ישראל תמשיך במאמציה להגיע לנוסחת פשרה שתאפשר לה הצטרפות לתכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי Horizen 2020. כך החליט הלילה ראש הממשלה בסיומה של ישיבה דרמטית, שהתקיימה בלשכתו – על רקע דחיית הצעת הפשרה הישראלית, בנושא זה, ע"י האיחוד האירופי.

המו"מ על הצטרפות ישראל לתוכנית היוקרתית הגיע לסף פיצוץ לאחר שהאירופים עמדו על דרישתם שהחרגת המוסדות שפועלים מעבר לקו הירוק תהיה חלק בלתי נפרד מההסכם ודחו את הצעת הפשרה הישראלית שלפיה התנאי הזה ייכתב בנספח נפרד ולא ייכנס לגוף הסכם עצמו. בדיון החירום שהתקיים הלילה, והסתיים רק סמוך לשעה 2 אחר חצות, קראו שר החוץ, אביגדור ליברמן, וסגנו זאב אלקין לדחות את התנאים של האיחוד האירופי, בטענה שזה יהיה ויתור על ריבונותה של ישראל וכניעה לאירופים. לעומתם הזהיר שר המדע, יעקב פרי, כי ויתור על התוכנית יהווה מכה אנושה למדע הישראלי. בעמדתו של פרי תמכו השרים לבני ולפיד וגם יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג.

בסופו של ויכוח קשה החליט נתניהו לקבל את עמדת השרים פרי, לבני ולפיד והחליט כי יימשך המאמץ להגיע לנוסחת פשרה עם האיחוד האירופי. הוא הנחה את שרת המשפטים, ציפי לבני, לקיים דיאלוג בעניין עם הממונה על יחסי החוץ באיחוד  האירופי, קתרין אשטון, בניסיון  להגיע לנוסחת פשרה מהירה. לבני מונתה לתפקיד בשל התנגדותו של ליברמן לכל גמישות שתחריג את ההתנחלויות לרעה.

ההכרעה בנושא הצטרפותה של ישראל לתכנית היוקרתית צריכה ליפול כבר בימים הקרובים, שכן אם ההסכמה תתמהמה – יפסידו החוקרים הישראלים את ההזדמנות להגיש מועמדות לסבבים הראשונים של התוכנית, שבהם נמצא מרבית התקציב.

בשיחה שקיימה הבוקר נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' רות ארנון, עם שרת המשפטים ציפי ליבני, היא הפצירה בממשלה, בשם הקהילה האקדמית בישראל – לעשות הכל, כדי לחתום על המשך ההסכם המדעי עם אירופה.

"ההסכם חיוני מאין כמותו לעתיד המדע בישראל, ואי חתימה עליו, חלילה, תהיה מחדל בלתי הפיך והרה אסון למדע הישראלי בפרט ולמדינה בכלל" – אמרה פרופ' רות ארנון, שהיא גם כלת פרס ישראל. פרופ' ארנון הדגישה כי לא מדובר רק בעניין הכספי, אלא בהשתתפותה או אי השתתפותה של ישראל בתחרות היוקרתית ביותר בעולם המדעי: "זוהי השתתפות ב"אליפות"  בידיעה שיש לנו סיכוי מצוין לזכות אפילו במקום הראשון בעולם המדעי".

פרופ' ארנון מדגישה כי בשבע השנים שבהן השתתפה ישראל בתכניות האירופיות, התקבולים היו גבוהים בכ 50% מהתשלום ששילמה ישראל לצורך ההשתתפות. זאת ועוד, ישראל שותפה במערך המדעי של האיחוד האירופי למעלה מ-15  שנה. ישראל היא שותפה מלאה ושוות זכויות והיא המדינה היחידה מחוץ לאירופה הזכאית להשתתף כחברה שוות זכויות בפרויקט.

"אם ישראל לא תחתום על ההסכם Horizon 2020 יהיה זה צעד בלתי הפיך, שיפגע ביכולת המדעית שלנו וקיים חשש שלא תינתן לנו הזדמנות שנייה להתקבל במעמד דומה", אומרת פרופ' רות ארנון. היא הדגישה בשיחותיה עם השרה לבני ועם אחרים כי אין תחליף לתועלת הנובעת משיתוף הפעולה המדעי עם האיחוד האירופי – הן של מוסדות המחקר והן של התעשייה עתירת הידע בארץ. "החשיפה ההדדית של המערך המדעי והתעשייה בארץ למערך האירופאי מביאה ערך מוסף אשר לא יסולא בפז".

ד"ר אלי אבן – ראש הרשות המחקר באוניברסיטת בר אילן וחבר בוועדת המייעצת להשקעות במחקר ופיתוח באיחוד האירופאי – הזהיר: "אם המשא ומתן לא יבשיל לכדי הסכם ובסופו של דבר ישראל לא תשכיל  להצטרף להורייזן 2020, המשמעות הפרקטית היא פגיעה בכ-50% מתקציבי המחקר של מדינת ישראל.

"המשמעות היא מסוכנת ביותר: ישראל תאבד את המשאב הלאומי המרכזי שלה שהנו ההון האנושי", אומר אבן. "זו תהיה פגיעה אנושה במחקר בארץ, בהיקף של כמעט מיליארד אירו. גם כך מצב המחקר בה הגיע עד עברי פחת, לקטסטרופה כלכלית שקשה לתאר אותה.  ההשקעה של המדינה היא כ-15% בלבד מסך ההשקעה שנעשית במו"פ – הנמוך ביותר במדינות העולם המערבי! המשמעות היא ברורה: ישראל לא יכולה בלי אירופה!אם לא נצטרף להורייזן 2020-המחקר האקדמי בישראל יקרוס."

ד"ר אלי אבן הוא הישראלי הראשון והיחיד, החבר בוועדה המגבשת את מדיניות המחקר והפיתוח של האיחוד באקדמיה ובתעשייה. ועדה שאחראית לכשליש מהקצאת הכספים בתוכנית המו"פ של האיחוד האירופי, הורייזן 2020.

גם אלוף (מיל.) פרופ' יצחק בן ישראל – העומד בראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל – הזהיר לפני מספר שבועות, בראיון למגפון, כי "המשמעות של פרישה ישראלית משיתוף הפעולה המדעי עם אירופה תהיה איומה ונוראה. זו תהיה ירייה לעצמנו ברגל, או נכון יותר ירייה, בראשנו".

שיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי, במסגרת התכנית האירופית, מתבטא בעיקר בהקמת תאגידים המורכבים משותפים ממספר ארצות העוסקים בפרויקט אחד. גם תעשיות משתתפות בפרויקטים האלה, ובאמצעותם נחשפים מדעני ישראל והתעשיות שלה למתרחש באירופה. כמו כן, המדע והתעשייה הישראליים זוכים להכרה ע"י המערכת האירופאית בכללותה, ומעבר לכך ההיכרויות והקשרים הנוצרים מביאים לשיתופי פעולה שאין להם תחליף.

בשנים האחרונות נפתח ערוץ נוסף באיחוד האירופי, עם הקמת "מועצת המחקר האירופי" European Research Council (ERC) התומך בפרויקטים של מדענים פרטניים על בסיס של מצוינות בלבד. קיימים שני סוגי מענקים – למדעים מבוססים (advanced) ולמדענים בתחילת דרכם (starting). אלה האחרונים מזכים את המדען הזוכה במענק של מיליון וחצי ארו לתקופה של חמש שנים ומאפשרים לו לבנות קריירה מדעית עצמאית.

בסבב האחרון של הזכיות בקיץ האחרון, הוגשו ל–ERC למעלה מ – 3000 הצעות מחקר, מתוכן אושרו 289, כלומר רמת זכיה של כ – 9% בממוצע. מתוך 289 המענקים שאושרו, 32 הם של מדענים צעירים בישראל, דהיינו 12%! ישראל נמצאת במקום שלישי אבסולוטית, לאחר בריטניה (60) וגרמניה (46). ארצות כצרפת, שווייץ, איטליה, הולנד וכל ארצות סקנדינביה – כולן מאחורי ישראל.

בהשוואה למספר התושבים ישראל נמצאת במקום ראשון כששיעור הזכייה הממוצע של ישראל הוא 60% ונע בין 40% ל – 70% במוסדות המחקר השונים (בהשוואה ל  9% ממוצע אירופי). פרופ' ארנון מדגישה כי זהו הישג יוצא דופן ותעודת כבוד מרשימה למדעני ישראל הזוכים להכרה ולהערכה ע"י עמיתיהם באירופה. בין עשרת המוסדות המובילים באירופה נמצאים שני מוסדות  מישראל: האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן למדע.

(הידיעה הבלעדית הראשונה, על כוונת האיחוד האירופי התפרסמה לפני כשנה, ב-19 בדצמבר 2012)

[related-posts]