עובר עליכם מכל בחינה שהיא (כלכלית, חברתית, עניין של לימודים ואפילו רגשית) וקיבלתם תשובות בלתי מובנות או חסרות כל היגיון, אם בכלל קיבלת תשובות?

אני ועוד רבים יסכימו איתי ש"העזרה" שאנחנו מקבלים היא כמעט אפסית והאדישות רבה.

רציתי לשתף אתכם בסיפור קטן ואמיתי.

אחרי שפוטרתי מעבודתי ניגשתי ישירות ללשכת העבודה ולמחרת לביטוח לאומי. בביטוח לאומי ביקשתי למלא טפסים לדמי אבטלה ואמרו לי לחזור בעוד חודש, מכיוון שאני מקבלת דמי הודעה מוקדמת.

ניגשתי אחרי חודש ימים והבאתי את כל המסמכים הדרושים לקבלת דמי אבטלה. לאחר מכן התחלתי להתייצב קבוע בלשכת התעסוקה.

ביום ההתייצבות רצו להציע לי עבודה, אבל אמרתי שבתוך פחות מחודש ימים אני עוברת דירה ובאותו הזמן גם לומדת פעמיים בשבוע.

הלשכה, יותר נכון הפקידה שמטפלת בי אישית ומנהל המקום, גרמו לי להאמין שהם דוחים לי את הצעות העבודה לעוד חודש.

תמימותי חגגה. יצאתי מהמקום בראש מורם ובהכרת תודה שאנשים אלה הבינו ונתנו תמיכה, אך הכל היה אשליה אחת גדולה.

ביום התייצבות הבא הופניתי לפקידה, והיא ברוב חוצפתה הדגישה שהיא אינה זוכרת דבר מכל מה שציינתי לה.

הפקידה הפנתה אותי למנהל הלשכה, וגם הוא אמר שלא הבטיח שום דבר בקשר לדחיית הצעות העבודה.

הרגשתי שרימו אותי, שיקרו לי בחוסר בושה. התחלתי להתווכח עם המנהל ולתת לו נימוקים ברורים שכל בן אדם אמור להפנים ולהציע עזרה והבנה. אך לא בלשכת התעסוקה.

המנהל אמר: "הבעיות שלך הן הבעיות שלך, ואנחנו לא יכולים לעזור לך בזה. את חייבת לשנות כתובת בהקדם ולהתייצב בלשכה במקום שאת עוברת אליו."

ניסיתי שוב ושוב להסביר לו שהדבר בלתי אפשרי, כי איך אשנה כתובת אם עדיין לא עברתי? העניין יגרום לבעיות אחרות במוסדות כמו בנק, מקום לימודים ועוד.

המנהל לא התייחס ופשוט נתן לי דחייה לעוד שבועיים כדי שאשנה כתובת.

הרגשתי שאין לי טעם להתווכח איתו עוד, יצאתי מהמקום בהרגשה נוראית ומתסכלת. 

אני בטוחה שהרבה יסכימו איתי. אני מאמינה שאזרחי מדינת ישראל נתקלו במקרים דומים ואף חמורים הרבה יותר ולא ידעו למי להאמין ומה לעשות בעניין, בדיוק כמוני.

איך ייתכן שאנשים אדישים ושקרנים כאלה עובדים במקום ממשלתי וחשוב כמו לשכת התעסוקה?

אנשים שאינם יודעים איך לעזור, אלא להפך, גורמים לכך שהמצב יהיה גרוע יותר! 

תשאלו את עצמכם את השאלות האלה ובוודאי תסכימו איתי שזה חייב להיפסק.

אני כתבתי ונימקתי את דעתי, כי האדישות וחוסר האכפתיות פגעו בי אישית, והייתי חייבת לשתף, בניסיון לרכך את האבן שתקועה לי בגרון.

[related-posts title="עוד בנושא בירוקרטיה והאזרח הקטן"]

__________________________________________________________________________________ 

• 

  אלינה גופמן, בת 23, גרה בנצרת עילית ובעוד חודש עוברת לחיפה. בינתיים לומדת לפסיכומטרי.