אפשר למכור תרופות "לא מונגשות" אחרי ה-1 במאי

ב-1 במאי תחול חובה להנגיש תרופות גם בשפות הרוסית והערבית. כדי להבטיח אספקה סדירה של תרופות אומרת שרת הבריאות: "כדי למנוע מהציבור להיות בן ערובה בידי חברות התרופות שלא נערכו לחוק, הוכנה הוראת שעה המאפשרת המשך מכירת תרופות לא מונגשות לשונית. המשרד יסייע בהנגשה הלשונית. המימון: מהיטל מיוחד על חברות התרופות"

אפשר למכור תרופות "לא מונגשות" אחרי ה-1 במאי

ב-1 במאי תחול חובה להנגיש תרופות גם בשפות הרוסית והערבית. כדי להבטיח אספקה סדירה של תרופות אומרת שרת הבריאות: "כדי למנוע מהציבור להיות בן ערובה בידי חברות התרופות שלא נערכו לחוק, הוכנה הוראת שעה המאפשרת המשך מכירת תרופות לא מונגשות לשונית. המשרד יסייע בהנגשה הלשונית. המימון: מהיטל מיוחד על חברות התרופות"

לקראת כניסתה לתוקף ב-1 במאי של חובת ההנגשה הלשונית ברוסית ובערבית על תכשירים רפואיים, הנמכרים במרשם: הכין משרד הבריאות הוראת שעה להבטחת אספקה סדירה של תרופות.

שרת הבריאות, יעל גרמן: "כדי למנוע מהציבור להיות בן ערובה בידי חברות התרופות שלא נערכו לחוק, הוכנה 'הוראת שעה', המאפשרת המשך מכירת תרופות לא מונגשות לשונית. המשרד יסייע בהנגשה הלשונית. המימון: מהיטל מיוחד על חברות התרופות". 

"מצאנו עצמנו במצב בלתי אפשרי". השרה יעל גרמן (צילום: דן בר דוב)
"מצאנו עצמנו במצב בלתי אפשרי". השרה יעל גרמן (צילום: דן בר דוב)

לדברי השרה: "מצאנו עצמנו בשבועות האחרונים במצב בלתי אפשרי. חברות התרופות התעלמו פעם נוספת מהמחוקק, ולא נערכו לכיתוב על תרופות מרשם בערבית וברוסית. עקב מחדלן של החברות, הפך הציבור לבן ערובה, שכן על פי החוק שאמור היה להיכנס לתוקפו ב-1 במאי 2013, לא ניתן היה לשווק תרופות מרשם ללא תרגום, כאמור". 

גרמן מוסיפה: "מתוך אחריות ציבורית, הכין משרד הבריאות את הוראת השעה, המבטיחה אספקה סדירה של תרופות. המשרד יעשה מאמץ לתת לציבור דוברי הרוסית והערבית את ההנגשה המגיעה לו, באמצעות מענה טלפוני אנושי של רוקחים דוברי רוסית וערבית, אתר ייעודי וככל הנראה גם באמצעים נוספים, שנשקלים בימים אלה. ההיטל המוטל על חברות התרופות במסגרת הוראת השעה מיועד הן למימון פעולות המשרד להנגשה הלשונית, והן לשם תמרוץ החברות לעשות את המוטל עליהן, ולעמוד בלשון החוק מהר ככל האפשר".                       

ב-30 במרץ 2011 עבר בכנסת תיקון 20 לפקודת הרוקחים, התשע"א, שהוגש כהצעת חוק פרטית של ח"כ רוברט טיבייב מסיעת קדימה. התיקון קבע את החובה לסמן שמות תכשירים רפואיים, הנמכרים במרשם, גם ברוסית וגם בערבית (נוסף לעברית ולאנגלית).

התיקון גם קבע כי בתכשירים רפואיים בהם יש עלון לצרכן, יופיעו המילים: "יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש" – גם בשפות רוסית וערבית.

*ב-14 במרץ 2011, קבעה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, כי חובת ההנגשה תיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2012 – כשנה וחמישה חודשים מיום החקיקה, על מנת לאפשר לחברות התרופות להיערך להוראות התיקון. 6 ימים לפני 1 באוגוסט 2012, המועד בו התיקון לחוק אמור היה להיכנס לתוקף, עברה בכנסת הצעת חוק פרטית לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 20) ע"י ח"כ עפו אגבאריה מסיעת חד"ש, שנתנה ארכה נוספת לחברות התרופות עד 1 במאי 2013. סיבת הדחייה: אי מוכנות חברות התרופות לעמוד אז בתנאי ההנגשה הלשונית לרוסית ולערבית. החברות ביקשו ארכה של שנה. משרד הבריאות תמך בארכה של 9 חודשים. לבסוף נקבעה ארכה של 9 חודשים, שהתוספו ל-17 חודשים, שניתנו מלכתחילה.

