לקראת מלאות שנתיים לפרוץ המחאה הציבורית הקדישה לנושא עיתונות סוף השבוע תשומת לב רבה. השאלה המרכזית שנשאלה היתה – האם המחאה עשתה לנו משהו והיתה לה השפעה עלינו?

עיתון דה מרקר – המוביל קמפיין אדיר נגד הריכוזיות במדינה, הטייקונים והפירמידות שהקימו בחסות הקבוצה השלטת בה כיום, המונופולים למיניהם ובפרט הממשלתיים על ועדי העובדים החזקים שבהם, והמחוברים והמקושרים באשר הם – טוען בהתמדה שהמחאה חוללה מפנה גדול בתוכנו ויש לה השפעה מרחיקת לכת על חיינו. הסיפור הזה על ההמון הנבער וחסר הדעת והציבור האדיש שאפשר לרכוב על גבו תם ונשלם במדינת ישראל, וזו הבשורה הגדולה שהביאה המחאה אל חצרותינו. עתה כל החלטה שמקבלת הממשלה בישראל חייבת להביא בחשבון את דעת הציבור ותגובותיו. כנ"ל גם הבנקים והגופים המוסדיים שמממנים את הטייקונים, וכנ"ל גם כל המוטבים והמתוגמלים בישראל על חשבון טובת הכלל.

באותם ימים ראשונים של המחאה הפצתי במועצת מפלגת קדימה דף הנושא את הכותרת "מה על קדימה לעשות בטרם הצונאמי הגדול ישטוף גם אותה". קבעתי באותו מסמך כי עניין הצדק החברתי הוא רק כסות לדבר הרבה יותר משמעותי שעלינו לתת את הדעת עליו.

וכך כתבתי אז: "עלינו להבין שהמחאה הציבורית השוטפת כיום את רחובותינו מופנית יותר מכל אל עבר המערכת הפוליטית. מתקיימת בה התרסה גדולה נגדה ונגד הפוליטיקאים המובילים אותה. היא מהווה כתב אישום חריף כלפיה. היא מבטאת את עוצמת סלידתו של הציבור הרחב מהתנהלותה הבלתי איכותית ובלתי ראויה, גם אם הוא איננו יודע להסביר זאת לעצמו. מכך שמערכת זו התרחקה מן הציבור ואיננה מייצגת אותו עוד. שהיא בלתי רלוונטית. שהיא פיקציה. שהיא בגדה בשליחותה האזרחית והדמוקרטית הבסיסית. שהיא איננה ממלאת את תפקידה. איננה עושה את העבודה. איננה מספקת את הסחורה. ועלינו להכיר בכך שיש במחאה הציבורית הזו הבט חזק של עקיפת המערכת הפוליטית שהכזיבה".

במשך שנים ארוכות הידרנו את עצמנו מחיינו הציבוריים

כל עוד אנחנו יוצאים לרחובות ומפגינים נגד "ההם האלו", לא נוכל לבסס בתוכנו מציאות חדשה. המפנה יחול כשנבין שזה אנחנו ולא הם. כשנפנה את האנרגיות שלנו לעבר בניית תובנות מושכלות על חיינו הציבוריים במדינה.

במשך שנים ארוכות הידרנו את עצמנו מחיינו הציבוריים ואפשרנו את התגבשותה של הקבוצה השלטת כיום במדינה, המהווה קואליציה של פוליטיקאים, אליטות תומכות-ממסד למיניהן והתקשורת המשרתת את כל אלה. אפשרנו פרישת רשת עבותה של מונופולים וקבוצות לאינטרסים מיוחדים ולחלוקה ואת השתלטותם של יסודות אלה על השיח הציבורי בחיינו והמונופול שניכסו לעצמם בנדון. יסודות שזנחו את אחריותם לחברה ועשו לביתם על חשבון הכלל. קבוצות ששדדו את המדינה והשתלטו על מוקדי הכוח והתגמולים שלה. זה לא סיפור חדש,  וזה קורה גם במקומות אחרים וקרה גם בזמנים אחרים.

את המעגל הזה יש לפרוץ.

זה בידינו, אך אנחנו נדרשים למאמץ גדול של חשיבה ושל עיון והגות כדי להבין את הפרובלמטיקה הבסיסית של חיינו הציבוריים. בעניין זה המחאה כשלה, ובגדול. יציאה נטו לרחובות, ואפילו כניסתם של פוליטיקאים צעירים וחדשים לכנסת ולזירת חיינו הציבוריים, אינן  ערובה למשהו טוב שיתרחש. כל עוד נמשיך להתייחס בזלזול ובחוסר עניין אל הצורך האקוטי שלנו להתמודד עם דרכי התנהלותם של חיינו הציבוריים במדינה, נמשיך להתעלם מהצורך לעסוק באופן מקצועי ומושכל בשאלות היסוד והאמת של חיינו הציבוריים –  ובראשן המערכת הפוליטית והשלטונית –  דבר מהותי לא ישתנה בקרבנו ונמשיך לספוג הפסדים עצומים.

אני סבור שכדי למצוא את הדרך הראויה לטפל בדברים יש לרדת קומה, אל שכבת עומק אחת מתחת למציאות חיינו היום-יומית, מתחת לשאון הכרוניקה המחריש את אוזנינו ומונע מאיתנו את הקשב הנדרש כדי לזהות את מוקדי הבעיות הלאומיות האמתיות שלנו. שם עלינו לחפש את אותם דברים המשפיעים על תפישת הממשות שלנו, על עיצוב התובנות שלנו, על כשרי השיפוט והערכה ועל דרכי התקיפה וההתמודדות. אותה שפת-על, אותם כללי משחק, אותם תהליכים מעצבים, אותו דבר תשתיתי.

אין זה דבר פשוט כלל ועיקר. מדובר בשינויים תרבותיים וחברתיים ולא בפתרונות בזק טכניים ומקומיים כפי שאנחנו מנסים לעשות עתה. עלינו להפנים זאת, ובמקביל ליציאה לרחובות נידרש לגבש בתוכנו קבוצות מיוחדות למחשבת עומק שיובילו בתוכנו את היסודות המקצועיים הנדרשים ואת תעוזת הרוח שכה חסרים לנו.

[related-posts title="מאמרים נוספים"]

______________________________________________________________________________
נמרוד נוי עוסק בפיתוח עסקי ובייעוץ ארגוני ואסטרטגי, הוא בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול ובוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב. נמרוד עבד בתעשייה המתקדמת בארץ, היה פעיל במועצה הציונית בישראל והשתתף במשך מספר שנים בפורום האסטרטגי שלה בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור. הספר שכתב, "לקראת פרדיגמה חדשה" (הקליקו לקריאת הספר בפורמט דיגיטלי), מציג תפישה חדשה לחיים פוליטיים במדינה. הספר הוא ניסיון לפענח את צופן חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, המניח תשתית למחשבה סדורה ומושכלת באשר לחיינו הפוליטיים ומתווה עקרונות, עיקרים וקווים מנחים מעצבי מדיניות לפרדיגמה חדשה של חיים פוליטיים במדינת ישראל.