טוען בבית הדין האזורי לעבודה, כי בפנייתו לשב"כ בניסיון לקבל את המסמכים שבגינם פוטר, הסתבר לו כי אין בנמצא מסמכים חתומים כדין
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
איש שב"כ לשעבר הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים תביעה למתן סעד הצהרתי נגד נציבות שירות המדינה, להצהיר כי פיטוריו מהשב"כ נעשו שלא כדין וללא כל סמכות חוקית. עוד מתבקש בית הדין, להורות על פיצול סעדים, באופן שיאפשר למבקש לתבוע את המגיע לו מכוח פסיקת בית הדין.
התובע מציין, כי עבד במשך כ-10 שנים בשב"כ כעובד מדינה קבוע בתפקידי מודיעין וניהול. לדבריו, עבד במשך שנים ארוכות בתפקידי שטח מורכבים שיש בהם סיכון אישי לא מבוטל, הכשיר דורות של עובדים חדשים והצטיין באופן שהביא לקידומו לתפקיד ניהולי תוך זמן קצר, באופן חסר תקדים בשב"כ.
לדבריו, בשנת 2006 הוא הועמד לדין משמעתי בחשד לביצוע עבירת משמעת במהלך פעילות מבצעית רגישה. רק לאחר שפנה אל מבקר השב"כ בבקשה לעבור בדיקת פוליגרף, שתוכיח כי לא לקח כספים לכיסו וכי מדובר היה לכל היותר בעבירה על תקנות השירות שנעשו בתום לב, הוא נשלח לבדיקת פוליגרף. מהבדיקה עלה, כי אכן כפי שטען לאורך כל הליך הבדיקה, הוא נקי מכל מחשד להתנהלות פגומה מבחינה ערכית.
לדברי התובע, הוא פוטר מעבודתו ללא הסבר, וכאשר פנה אל השב"כ בניסיון לקבל את המסמכים שבגינם פוטר, הסתבר לו כי אין בנמצא מסמכים חתומים כדין. לטענת התובע, הסתבר כי אין בנמצא כל פרוטוקול, לא הכרעת דין, לא גזר דין ולא הסכם על הסדר טיעון חתומים כדין. לדברי התובע, כל ניסיון לטעון, כי מדובר בטעות טכנית הוא ניסיון לחפות על מחדל חמור, שכן אין מדובר במסמך אחד אלא על סדרה של מסמכים.
בתביעה נטען, כי נציבות שירות המדינה אחראית לפיטורי התובע, תוך התעלמות מהעובדה שלא היה בסמכותה לפטרו בשל היותו עובד מדינה ובהיעדר פסק דין בעניינו. כך לדבריו, עולה באופן חד משמעי מהמידע שהשב"כ נאלץ למסור לו בהוראת בית הדין לעבודה.
תגובת נציבות שירות המדינה: "ההליך המשמעתי בעניינו נוהל על ידי פרקליטות המדינה, בבין הדין המיוחד של עובדי השירות, לאור צו שהוצא על פי החוק. לאור האמור נציבות שירות המדינה לא הייתה מעורבת בהליך".