למרות שניתן לחברות התרופות זמן להיערך להנגשה הלשונית, הן הודיעו לאחרונה למשרד הבריאות כי מלאי התרופות הקיים אינו מותאם לתיקון בחוק. 

לקראת כניסתה לתוקף ב-1 במאי של חובת ההנגשה הלשונית ברוסית ובערבית על תכשירים רפואיים, הנמכרים במרשם: הכין משרד הבריאות הוראת שעה להבטחת אספקה סדירה של תרופות.

שרת הבריאות, יעל גרמן: "כדי למנוע מהציבור להיות בן ערובה בידי חברות התרופות שלא נערכו לחוק, הוכנה 'הוראת שעה', המאפשרת המשך מכירת תרופות לא מונגשות לשונית. המשרד יסייע בהנגשה הלשונית. המימון: מהיטל מיוחד על חברות התרופות". 

"מצאנו עצמנו במצב בלתי אפשרי". השרה יעל גרמן (צילום: דן בר דוב)
"מצאנו עצמנו במצב בלתי אפשרי". השרה יעל גרמן (צילום: דן בר דוב)

לדברי השרה: "מצאנו עצמנו בשבועות האחרונים במצב בלתי אפשרי. חברות התרופות התעלמו פעם נוספת מהמחוקק, ולא נערכו לכיתוב על תרופות מרשם בערבית וברוסית. עקב מחדלן של החברות, הפך הציבור לבן ערובה, שכן על פי החוק שאמור היה להיכנס לתוקפו ב-1 במאי 2013, לא ניתן היה לשווק תרופות מרשם ללא תרגום, כאמור". 

גרמן מוסיפה: "מתוך אחריות ציבורית, הכין משרד הבריאות את הוראת השעה, המבטיחה אספקה סדירה של תרופות. המשרד יעשה מאמץ לתת לציבור דוברי הרוסית והערבית את ההנגשה המגיעה לו, באמצעות מענה טלפוני אנושי של רוקחים דוברי רוסית וערבית, אתר ייעודי וככל הנראה גם באמצעים נוספים, שנשקלים בימים אלה. ההיטל המוטל על חברות התרופות במסגרת הוראת השעה מיועד הן למימון פעולות המשרד להנגשה הלשונית, והן לשם תמרוץ החברות לעשות את המוטל עליהן, ולעמוד בלשון החוק מהר ככל האפשר".                       

ב-30 במרץ 2011 עבר בכנסת תיקון 20 לפקודת הרוקחים, התשע"א, שהוגש כהצעת חוק פרטית של ח"כ רוברט טיבייב מסיעת קדימה. התיקון קבע את החובה לסמן שמות תכשירים רפואיים, הנמכרים במרשם, גם ברוסית וגם בערבית (נוסף לעברית ולאנגלית).

התיקון גם קבע כי בתכשירים רפואיים בהם יש עלון לצרכן, יופיעו המילים: "יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש" – גם בשפות רוסית וערבית.

*ב-14 במרץ 2011, קבעה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, כי חובת ההנגשה תיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2012 – כשנה וחמישה חודשים מיום החקיקה, על מנת לאפשר לחברות התרופות להיערך להוראות התיקון. 6 ימים לפני 1 באוגוסט 2012, המועד בו התיקון לחוק אמור היה להיכנס לתוקף, עברה בכנסת הצעת חוק פרטית לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 20) ע"י ח"כ עפו אגבאריה מסיעת חד"ש, שנתנה ארכה נוספת לחברות התרופות עד 1 במאי 2013. סיבת הדחייה: אי מוכנות חברות התרופות לעמוד אז בתנאי ההנגשה הלשונית לרוסית ולערבית. החברות ביקשו ארכה של שנה. משרד הבריאות תמך בארכה של 9 חודשים. לבסוף נקבעה ארכה של 9 חודשים, שהתוספו ל-17 חודשים, שניתנו מלכתחילה.

למרות שניתן לחברות התרופות זמן להיערך להנגשה הלשונית, הן הודיעו לאחרונה למשרד הבריאות כי מלאי התרופות הקיים אינו מותאם לתיקון בחוק. 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן