למי מאיתנו אין מקטע מחוספס כלשהו בעברו, פרט שאינו מיושר כפלס לתוך הקיר החלק למהדרין של הוועדה. שלד רופף בארון, שנשכח עוד משיעורי ביולוגיה בבית הספר. למי בינינו אין איזה סוד קטן ומרשיע שלא עושה נזק רב מדי, גם כשהוא מתגלה. אף אחד לא מגיע לאן שהוא מגיע בהתעקשות על טבולה ראסה. ההבדל בין הנגידים הפוטנציאלים לבינינו, הוא, שהם נחקרים עד לשד העצמות וכל דבר שתגיד, אכן ישמש כנגדך.

האם באמת גניבה מחנות בהונג-קונג, מלפני שבע שנים אמורה להכשיל אדם רב תארים כיעקב פרנקל מלקבל את תפקיד הנגיד, איש עם היסטוריה מרשימה ועבר תעסוקתי שלא היה מבייש את בכירי הממשל, שהיה כבר נגיד בשנת 1991 והוכיח את יכולותיו. לו ראש הממשלה עצמו היה יכול לאשר את המינוי ללא חקירת הועדה, האם יש איזשהו ספק בכך שפרנקל היה מתקבל? אבל איזו גישה יש לראש הממשלה לשם, אחרי מכסחת הדשא של הוועדה?

פרופסור ליאו ליידרמן הודיע לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר, יאיר לפיד, כי הוא מסיר את מועמדותו לתפקיד נגיד בנק ישראל, עוד בטרם עבר את מלתעות טירקל. הוא ויתר מראש על התחקיר המייגע והמסרס, קבל עם ועדה, של הוועדה. השלד בארונו של ליידרמן, הופיע בדמותה של ש"ו, ישראלית, שלכאורה הוטרדה מינית על ידי ליידרמן, בבנק הגרמני שבו עבד בארצות הברית, דבר שהוביל לכאורה, להתפטרותו משם.

אלוהים יודע, כי אנחנו לא, מה קשורה תלונה על הטרדה מינית (שלא הרשיעה את פרנקל) למינויו לנגיד. גם כאן מדובר בפרופסור מכובד לכלכלה, מרצה מצטיין באוניברסיטה לכלכלה, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל וכלכלן ראשי של בנק הפועלים, שסביר שהיה עושה את תפקידו ביעילות מרשימה, לו יכל לפלס את דרכו אל בין ענפיה הדוקרניים של הועדה ולהגיע לשם.

ומה באשר להחלטותיהם של נתניהו ולפיד על המועמדים לתפקיד הנגיד? האם אין שום ערך למדיניותם הכלכלית שהובילה להחלטה על מינויו של אדם זה או אחר? אז זהו, שכאן מחמירה הבעיה, ועדת האיתור, משרתת את הציבור ולא את הממשלה.

הפעם יש לנו מועמד מבטיח, פרופ' מריו בלכר, שככל הנראה ולפי ההערכות, יעבור את הועדה. גם הרומן שניהלה אשתו ההונגרייה לא יפיל אותו, הרי הוא וידא ניקוי שלדים בטרם ניגש… כמעט!

מתברר שבלכר היה אחד הנתבעים בפרשת הלאמת חברת הנפט הארגנטינית, השאלה היא, האם ועדת טירקל, שאחראית באופן ישיר כעת למינויו של נגיד, תוותר לו על זה. והאם ובלי קשר אליו, הוועדה מתחשבת בכלל בדעותיהם של ראש הממשלה ושר האוצר, ולאחר דילול של כל כך הרבה מועמדים על ידה, אם יש לשני אלו איזושהי יכולת להטיל וטו על הבחירה. כי בסופו של דבר, לא נותרו להם כבר אופציות אחרות.