בתביעה ייצוגית, שהיקפה 7 מיליון שקל נגד "מעדני מזרע", נטען כי צו הפיקוח אוסר באופן גורף בשימוש בצבע במהלך ייצור נקניק ו/או נקניקיות • בתביעה ייצוגית אחרת, נתבעת "פסטה נונה" לשלם 5 מיליון שקל, בטענה שהיא מכנה מוצרי פסטה בתואר "טרי", למרות שמדובר במוצרים מצוננים
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית, בהיקף מוערך של כ-7 מיליון שקל, הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד "מעדני מזרע תעשיות מזון". התובע, ערן יעקב גבע, טוען כי "מעדני מזרע" הפרה בבוטות את הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, בכך שהוסיפה למוצר "נקניקיות פרנקפורטר" מתוצרתה צבע מאכל אדום קוצ'יניל (120 E), כאשר המוצר לא סומן בשמו הגנרי הנכון, דהיינו "נקניקיות פרנקפורטר – בתוספת חלבון מן הצומח" ותוך הסתרת העובדה כי המוצר מכיל חלבון מן הצומח.
לדברי גבע, צו הפיקוח קובע איסור גורף בשימוש בצבע במהלך ייצור נקניק ו/או נקניקיות, וכי עובדת הכלת חלבון מן הצומח בתערובת הנקניק או הנקניקייה מחייבת את היצרן ברישום מובלט סמוך לשמו של המוצר.
בתביעה שהוגשה, באמצעות עוה"ד שרון ענבר פדלון וטלי לופו, נאמר כי המחוקק ראה לנכון להקפיד ביתר שאת על נושא ייצור נקניקים ונקניקיות בפרט, בשל העובדה כי צרכן פוטנציאלי מקבל לידיו מוצר מעובד ומוגמר מבלי שיש ביכולתו להתחקות אחר רכיביו הגנריים של המוצר.
אולם, טוען גבע, "מעדני מזרע" הפרו במתכוון וביודעין את הוראות הדין מתוך מטרה לשלול מהצרכן את היכולת להתחקות אחר טיבו ומהותו של המוצר אותו הוא צורך, לרבות הכלת רכיבים אסורים במוצר וזאת מתוך מניעים כלכליים מובהקים.
בתביעה מצוין, כי צבע המאכל האדום, אותו בחרה "מעדני מזרע" להוסיף למוצר נקניקיית פרנקפורטר, מופק ממין של חרק ממשפחת כנימות מגן – כנימת קוצ'יניל – ועלול לגרום לתופעות אלרגיה, עד כדי הלם אנאפילקטי, שנובע מרגישות לחלבון זר או הצבע האדום.
לדברי גבע, צבע המאכל אשר הוסף למוצר נועד להעמיק את מראהו באמצעות הוספת חיזוק גוון אדמומי-בוהק למוצר. יתרה מכך, למוצר הוסף חלבון מן הצומח מבלי שהדבר צוין סמוך לשמו של המוצר ומבלי שצוין שיעורו באחוזים של רכיב זה מסך תכולת המוצר.
תגובת "מעדני מזרע" לא התקבלה עד למועד פרסום הידיעה.
.
הפסטה שהצטננה
בתביעה אחרת שהוגשה לאישורה כייצוגית, בהיקף מוערך של 5 מיליון שקל, נטען נגד חברת "פסטה נונה" העוסקת בייצור מוצרי פסטה, כי היא משווקת ללקוחותיה מוצרים ארוזים מראש המכונים בשם "פסטה טריה". לדברי התובע עידן לוי, כינוי המוצרים בתואר "טרי" מתבצע על גבי אריזת המוצר ברשתות השיווק, אלא שהמוצרים אינם פסטה טריה.
בתביעה נטען, כי המדובר במוצרים תעשייתיים ארוזים מראש אשר בהתאם להוראות התקן הישראלי לא ניתן לכנותם בכינוי טרי. יתרה מכך, ביחס למוצרי פסטה (ארוזים מראש או שאינם ארוזים מראש) חל תקן ישראלי המבחין מפורשות בין סוגים שונים של פסטה: פסטה טריה, מצוננת או קפואה ומורה לסמן את סוג הפסטה ככינוי משני לשם המוצר.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות עוה"ד אמיר ישראלי ושלומי כהן, נטען כי הפסטה המשווקת על ידי "פסטה נונה" איננה טריה, אלא מצוננת והיא נשמרת שבועות רבים בקירור. לדבריו, לא רק שהחברה לא טרחה לסמן את התואר "מצונן" על גבי אריזת המוצר, היא סימנה את המוצרים בתואר "טרי" בניגוד מוחלט להוראות התקן.
התובע סבור, כי הסימון המטעה התבצע במתכוון מתוך כוונה לשכנע את הצרכנים לרכוש את מוצרי הפסטה בהיותם מוצרים טריים. לדבריו, הכינוי "פסטה טריה" מאפשר ל"פסטה נונה" לתמחר את המוצרים בתמחור מפולפל מה שלא ניתן היה לעשות לו היו הם מכונים בשמם הנכון – פסטה מצוננת. בנסיבות העניין נגרם ללקוחות נזק ממוני ונזק בלתי ממוני בגין פגיעה באוטונומיה.
בנוסף לחיובה של "פסטה נונה" בפיצוי ללקוחותיה בגין הטעייתם הצרכנית והפרת תקנים רשמיים, מתבקש המחוזי להורות לה לפעול לתיקון המעוות ולסימון המוצרים בהתאם להוראות הדין.
תגובת "פסטה נונה": "מוצרי הפסטה המיוצרים על ידי החברה הינם טריים או מצוננים ומידע זה יוצג בבית המשפט".