Skip to content

איך אכסניה אחת יצרה שינוי בעיר המתאוששת מקונפליקטים

שני חוקרים יציגו במסגרת כנס כנרת הבינלאומי ה-6 לתיירות בשבוע הבא, כיצד הצליח המודל של אכסניית "פאוזי עזאר אין" בנצרת, בה מיושמת בהצלחה גישה של פיתוח תיירות מורשת מבוססת קהילה, להביא למפנה חיובי בשיקום ופיתוח התיירות העירונית שלה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
אכסניית "פאוזי עזאר אין" בנצרת. טובה לקהילה. (צילום: באדיבות פאוזי עזאר אין)
אכסניית "פאוזי עזאר אין" בנצרת. טובה לקהילה. (צילום: סשה אלכוב)

מחקר חדש של פרופ' דניאל לוין מאוניברסיטת מרכז שבדיה, וד"ר אלון גלבמן ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, יוצג במסגרת כנס כנרת הבינלאומי ה-6 לתיירות ב-9 בדצמבר. המחקר עסק במקרה של אכסניית "פאוזי עזאר אין", בה מיושמת בהצלחה גישה של פיתוח תיירות מורשת מבוססת קהילה, המטמיעה את עקרונות הקיימות והחשיבות של פיתוח תיירות עם הקהילה ועבורה.

זאת במיוחד כאשר מדובר בעיר העתיקה של נצרת, המתאוששת ממשברים וקונפליקטים ועוברת מפנה חיובי בשיקום ופיתוח התיירות העירונית שלה בשנים האחרונות.

"ויכוח מתמשך העולה מספרות המחקר התיירותי, מתמקד בשאלה של יחסי תיירות ושלום", אומר ד"ר גלבמן, "האם התיירות היא רק סבילה ומושפעת לטובה מיחסי שלום – וההיפך מהעדרם – או האם בכוחה של התיירות לקדם יחסי שלום, הבנה וסובלנות במקומות שסבלו או עדין סובלים מקונפליקטים ומשברים חברתיים וגיאופוליטיים".

תהלוכת חג המולד בנצרת. עיר שהיא מוקד דתי חשוב לצליינות הנוצרית. (צילום: עירית רוזנבלום)
תהלוכת חג המולד בנצרת. עיר שהיא מוקד דתי חשוב לצליינות הנוצרית. (צילום: עירית רוזנבלום)

עיר חשובה למודת קונפליקטים

נצרת, עם כשמונים אלף תושביה, העיר הערבית הגדולה בישראל, מהווה ללא ספק את אחת מערי המורשת החשובות והמעניינות במדינה, עם חפירות ארכיאולוגיות מרתקות המלמדות על היסטוריה רבת מאורעות, מוקד דתי חשוב לצליינות הנוצרית ומפגש רב תרבותי של דתות ולאומים, בעל ערך תיירותי חשוב לתיירות בינלאומית והישראלית.

למרות זאת, העיר נקלעה לאורך השנים למשברים וקונפליקטים על רקע דת ולאום וכן סבלה מבעיות תכנון ופיתוח קשות, אשר גרמו לחסמים וקשיים בפיתוח התיירותי של עיר מיוחדת וקסומה זו. פרויקט "נצרת 2000" ששם לו למטרה לקדם ולפתח את התיירות בעיר ובו הושקעו מיליונים רבים, גרם גם לנזק לא מבוטל, בעיקר באיזור העיר העתיקה והשוק, בשל עבודות תשתית ופיתוח ממושכות, אשר גרמו לסגירת חנויות ועסקים קטנים וקהילתים בשוק המסורתי. זאת לצד סלילת כביש טבעתי חיצוני, אשר הוציא חלק גדול מהעסקים אל מחוץ לגרעין העתיק של העיר. וכך למרבה הצער, חלק ניכר מהעסקים אשר היוו בעבר חלק חשוב ואותנטי של תרבות ומורשת מקומית, נשארו סגורים ונעולים עד היום.

"פאוזי עאזר אין", שהוקם על ידי היזם מעוז ינון בשנת 2005, שוכן בעיר העתיקה של נצרת בביתה ההיסטורי של משפחת עאזר, אשר נבנה במהלך המאה ה-19. האכסניה מופיעה במדריך לונלי פלנט (Lonely Planet) בתור "אחת מנקודות השיא של שהייה ולינה בגליל".

פאוזי עזאר אין זכתה בפרס בקטגוריות "הטובה לקהילה". (צילום: סשה אלכוב)
חדר באכסניית פאוזי עזאר אין. מעודדת סובלנות. (צילום: סשה אלכוב)

הפעילות של המקום נשענת על עובדים מקומיים ומתנדבים, משתמשת בתוצרת מקומית, ממליצה ומעודדת את התיירים השוהים בה למפגשים בלתי אמצעיים וחוויתים של הכרת המורשת הקהילתית (אנשים, בעלי מקצועות, אוכל ויצירה מקומית) בעיר ההיסטורית של נצרת.

האכסניה אף זכתה בשנת 2011 בפרס בקטגוריות "הטובה לקהילה", בתחרות "תיירות אחראית" (Responsible Tourism) שהקיפה למעלה מ-51 מדינות בעולם וכ-201 אתרי תיירות מרחבי הגלובוס.

עצם פתיחתו של בית הארחה הביאה לקוחות ללב העיר העתיקה אל מקום שלא היה חשוף לתיירות יומיומית קודם לכן. בעידודו של פאוזי עאזר אין ובעקבות הצלחתו, נפתחו בתי הארחה נוספים בעיר העתיקה של נצרת ועוד רבים מתוכננים.

לפי החוקרים, הצלחתם בתוך המרקם העירוני של השוק הנצרתי העתיק והעובדה שהם המאמצים גם כן בהצלחה את עקרונות הקיימות הקהילתית, ממשיכים לבשר את המפנה בתיירות המורשת הקהילתית המקומית ואולי מחזקים את התפישה, כי לתיירות יש גם את הכוח לעודד סובלנות ולקדם יחסי שלום בין עמים, דתות ותרבויות.

הכנס יתקיים במלון לאונרדו פלאזה בטבריה. ההשתתפות בו היא ללא תשלום, אך מחייבת הרשמה מראש. תכנית מפורטת של הכנס וטופס הרשמה און ליין באתר האינטרנט של המכללה האקדמית כנרת:

www.kinneret.co.il.

[related-posts title="כתבה קודמת על כנס כנרת ה-6 לתיירות"]

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן