ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם שר החוץ הקנדי, ג'ון ביירד. בפתח פגישתם אמר לו ראש הממשלה: "אתה ידיד גדול. קנדה היא ידידה גדולה של ישראל. אתם מייצגים את האמת, אתם מייצגים מנהיגות מוסרית, ואנו מעריכים זאת מאוד. לא תמיד קל להימנות על המיעוט, אולם אתם משמשים דוגמה ומופת לאותה מנהיגות מוסרית ומדינית שמדברת אל ליבו של כל אחד מאזרחי ישראל ושל כל אדם הגון בעולם".

לאחר מכן הודיע נתניהו כי ישמח לשוחח עם ביירד על השיחות עם מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי והנשיא אובמה. ביירד השיב לו: "אנו שמחים מאוד להיות כאן ולהיפגש עם מנהיגי הקואליציה החדשה שלך ואנו מקווים כי תהיה לנו ההזדמנות לשוחח על מה שבעינינו הוא האיום הגדול ביותר לשלום וביטחון העולם וזה תכניתה הגרעינית של איראן. כולנו הסתכלנו בציפייה רבה ובתקווה גדולה על דבריך ועל הושטת היד שלך כלפי הפלסטינים זמן קצר לאחר כינון הממשלה לפני כשבועיים, ואנו מצפים לשוחח על הדרכים האפשריות בהן נוכל לסייע לכם ולפלסטינים במאמץ זה".

שני המנהיגים פירסמו הצהרה משותפת בתום הפגישה: "בעקבות פגישה חמה ופורייה היום, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר החוץ של קנדה ג'ון ביירד אשררו את הידידות הקרובה והמיוחדת עליה מתבססים היחסים הבילטראליים בין שתי המדינות. היום העם היהודי הם אדונים לגורלם, כמו עמים אחרים, במדינה יהודית ריבונית משלהם. כעמים אחרים, לישראל יש את הזכות להגן על עצמה בעצמה. נתניהו וביירד קיימו דיונים מועילים שעסקו בקשת רחבה של נושאים אזוריים, ובכללם תוכנית הגרעין האיראנית והחסות שאיראן מעניקה לטרור העולמי; המשבר בסוריה; והחשיבות שיש ליחסים חיוביים בין ישראל וטורקיה. המנהיגים דנו גם בניסיונות להחיות את השיחות בין ישראל והרשות הפלסטינית והביעו תקווה שמגעים מוצלחים יתחדשו בחודשים הקרובים. רה"מ נתניהו קיבל בברכה את הצעתו של שר החוץ ביירד  לסייע בקידום שיחות אלה".

ראשי הממשלה הארפר ונתניהו העמיקו והרחיבו את יחסי ישראל-קנדה והביאו להרחבת ההסכמים הבילטראליים, כגון הסכם ההכרה ההדדית בתחומי הטלקומוניקציה שנחתם בחודש יוני 2012; מו"מ לקראת הסכם סחר חופשי מעודכן; הרחבת יחסי מסחר, כולל בתחום החדשנות; הרחבת שיתוף הפעולה בתחומי ביטחון ומודיעין; העמקת היחסים האקדמיים, בין היתר באמצעות מסמך ההבנות ממאי 2012 בין האגודה המלכותית הקנדית לאקדמיה הישראלית למדעים; העמקת שותפויות ממשלתיות ובמגזר הפרטי. 

הדיונים היום עסקו גם בתחומי אנרגיה, ביטחון, סיוע ופיתוח בינלאומי, חדשנות וקידום נושא זכויות האדם באזורים בהם אפשר לנצל את המומחיות הקנדית והישראלית על מנת לשפר חיים ברחבי העולם. שתי המדינות קיבלו בברכה את ההזדמנות לעבוד לקראת כינון הסכם שותפות אסטרטגית. 

שתי הממשלות מחויבות לחיזוק שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה ולקידום האינטרסים המשותפים בתחום האנרגיה, על מנת לתרום להגדלת היצע מקומות העבודה וצמיחה כלכלית. בהתבסס על ההצהרה מחודש יוני 2012 בדבר שיתוף פעולה בתחום האנרגיה בין קנדה וישראל, השר הקנדי למשאבי טבע ג'ו אוליבר ושר האנרגיה והמים של ישראל דאז עוזי לנדאו, הכריזו בחודש אוקטובר האחרון על הקמת קרן קנדית-ישראלית למדעי וטכנולוגיות אנרגיה. הקרן הוקמה על מנת להאיץ את פיתוחם של תהליכים וטכנולוגיות אנרגיה חדשניות שיאפשרו פיתוח אחראי של משאבי נפט וגז חדשניים, ובכלל זה יישומים מסחריים שעוסקים באתגרים סביבתיים משותפים. הקרן תחזק גם שיתוף פעולה בתחומי אנרגיה מתחדשת ויעילות אנרגטית. הקרן, שתתבסס על השקעות משתי המדינות, צפויה לייצר 20-40 מיליון דולר במחקר ופיתוח משותפים במשך שלוש השנים הקרובות. שתי סדנאות מו"פ קנדיות מוצלחות התקיימו בחודש מרץ 2013 וקיבצו יחדיו בעלי עניין מקנדה וישראל על מנת לזהות הזדמנויות לשיתופי פעולה. הקול הקורא הראשון להצעות צפוי להתפרסם בהמשך חודש אפריל 2013. 

בתחום הפיתוח הבינלאומי, רה"מ נתניהו ושר החוץ ביירד הציעו המשך שיתוף פעולה בין שתי המדינות. כדוגמה נוספת לשת"פ בתחום זה, הארגון "Grand Challenges Canada", הנתמך על ידי הקרן הקנדית לפיתוח וחדשנות, פועל יחד עם ישראל ליצירת גוף דומה בישראל, שיתבסס על המודל הקנדי שכבר תורם תרומה משמעותית לפיתוח עולמי. 

מאז 2006, נרשמה צמיחה בשיתוף הפעולה בתחומי הביטחון, הגנה ומודיעין בין קנדה וישראל. רה"מ נתניהו ושר החוץ ביירד הטילו היום על גורמים רשמיים בשתי המדינות לפתח יוזמות נוספות שיעצימו את השת"פ בתחומים אלה בחודשים הקרובים. 

שיתוף פעולה בתחומי כלכלה, מסחר וחדשנות הם מרכיבי מפתח ביחסים המיוחדים הקיימים בין קנדה וישראל. ראשי הממשלה הארפר ונתניהו כוננו תוכנית פעולה כלכלית בחודש מאי 2010, שהובילה להקמת שותפות קנדה-ישראל בחדשנות טכנולוגית (CIIP). שותפות זאת תומכת בפרויקטים משותפים באמצעות מספר מנגנוני מימון, ובכללם  קריאה משותפת להגשת הצעות שפורסמה בחודש יולי 2012, בתמיכת המדען הראשי במשרד התמ"ת ומועצת המחקר הלאומית של תוכנית הסיוע במחקר תעשייתי של קנדה. שותפות זאת מציינת את היוזמה הראשונה של קנדה תחת EUREKA, רשת שת"פ אירופית בה חברות קנדה וישראל (קנדה התקבלה כחברה בקרן בזמן שישראל כיהנה כיו"ר, בשנת 2011). רשת זאת מבקשת להעמיק תחרותיות תעשייתית באמצעות תמיכה בגופים הפעילים בעסקים וחדשנות. שתי הממשלות מחויבות ליזמות מעשיות שיקדמו שת"פ במחקר מדעי וממשלת קנדה כבר הקצתה תקציבים למטרה זאת. 

פגישת עבודה בין פרס לביירד

נשיא המדינה, שמעון פרס, קיים הערב  פגישת עבודה עם שר החוץ של קנדה ג'ון ביירד. הנשיא בירך את שר החוץ הקנדי ואמר: "אני מודה לך על חברות המבוססת על ערכים משותפים לשתי המדינות, קנדה היא ידידה טובה מאד שיש לישראל, מדינה שוחרת שלום הפועלת לקידום שלום ומניעת סכסוך בין עמים".  

בפתח הפגישה הודה הנשיא לשר החוץ של קנדה על עמדתה הבלתי המתפשרת בנושא האיראני ואמר: "קנדה נקטה עמדה ברורה בנוגע לסכנה הגדולה ביותר של זמננו – איראן. אנו מעריכים זאת מאוד". הנשיא הדגיש כי ניתוק היחסים בין קנדה לאיראן מעיד על אומץ לב.

הנשיא שב וחזר על תפקיד החשוב שיכולה למלא קנדה בקידום תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים ואמר: "אני זוכר היטב את חלקכם בהסכמי אוסלו, השיחות התקיימו בדיונים מולטילטרליים ובילטראליים – כאשר לקחתם חלק בראש הוועדה בנושא הפליטים – קנדה יכולה להיות שחקן מרכזי וחשוב בנושא זה גם היום. אני יודע שקנדה תשמח למלא תפקיד בהמשך תהליך השלום ולתרום ככל יכולתה".

במהלך הפגישה דן הנשיא פרס עם עמיתו הקנדי בדרכים לקידום תהליך השלום, וכן העלה את סוגיית מעורבותה של קנדה בנושא הפליטים. השניים דנו גם במצב המדיני בטחוני במזרח התיכון ובנושא האיראני.

שר החוץ הקנדי הודה לנשיא פרס על הדברים ואמר: "זהו עונג עבורי להיות בשם ממשלת קנדה, ובשם כל העם הקנדי. מעטים האנשים בעולם שיכולים לומר כי בנו את מדינתם והובילו אותה להתפתחות כלכלית מדהימה כמוך".