שופטת בית משפט השלום בתל אביב, יעל הניג, פסקה הבוקר (ראשון),  135 אלף שקלים כפיצוי לצעירה שעבדה בזנות והותקפה על ידי לקוח המבוגר ממנה ב-20 שנה, שתבע ממנה לקיים עמו יחסי מין כשהוא שתוי וללא קנדום. הלקוח תקף אותה בדירת האירוח, איים עליה ואנס אותה באלימות פיזית ואיומים מילוליים.

"אפתח דווקא בכתב אישום זה ובפסק הדין המרשיע משום שלא ניתן עוד לחלוק על ממצאיו ומסקנותיו", אמרה השופטת בפתח הדיון.

מקריאת פסק הדין עולה סיפור כאוב ומדהים של צעירה מחוננת, שעזבה את ביתה בגיל העשרה לפנימייה ומשם לדיור מוגן, שם סיימה בגרויות בהצלחה, והצליחה בזמן קצר בטרם הייתה בת 18 לסיים בשנה אחת, מחצית מהמטלות לקראת תואר ראשון. לאחר שעזבה את הדיור המוגן, הצעירה מצאה את עצמה ברחוב, החלה לעבוד כחשפנית והמשיכה במתן שירותי מין. באוקטובר 2011 שבה ללימודים. כמה חודשים לפני הגשת התצהיר הפסיקה לעבוד בשירותי ליווי והחלה לעבוד בחברה לבניית אתרים.

"התובעת בת ה-22,  עסקה במתן שירותי מין בתשלום" כתבה הניג, "הנתבע היה לקוח שלה….ואילו העובדות בהן הודה הנתבע והורשע במסגרת עסקת טיעון". כאן פירטה השופטת את הדברים בהם הודה לאחר שניתן לו לחזור מתצהירו הראשון במשטרה. הוא הורשע ונכלא ל-15 חודשי מאסר מהם שוחרר לאחרונה. הצעירה הגישה כנגדו תביעת פיצויים והבוקר זכתה בה. במהלך פסיקתה הסבירה השופטת כי "הנתבע ניצל את חולשתה ושבירותה של התובעת כאדם וכמי שעוסקת בזנות מסיבות קשות בעברה וזאת על פי מידע שמסרה לו התובעת. הוא ניצל את הסכמתה להכניסו לביתה באותו לילה ואז חילל      את גופה ואת פרטיותה. שוכנעתי שבכך גרם לה לסבל נפשי עד כדי כך, שלפי תצהירה, הפסיקה את לימודי האוניברסיטה ואף הרשתה לגברים לממש כלפיה פנטזיות סאדו-מזוכיסטיות, שלא עשתה בעבר. רק לאחר מכן חזרה לתפקוד נורמטיבי".

נתון מזעזע נוסף עולה מדברי השופטת שמתארת כיצד סירבה בתחילה הצעירה להתלונן כנגד הלקוח אך שוכנעה על ידי שוטרת בתחנת המשטרה. הצעירה הוסעה מתחנת המשטרה לבית החולים וולפסון לבדיקת רופא ועובדת סוציאלית "האחרונה, רצתה שתפגש עם פסיכולוגית אך הפסיכולוגית סירבה שכן לדבריה "אונס זה לא אירוע טראומטי עבור מישהי שעושה יחסי מין".  "רק לאחר טיפול נפשי הצליחה לומר לעצמה לראשונה שעברה אונס, פגיעה" ואז הבינה ואמרה לעצמה "זה לא הגיע לי"  כותבת השופטת בפסק דינה. 

מפרטי פסק הדין שניתן עולה כי הצעירה, החליטה בשלב שהוא לממן את חייה ולימודיה באוניברסיטה במתן שירותי מין בתשלום. הנתבע, לדברי השופטת, איש עסקים מצליח, הגיעה אל דירתה על מנת לשלם לה עבור שירותיה כפי שנתנו לו בביקוריו הקודמים, כשהוא שתוי והביא עמו בקבוקי יין. לאחר ששילם לה את חובו, דרש ממנה לקיים איתו יחסי מין. היא סירבה וטענה כי אין לה אמצעי מניעה והיא חוששת להרות. בשלב זה החל הלקוח להפעיל כלפיה אלימות,  צעק כי הוא אוהב אותה ורוצה להציל את חייה. בשלב מסוים הוא גרר אותה לחדר השינה. היא בכתה ואמרה לו שהוא מכאיב לה והוא ענה "את רוצה את זה".

האירוע נמשך זמן רב ותוך כך הצליחה הצעירה להעביר הודעת SMS למכר. היא התחננה לפני הגבר שיעזוב את הדירה וסיפרה לו כי המכר בדרכו אליה. המכר הגיע ובכוחות משותפים הצליחו השניים לדחוף את הגבר מחוץ לדירה, אלא שזה תפס את הדלת איים וצעק כי ישתולל מחוץ לדירה. השניים מחשש למהומה הסכימו להכניסו לדירה והתקשרו למשטרה. 

השופטת הביעה את זעזועה, גזרה על הנתבע לשלם את הפיצויים וציינה כי למרות שהנתבע הורשע בכתב האישום המתוקן בעבירות של ניסיון אינוס ומעשה מגונה (ריבוי עבירות), היא לא יכולה להתעלם מהודאתו הראשונית ממנה חזר בעצת פרקליטו ופירטה חלקים מכך. בנוסף לפיצוי נגזר על הנתבע לשלם לצעירה הוצאות משפטה ושכר טרחת עורך דין.