Skip to content

זבלונים בחסות ידיעות אחרונות

הלהיט התורן של הילדים הוא הזבלונים: בובות גומי קטנטנות וגמישות המוסתרות בקופסה סגורה ואטומה ונחלקות בין "יקרים" ל"פושטים". בעיתון של המדינה הצטרפו למסע הפצה של חוברות האיסוף ושל כרטיסיות המותג בשערי בתי ספר
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

החוק אוסר להכניס לבתי ספר חומר פרסומי, אז עומדים בחוץ, ליד השער, ומציעים לילדים המשולהבים "מתנה". מתנה שתעלה להורים ביוקר רב. אם מישהו תהה בנוגע לתפקידי התקשורת החופשית, לחשיבות הבאת מידע בלתי משוחד לציבור והגנה על הדמוקרטיה ועל ערכים, שיחפש שוב.

מבצע הזבלונים ימחיש לו היטב כיצד רואה היום התקשורת את תפקידה: לעשות כסף, גם על גבם של ילדים. ותעזבו אותנו מסיסמאות. הסיפור הזה הוא עוד פרק בתופעה של מכירת ראיונות בערוצים המסחריים לכל המרבה במחיר, של פרסום סמוי בתכניות טלוויזיה ורדיו ושל עיתונות שבראש מערכת השיקולים שלה עומד הרווח המסחרי.

להיט הילדים: הזבלונים

 על אותה מתנה של חוברת וכרטיסיות זבלונים, פרי שיתוף פעולה מסחרי עם חברת PMI, מתנוסס, בלי בושה, הלוגו של ידיעות אחרונות. בידיעות אחרונות ערכו, מקדמת דנא, "מבצעים" לקוראים.

אם פעם חילקו מפות לאטלס, היום עומדים בשערי בתי ספר ומפתים ילדים קטנים לקנות כרטיסיות, או מדבקות מודפסות וצבעוניות. אם מישהו חיפש כאן ערך חינוכי, שיחפש במקום אחר. מן הניסוח הגלוי של ידיעות עולה המגמה הברורה: שההורים יקנו עיתון, כי עליו יש את הברקוד, המקנה הנחה ברכישת כרטיסיות הזבלונים.

זבלונים. לא אנחנו אמרנו.

הורה לילדים הלומדים בבית ספר יסודי ברעננה, אלי וינגוט, מספר למגפון: "אתמול, כשהקפצתי את הילדים לבית הספר ראיתי בכניסה שתי צעירות עם ערימת חוברות נוצצות. על החוברות בלט סמל ידיעות אחרונות. מדובר במיזם של PMI וידיעות אחרונות, בו מחלקים לילדים חינם את החוברת יחד עם כמה אריזות קלפים עם דמויות הזבלונים".

 המתנה המפתה הזו מגלמת בתוכה עוד הבטחות. למשל, אם תקנה משהו, תקבל עוד קלף. ה"משהו" הזה, לדברי אותו הורה, הוא בעיקר ג'אנק פוד.

"השיטה מוכרת לכול" הוא אומר: "המנה הראשונה חינם ותפקידה לגרום להתמכרות. לאחר שהילד מתחיל לאסוף קלפים הוא חייב לקנות מוצרים רבים כדי להשלים את כל הדמויות בחוברת".

שותפתה המסחרית של ידיעות אחרונות למיזם, חברת PMI, היא גם זו האחראית לקדחת איסוף קלפי הסופרגול. קלפים שהופצו לאחר פתיחת משחקי הליגה הלאומית בכדורגל ומעוטרים, בין היתר,  בקלסתריהם של שחקני הכדורגל הנערצים. 454 מדבקות לחוברת. המדבקות נמכרות בחפיסות של שש מדבקות, המוסתרות מעין הקונה ונרכשות כחתול בשק. צאו וחשבו: "רק" כמה שקלים לסט מדבקות, בד בבד עם המרוץ הבלתי נלאה אחר המדבקות היקרות. מרוץ שדוחף לקנות עוד ועוד, ותגיעו בחישוב פשוט מאוד להוצאה של מאות שקלים שנכפית על ההורים.

