עם השנים, הבחנתי בתגובה זהה במגזר היהודי לטענה שהעם הפלסטיני חי תחת כיבוש. על-פי רוב, היתה התשובה ברוח זו: "על איזה כיבוש אתה מדבר? הפלסטינים חיים כרגיל – עובדים, לומדים, נוסעים, בונים, עובדים בארץ וחיים חיים רגילים באופן יחסי. אין כיבוש!". כשהייתי נתקל בתשובה הזו, לא הייתי מתאמץ להסביר יותר מדי את הטענה שלי, כי אם אדם לא מבין מה הוא כיבוש, אז אין לי סיבה לשכנע אותו אחרת. הייתי רק מסתפק בהסבר שכיבוש הוא גם מחנק. כיבוש הוא לחיות ולהרגיש שמישהו חונק אותך, מגביל אותך, מטרטר אותך ובעיקר דורך עליך כשאתה לא נהנה מחירות או מיכולת לנהל חיים דמוקרטיים.

מאז החלה המחאה החברתית (הלא מוצלחת והאופנתית) בכלל ובפרט בחודש וחצי האחרונים, מאז החל יאיר לפיד במסע חניקת מעמד הביניים והעשירונים התחתונים בגלל הגירעון הרב בתקציב המדינה, שמתי לב למחזה מדהים: לפיד הפך את תושבי מדינת ישראל, לפלסטינים ב'. כן, הפך אותנו לפלסטינים של ממש. לפיד לא שלח צבא לכבוש את תל אביב, חיפה, טייבה, לוד, רעננה וערים אחרות, אך הוא הפעיל מדיניות כיבוש זהה לחלוטין לזו אשר חווים הפלסטינים על בשרם יום יום. אני חושב שעם קצת מחשבה ודמיון, כל ישראלי יכול להרגיש פלסטיני היום: אין כיבוש, אך יש מחנק כלכלי; אתה רוצה חופש אבל אלו שלמעלה כופים עליך את החלטותיהם ומדיניותם; אתה חי ונושם, אבל קשה לך מאוד תחת העול המוטל עליך; אתה יכול לנוע ממקום למקום, אבל הדלק יקר ומתייקר כל פעם מחדש; אתה מפגין ביום ובלילה, אבל ללא תועלת. "הכובש" החדש לא סופר אותך; אתה יודע שאתה צודק, והצדק איתך, אבל את מי זה מעניין? אף אחד, כי אין לך כוח והשפעה; אתה רואה אחר שנהנה על חשבונך, ואתה לא יכול לעשות דבר. כשאתה כבר פועל, מתארים אותך ככזה המונע משנאה; מזדהים איתך, "מחבקים" אותך ומבינים ללבך – אבל איש לא מושיט לך יד לעזרה; אתה זועק, צועק, מבקש ומתחנן… אבל בלא תועלת. דיבורים אינם מביאים לחם. כשאתה הופך לקצת אלים, רחמנא ליצלן, מתארים אותך כפורע חוק על גבול הטרוריסט; בא לך להרגיש שהבית הוא רק שלך ושהאדמה עליה אתה חי היא שלך, אבל זה לא קורה. זה בלתי-אפשרי כי אחרים מחזיקים בה; אתה רוצה עתיד, אבל אינך רואה עתיד. וכשאתה חושב לעזוב, אינך יכול. אתה תקוע כאן, לא נותנים לך לעזוב;

הדוגמאות רבות, והתיאורים ארוכים. מה שבטוח הוא, שיאיר לפיד וממשלת נתניהו – הנוכחית כמו זו שלפניה -יצרה פלסטין חדשה בתוך ישראל. אין כיבוש במלוא מובן המילה, אבל יש כיבוש במובן אחר של המילה. אולי כיום, כל תושב במדינה, יכול לרגע להרגיש איך זה לחיות בכיבוש שהוא מחנק. האמת, כל אחד שרוצה להיות כנה עם עצמו, בתוך לבו, יכול להרגיש איך זה להיות פלסטיני.