החללית המחקר "גאיה" (Gaia), שצפויה לחולל מהפכה בהבנת היקום וגלקסיית שביל החלב, שוגרה הבוקר (חמישי) לחלל.

השיגור התבצע מאתר סוכנות החלל האירופית בגינאה הצרפתית באפריקה על גבי טיל רוסי. על החללית הוצבו טלסקופ ומכשור שיאפשרו למפות בדיוק חסר תקדים יותר ממיליארד כוכבים, ולקבל מפה תלת-ממדית של גלקסיית שביל החלב.

החללית, שעלותה נאמדת ביותר מ-2 מיליארד יורו, נבנתה ע"י סוכנות החלל האירופית (ESA). כמויות המידע העצומות צפויות לחשוף תובנות חדשות בדבר היווצרותו והתפתחותו של שביל החלב, ואף עתידו במיליארדי השנים הבאות. בנוסף, גאיה תגלה מאות אלפי כוכבי לכת הסובבים כוכבים אחרים, תסקור אסטרואידים במערכת השמש שלנו, וכן תספק רמזים בדבר האנרגיה האפלה, אותו גורם מסתורי, שכנראה מאיץ את התפשטות היקום.

בניית החללית נמשכה יותר מעשור, ושיגורה מתוארך להיום (חמישי ה-19 בדצמבר) על טיל סויוז רוסי, מאתר השיגור של סוכנות החלל האירופית בגיאנה הצרפתית. מרגע שתגיע החללית למסלולה הקבוע, יידרשו מספר חודשים להפעיל את המכשירים העדינים שעל סיפונה. לאחר מכן, משימתה של גאיה צפויה להימשך חמש שנים. במהלך חמש שנים אלה, גאיה תתעד את המיקום, הבהירות והטמפרטורה של כל עצם שמימי שיעבור בשדה הראיה שלה – כולל כמיליארד כוכבים.

פרופ' שי צוקר מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים אטמוספיריים ופלנטריים באוניברסיטת תל-אביב, החבר בצוות החוקרים שינתחו את נתוני החללית, מסביר כי במצלמה של גאיה יש יותר ממיליארד פיקסלים, והיא מאפשרת דיוק מופלא: גאיה תוכל למדוד מיקומו של כוכב בדיוק של 10 מיקרו-שניות-קשת. על מנת לסבר את האוזן, דיוק כזה יכול לאפשר לקבוע מכדור הארץ את מיקומו של גרגר חול על הירח בדיוק של מילימטר. לאחר שתושלם משימתה בת חמש השנים של גאיה, המפה התלת-ממדית המדויקת של הגלקסיה תעזור לנו לענות על שאלות הנוגעות למקורה של גלקסיית שביל החלב.

פרופ' צוקר מסביר, כי כמו כדור הארץ, גאיה תשלים הקפה של השמש מדי שנה. בדומה לראיה תלת-ממדית בשתי עיניים, המדידה של כל כוכב ממיקום מעט שונה לאורך השנה תאפשר למדוד את מימד העומק, כלומר המרחק מאיתנו.

לדבריו, הדיוק חסר התקדים של גאיה יאפשר גם דרכים חדשות לבחון את נכונותה של תורת היחסות הכללית של אינשטיין, באמצעות מדידות מדויקות ביותר של תנועת עצמים קרובים לנו, במערכת השמש. מדידות אלה, יחד עם תנועתם של הכוכבים בגלקסיה, עשויות גם לשפוך אור על אופיה של האנרגיה האפלה, שבמובן מסוים פועלת בכוון הפוך מכוח המשיכה.

המיפוי המדויק יאפשר גם לזהות את תנועתם של הכוכבים בגלקסיה. תנועה זו גם עשויה לאפשר גילוים של כוכבי לכת סביב כוכבים אחרים. גילוי זה מתאפשר דרך גילוי התנועה שכוכב הלכת משרה על כוכב האם שלו. דרך אחרת בה ניתן יהיה לגלות כוכבי לכת סביב כוכבים אחרים היא דרך שינויי הבהירות של הכוכב, שמתרחשים כשכוכב לכת מסתיר חלק מכוכב האם שלו.

עבודתו של פרופ' שי צוקר, החבר כאמור בצוות החוקרים שינתחו את נתוני החללית, מתמקדת בגילוי אותם שינויי בהירות הנובעים מכוכבי לכת כאלה. יחד עם תלמידת המחקר שלו  (וכיום פוסט-דוקטורנטית במכון ויצמן) ד"ר יפעת דז'יגן, הם הציעו דרכים להשתמש בתצפיות מכדור הארץ על מנת לשפר את הסיכויים לגלות כוכבי לכת אלה. המחקר של פרופ' צוקר נתמך בחלקו ע"י  משרד המדע וסוכנות החלל הישראלית.