בצהריים הסתיימה פגישה ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר שר האוצר יאיר לפיד ללא החלטות. לפיד ובכירי משרדו הציגו ראש הממשלה נתניהו את מתווה התקציב לשנים 2013 – 2014, אשר משקף את חזון השר, המציב את האדם העובד במרכז. בין הצעדים שהוצגו – הטלת מיסים על מכוניות יוקרה, דירות פאר ומוצרי מותרות נוספים. סוכם על המשך הדיונים ביום א'.

הפגישה היום התקיימה לאחר דיונים רבים במשרד האוצר ופגישות מתואמות בין בכירי האוצר לבין בכירי משרד ראש הממשלה, כדי לנסות ולמצוא את שביל הזהב בין הכנת תקציב מקוצץ לשנה וחצי הקרובים, מהקשים ביותר שהיו בשנים האחרונות, לבין המתווה שהציב שר האוצר. אבל, הצורך לסתום גירעון של 39 מיליארד שקל מקשה על הצדדים למצוא את השביל. בכל מה שנוגעים יש משהו הפוגע במעמד הביניים ופגיעה בו חוסמת את הדרך להטיב עם החלשים.

הדבר היחיד שיצא היום רשמית מאנשי לשכתו של השר לפיד זה העלאת מסי הקניה על מוצרי יוקרה כמו מכוניות מעל שווי מסויים, דירות פאר ומוצרי יוקרה, כמו מסכי טלוויזיה גדולים – מעל 50 אינטש, יאכטות וכו'. נשמע יפה, אבל זה פסיק לעומת הצורך לסתום את הבור הענקי שיצרו ויוצרים הוצאות הממשלה והירידה בהכנסות המדינה, כי בלי סתימת הבור ימשיך הגירעון לגדול.

חוק יסודות התקציב

על פי חוק יסודות התקציב הדו שנתי 2011 – 2012 הממשלה הייתה רשאית להוציא בשנת הכספים 2011 סכום של כ-348 מיליארד שקל, המורכב מהתקציב לחישוב מגבלת ההוצאה בסכום של כ-271 מיליארד שקל ומהתקציב לתשלום חובות, למעט תשלום חובות לביטוח לאומי, בסכום של כ-77 מיליארד שקל. כמו כן הייתה הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2012 סכום של כ-366 מיליארד שקל, המורכב מהתקציב לחישוב מגבלת ההוצאה בסכום של כ-284.5 מיליארד שקל ומהתקציב לתשלום חובות, למעט תשלום חובות לביטוח לאומי, בסכום של כ-81 מיליארד שקל.
הפער שנוצר בין ההוצאות מעל גבולות התקציב הדו שנתי הוא שיצר את הגירעון של יותר מ-39 מיליארד שקל.

מנתוני משרד האוצר מתברר, כי 40% מהגירעון נוצרו בחודשיים האחרונים של 2012, כאשר העלאת המע"מ ב-1% ל-17% בחודש ספטמבר והגידול בהכנסות ממס הדלק צמצמו את הגירעון ב-3 מיליארד שקלים ומנעו גירעון גדול יותר. על פי האוצר, הצפי לשנת 2013 הוא לגירעון של 44 מיליארד, לפני הקיצוצים המתוכננים.

לעומת זאת הממשלה גבתה מסים רק בסכום של 218.6 מיליארד שקלים, שזה היה ב-18.5 מיליארד שקלים פחות מהצפוי. ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו ב-108.1 מיליארד שקלים וההכנסות ממסים עקיפים ומע"מ הסתכמו ב-105.1 מיליארד שקלים.

טיפול עיקרי בצד ההוצאות

על פי נתונים אלה מתברר, כי עיקר הטיפול חייב להתבצע בצד ההוצאות ועל פי הגישושים שנעשו במשרדי הממשלה השונים מתכוונים לקצץ כ-4 מיליארד שקל בקצבאות הילדים, לקצץ 4 מיליארד שקל בשכר של המגזר הציבורי, קיצוץ של כ-4.5 מיליארד שקל במשרד הביטחון, קיצוץ של כ-3 מיליארד שקל בתשתיות וקיצוץ של יותר מ-11 מיליארד שקל בתקציבים מנופחים.

ביטול פטורים

בתחום העלאת מיסים וביטול פטורים מתברר, כי יהיו חסרים כ-9 מיליארד שקל בתקציב של שנה וחמישה חודשים הקרובים. כדי לסתום את "החור" הזה מעדיפים שהכסף יגיע בעיקר מביטול פטורים, כמו שינויים בחוק לעידוד השקעות הון, ביטול הפטור מקרנות ההשתלמות וביטול הפטור ממע"מ על ירקות ופירות ולא מהעלאת מסים.

העלאת אחוז הגירעון

נקודה נוספת, שגם היא נשקלה, היא להעלות את אחוז הגירעון השנתי. כאשר כל עלייה ב-1% אחד משמעותה כ-9 מיליארד שקל. אבל, לחריגה כזאת ישנה השפעה חזקה על הריבית וכל המשתמע מכך (ראה הרחבה בהמשך)

הערכות חטיבת המחקר של בנק ישראל:

להערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל, בשנה הקרובה (המסתיימת ברביע הראשון של 2014) צפוי שיעור האינפלציה להסתכם ב-1.7 אחוזים, הריבית צפויה להישאר ברמה של 1.75% במשך השנה הקרובה והתוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח ב-3.8% בשנת 2013, וב-4% ב-2014.

גורמי סיכון

יחד עם זאת לדעת חטיבת המחקר קיימים כמה גורמי סיכון אשר עשויים להביא להתפתחות שונה מזו בתחזית הבסיסית. הסביבה העולמית ממשיכה להיות מקור לסיכונים משמעותיים כלפי מטה לפעילות הריאלית בשנה הקרובה. הסיכונים העיקריים ממשיכים להיות משבר החובות באירופה והאטה בצמיחה בארה"ב עקב צעדי ריסון פיסקאלי. בתחזית הבסיסית הייתה הנחה, כי תהיה התאוששות הדרגתית בעולם החל מהמחצית השנייה 2013, אולם במידה וקצב ההתאוששות יהיה איטי יותר, או במידה ואף תחול החמרה של ממש בסביבה העולמית, צפויים הפעילות והאינפלציה
להיות מתונים יותר מאשר הערכה של התחזית הבסיסית.

התמודדות הממשלה

בסביבה המקומית, קבעה חטיבת המחקר, קיימת אי ודאות בנוגע להתמודדות הממשלה החדשה עם האתגרים התקציביים. התחזית הבסיסית בנויה על ההנחה, כי ההוצאה הציבורית תתפתח בהתאם
לכלל ההוצאה ולא יהיו שינויים נוספים במדיניות המיסוי (גם תחת הנחה זו צפויה חריגה של
הגרעון מהיעד – 3.3% לעומת יעד גרעון של 3%).

הגירעון

גירעון הממשלה בפועל לשנת 2013 תלוי, בין היתר, בעיתוי שבו יתקבל חוק התקציב החדש ובגירעון הגלום בו. עם זאת, בחינת ההתחייבויות התקציביות שכבר נקבעו מעלה שכדי לעמוד בכלל ההוצאה, על הממשלה לבצע השנה קיצוץ של כ-13 מיליארד שקל (שהם כ-1.3% תוצר בהתחייבויות. גם לאחר קיצוץ זה מדובר בהרחבה ריאלית של כ-4.3% ביחס לתקציב 2012. חריגה בגירעון ממשלתי עלולה לגרור עלייה בשיעורי הריבית העומדים בפני המשק. הגידול בהוצאה הציבורית (ביחס לתחזית הבסיסית) משקף גידול בצריכה הציבורית, בהשקעות ובתשלומי שכר.