[rating=2]

השחקן כריס פיין ("אנשים כמונו") אינו זר לתפקידים שבהם הוא מחדש דמויות אייקוניות על המסך הגדול. הוא גילם בהצלחה רבה את קפטן קירק בשני סרטי "מסע בין כוכבים", שיצאו בשנים האחרונות. כאן, בסרט "ג'ק ריאן – גיוס הצללים", הוא נכנס לנעליהם הגדולות של הריסון פורד ("משחקים פטריוטים"), אלק בולדווין ("המרדף אחר אוקטובר האדום") ואפילו בן אפלק ("כל הפחדים כולם"), ומגלם את גיבור ספריו של טום קלנסי – ג'ק ריאן. זהו סרט נוסף העוסק בסדרת ספרי הריגול האלמותית, אם כי למעשה אין שום קשר ממשי לסדרת הספרים.

התסריט נכתב על ידי אדם קוזאר ודיוויד קופ, ומושכות הבימוי הופקדו בידי לא אחר מאשר השחקן שהפך לבמאי, קנת' בראנה ("המלט"). ברם, חשוב לציין, כי הכתוביות בסיום הסרט מזכירות, בתרגום חופשי, כי הסרט "מבוסס על הדמויות שיצר טום קלנסי", ולא מבוסס על ספר שכתב. מה שיוצא בפועל, שהעלילה כה שטחית ודקיקה שהיא נוקטת בכל קלישאה הנוגעת לסוגת הריגול. הסרט הופך במהירות למבחן עבור הצופה – אם הוא יכול לנחש להיכן תתפתח העלילה הצפויה למדי.

קשה להגיד הרבה דברים טובים על הבימוי של בראנה, אבל מלכתחילה לא היה לו הרבה חומר גלם טוב לעבוד איתו. מלבד תסריט דל, עריכה קופצנית ומוזיקה מעצבנת, גם סוף הסרט מגושם, ונראה כאילו ניסו לעטוף את כל הקצוות הפתוחים לתוך חמש דקות של סיום לחוץ למדי.

למורת רוחו של הצופה, אסופת השחקנים גם היא לא מעדן קטיפתי: קווין קוסטר ("רוקד עם זאבים") מגלם את תומאס הרפר, המגייס של ריאן ובכיר בסוכנות הריגול האמריקנית. כנראה שלקוסטנר באמת חסרה עבודה, אחרת אי אפשר להסביר מדוע הוא לא קרא את התסריט, ורק חשב שהתפקיד יתאים לו.

המשחק של כריס פיין סביר והוא משכנע ואילו זוגתו ומושא לבו, קירה נייטלי ("אנה קרנינה") המגלמת את קאת'י מולר, חיננית אך נאלצת לענות על משפטי מחץ מופרכים למדי. דווקא קנת' בראנה, כשחקן המומחה בשקספיר, נותן ביצוע מצוין כנבל הראשי בסרט – ויקטור שרבין.

לסיכום, שתי עצות אפשר לרמוז להוליווד, ששוקלת בימים אלו ליצור סרט המשך: אם החלטתם לבנות סיפור על הסי.איי.איי. ולגייס שחקן חדש לתפקיד של ג'ק ריאן, לפחות תכתבו לו סיפור כיסוי הרבה יותר טוב. בנוסף, לאחר שהחלטתם להביא כותבים יותר טובים, הביאו גם במאי שרוצה לביים, ולא רק לשחק.