מוות בעריסה (בלע"ז SIDS)  הוא גורם המוות העיקרי בתינוקות עד גיל שנה. השיעור הוא  1.2-1.7 תינוקות מכל 1,000 תינוקות. יש לציין כי הסיכון גבוה במיוחד בששת החודשים הראשונים לחיים.

פעוטה כבת חצי שנה הובאה בראשית השבוע מחוסרת הכרה למיון המרכז הרפואי מעיני הישועה. לאחר מאמצי החייאה הרופאים נאלצו לקבוע את מותה. לדברי צוות מד"א וכונני הצלה שפינו את הפעוטה למעיני הישועה, הפעוטה נמצאה ע"י המטפלת כשהיא מחוסרת הכרה בפעוטון. הרקע נבדק. 

מוות בעריסה נקבע רק לאחר שנשללו  סיבות  אחרות, כגון  מחלה, תאונה, זיהום או מחלה מולדת. התופעה קיימת בכל עדה, גזע או מין ללא כל הבחנה. המוות מתרחש בעריסה, במהלך השינה, ללא כל התרעה, בתינוקות בריאים וכיום עדיין אין כל דרך לנבא מי עלול להיפגע. פגים  ותינוקות שנולדו במשקל נמוך כמו תאומים ושלישיות נמצאים בסיכון מוגבר.

מה גורם למוות בעריסה?

לא ידוע מה גורם לתופעה. קיימות השערות רבות והמחקר בנושא ענף. לאחרונה זיהו חוקרים מאוניברסיטת הארוורד קשר בין התופעה לבין רמה נמוכה של סרוטונין. הסרוטונין הינו רכיב בגזע המוח האחראי על איזור היקיצה. ייתכן כי בעתיד אפשר יהיה לבצע בדיקות דם ולאתר תינוקות בעלי רמות נמוכות של סרוטונין ובכך לזהות קבוצת סיכון, אם כי מלבד סרוטונין קרוב לוודאי שקיימים גורמים נוספים אשר עדיין לא זוהו.

האם אפשר למנוע מוות בעריסה?

זיהוי גורמי סיכון והגברת מודעות הורים הובילו לירידה בתמותת תינוקות מתסמונת זו בשנים האחרונות.

המלצות להקטנת הסיכון למוות בעריסה:

השכבה על הגב: יש להשכיב את התינוק על הגב בלבד בזמן שינה (ביום ובלילה). אמנם שינה על הגב עלולה להוביל לאיחור בהתפתחות המוטוריקה הגסה (התהפכות, זחילה וכו) ובנוסף אצל חלק מהילדים תיתכן השטחה של החלק האחורי של הגולגולת, אולם תופעות אלה ניתנות למניעה על ידי השכבת הילד על בטנו בזמן ערות.

יש להימנע מעישון בסביבת התינוק! הוכח בוודאות קשר בין עישון האם בזמן ההריון ואחריו למוות בעריסה. בקרב אמהות שעישנו לאחר הלידה, נמצאה עלייה בשכיחות עד פי שניים. באמהות שעישנו גם בזמן ההריון – העלייה הייתה עד פי שלושה. למרכיבים בעשן הסיגריה השפעה שלילית על התפתחות ריאות התינוק והתפתחות המוח. חשיפה לעשן עלולה גם להפריע במנגנון ההתעוררות של התינוק משינה ופיקוח על מצב הערנות שלו. לפיכך, ההמלצה היא לא לעשן בעת ההריון וליד התינוק בשנת החיים הראשונה שלו.

הנקה: מחקרים הראו כי הנקה מפחיתה את הסיכון למוות בעריסה באותה יעילות כמו השכבה על הגב. אחת ההשערות שהועלו לקשר בין הנקה לירידה בתמותה היא קיומם של נוגדנים בחלב האם העוזרים לתינוק להתמודד עם זיהומים בדרכי הנשימה, שכפי הנראה הם כשלעצמם מהווים גורם סיכון לתסמונת הקטלנית. בנוסף: חלב אם מתעכל מהר יותר מתחליף חלב, ותינוקות יונקים נוטים להתעורר יותר בלילה, דבר המפחית את הסיכון לכך שיחנקו בשנתם או יפסיקו לנשום.

המזרון חייב להיות קשה ושטוח: גורם נוסף העלול לתרום למוות בעריסה הם כלי המיטה. מתברר כי כלי מיטה, כמו כריות ושמיכות ומזרנים רכים, גורמים לפני התינוק "לשקוע" אל תוכם. התינוק שואף אל קירבו את האוויר הננשף, ובכך נפגעת תחלופת החמצן עם פחמן דו חמצני.  באדם בוגר מצב זה מוביל לשינוי תנוחה ולשיפור האוורור. אצל תינוקות אין מנגנון זה מפותח דיו ולכן רמת הפחמן הדו חמצני עולה לרמות מסוכנות.

יש להימנע משינה משותפת במיטת ההורים מחשש לכיסוי דרכי הנשימה של התינוק ע"י ההורה הישן עד למצב של חנק.

הימנעו מחימום יתר. חימום יתר נמצא קשור למוות בעריסה. יש להשכיב את התינוק על גבו, לא לכסות את ראשו, לא להגזים בכיסוי גופו, ולא לחמם יותר מדי את החדר. חימום החדר מומלץ לדרגה של 22 מעלות.

מוצץ. תנועות המציצה מפחיתות את עומק השינה ומדרבנות את הנשימה. ההמלצה היא  לעודד מציצת מוצץ רק לאחר ביסוס ההנקה וזאת כדי למנע "בלבול" ופגיעה ביניקה.

סיכום רשימת הוראות בטיחות:

1.השכיבו את התינוק על הגב בלבד.

2. השתדלי להניק.

3. הימנעי מעישון (את ובני ביתך).

4. הימנעו ממצעים רכים, כריות ושמיכות פוך.

5. הקפידו על טמפרטורה סבירה, הימנעו מחימום יתר ומהלבשת התינוק בשכבות רבות מדי.

6.  אל תשכיבו את התינוק מייד לאחר שאכל, המתינו מעט שיגהק וינוח, אם יפלוט: עדיף שיעשה זאת כך שלא יוכל להיחנק.

7.  עודדו מציצת מוצץ.

ד"ר מורג היא רופאה בכירה במרפאת פגים במרכז הרפואי מעיני הישועה