ההורה, וינגוט, שנדהם למצוא את הנערות החינניות ליד שער בית הספר פנה אף בתלונה ישירה לידיעות אחרונות באמצעות דף הפייסבוק של העיתון. בתלונתו טען כי מדובר בשיווק בלתי מוסרי. הוא הוסיף וטען כי "כמקובל בז'אנר, מחלקים את המנה הראשונה חינם, שיתרגלו לטעם. הילדים מקבלים את החוברת, ומעודדים אותם לאסוף קלפים ולהדביק בחוברת. הפיתוי, פרסים מגניבים".

"כמובן שאיסוף הקלפים דורש מהילדים לקנות מוצרים שונים שמכילים את הקלפים. אחלה דרך לעשות כסף. ידיעות אחרונות, בדיוק מה שחשבת. כן, ידיעות אחרונות, אחראים לשיווק מכוער לילדי היסודי" כתב וינגוט בדף הפייסבוק שלו.

בידיעות אחרונות לא הכחישו את קיום המבצע: "שלום אלי" השיבו לו: אנחנו עורכים מבצע לקוראי העיתון, במסגרתו ניתן לרכוש סדרה מיוחדת של הקלפים במחיר מוזל יותר מחבילה רגילה- 1.5 שקל עם הצגת הברקוד מהעיתון". משווקים עד הסוף.

 

 

 

 

5 Comments

  1. אושר וליאל
    11 במאי 2013 @ 19:08

    מה המספר של הזיבלונים

  2. החלילנית
    28 באפריל 2013 @ 4:47

    זו אחריות ההורים בלבד. בעולם פיתויים רבים, הילדים נחשפים אליהם ללא שליטת הוריהם, תפקיד ההורים להסביר ואחר כך לא לאפשר המשך צריכה של המוצר גם אם זה קשה. אל תגלגלו את האחריות למפרסמים.

  3. אלי
    26 באפריל 2013 @ 17:31

    שיטת השיווק הזאת בזויה.
    ראשית משווקים ישירות לילדים תוך עקיפת ההורים.

    המעמד הראשוני של קנית מוצר רגיל הוא בחנות כך שלהורים יש אפשרות להתמודד עם הפרסום ולהסביר לילד אם המוצר אינו מצדיק את המחיר או אינו מתאים עבורו.

    כאן דוחפים את המנה הראשונה לילד בלי שתנתן להורים אפשרות להתערב.
    ההורה מגיע לזירה לאחר שהילד כבר מחוייב רגשית למוצר. הוא כבר קיבל את החוברת, התחיל את האוסף, עכשיו כל מה שנשאר זה להשלים את האוסף, סיפור יקר על חשבון ההורים.

    אם הייתי קורא ידיעות, הייתי כנראה מפסיק.
    איך מחרימים מוצר שאתה ממילא לא סובל?

  4. יהלי
    26 באפריל 2013 @ 9:30

    צודקים, האמת שהמכירה לילדים בצורת "הזלת רירם"- זה פשוט בושה.

  5. חגי קמרט
    25 באפריל 2013 @ 23:42

    שני מישורים בעלי עוצמה משתתפים במשחק הזה
    מצד אחד הכח המחנך שהוא אינטרס כלל ארצי לרבות ההורים מפיצי הזבלונים שמעוניים בוודאי שילדיהם יקבלו חינוך טוב , מועשר, ולא יסתובבו ככלי ריק ברחובות.
    מצד שני עוצמת הכסף. העיניים החומדות מצלצלים, וכמה שיותר. הבעיה היא שקשה מאוד למצוא את האיזון בין שני הגורמים הראשיים הללו.
    לא ייפלא אפוא שהדבר בא על ראשם של היצורים הטהורים והזכים ביותר בעולם, והם הילדים שלנו, אלו שאנו רוצים לגדל אותם במישור הנכון.
    מכאן יוצא שמפיצי הזבלונים יוצרים בומרנג כלפי עצמם וכלפי ילדיהם שלהם. משמעות הדבר שבשל כסף, הם מוכרים את ילדיהם שלהם בזול כל כך.
    היכן לשון המאזניים? היכן המקום שצריך לעצור ולעשות חושבים?
    התשובה היא בשאלה איזה קוטב מושך יותר אצל בני האדם המבוגרים והאחראים לגידול הילדים הרכים:
    הכסף או החינוך! ?

    יפה שהבאת לידיעתנו, אך לתעשית הכסף על חשבון נשמתם הרכה של הילדים יש היסטוריה עתיקה כאורך זקנו של מתושלח

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן