"אם המשא ומתן עם הפלסטינים יתקע או יתפוצץ ונכנס למציאות של חרם אירופאי, אפילו חלקי מאוד, הכלכלה הישראלית תיסוג אחורה, כל אזרח ישראלי יפגע ישירות בכיסו, יוקר המחייה יעלה, תקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה והביטחון יקוצצו, שווקים בינלאומיים רבים ייסגרו בפנינו. אם לא יהיה הסדר מדיני, כלכלת ישראל עומדת בפני נסיגה דרמטית שתפגע באופן ממשי בכיסו של כל ישראלי".

כך הזהיר שר האוצר יאיר לפיד בדברים שנשא היום בפני הכנס השנתי השביעי של המכון למחקרי ביטחון לאומי. 

"למרבה הצער, אם יש משהו שעונה היום באירופה על ההגדרה של אקטיביזם ללא מאמץ, הרי זה החרם הכלכלי על ההתנחלויות ועל כל מי שבקשר עם ההתנחלויות – שזה בעצם כל הכלכלה הישראלית", אמר השר לפיד. ״אין דבר יותר קל לאירופאי הממוצע מאשר להודיע שהוא מחרים מוצרים מההתנחלויות, או אפילו מוצרים מישראל, מפני שבמציאות הוא פוגש מעט מאוד מוצרים כאלה וכמעט לכולם יש אלטרנטיבה ברמה סבירה ובמחיר מקומי יותר נוח. זוהי לא רק הצהרה מוסרית שגורמת לו להרגיש טוב עם עצמו, אלא גם מאבק מרופד ונינוח שאפשר לנהל מתוך הכורסה בבית. 

"כשאתה אומר לישראלים ׳חרם אירופאי׳, הם חושבים שהכוונה היא שהשנה הקממבר לא יגיע בזמן… זה לא המצב", אמר לפיד. "אירופה היא שוק הסחר  העיקרי שלנו. 33% מהסחר הישראלי הוא עם האיחוד האירופי. אם לא יהיה הסדר מדיני ונכנס לתסריט הסביר, ויש חמורים ממנו, שבו יש פגיעה של 20% בלבד ביצוא לאיחוד האירופי וייפסקו ההשקעות הזרות הישירות מהאיחוד, ה-FDI – הייצוא יפגע, בערכים של 2013, בכ-20 מיליארד שקל בשנה, הפגיעה בתוצר תהיה כ-11 מיליארד שקל בשנה, ו-9,800 עובדים יפוטרו באופן מיידי. רק ביטול ׳הסכם האסוציאציות׳ עם האיחוד, שאנחנו יודעים שנמצא מבחינתם על השולחן כבר עכשיו, יביא לפגיעה ביצוא של כ-3.5 מיליארד שקל בשנה, פגיעה בתוצר של כ-1.5  מיליארד שקל בשנה, ופיטורים של כ-1,400 עובדים. 

"אלו היקפים שיקפיצו את המחירים, יעלו באופן דרמטי את יוקר המחיה כשגם ככה יקר פה באופן שמאיים על החברה הישראלית ומעמד הביניים הישראלי. זה יעלה את מחירי המזון, הרכב, התחבורה הציבורית, התקשורת, החשמל וכמובן יחתוך בתקציבי החינוך, הרווחה, הבריאות וגם הבטחון״, אמר שר האוצר. ״לפי הנתונים שלנו הגעה להסכם תביא לחסכון של כ-20 מיליארד שקל בשנה בתקציב המדינה ובגידול פוטנציאלי של כ-16 מיליארד שקל בשנה ביצוא הסחורות והשירותים. הסכומים האלה לא כוללים השפעות עקיפות דרמטיות על הפעילות הכלכלית כמו למשל גידול בפיריון, וההשפעה של גידול כזה על גביית המיסים. 

"ישראל היום חשופה כלכלית הרבה יותר ממה שהיא חשופה מבחינה ביטחונית. הדיון הביטחוני משכיח מאתנו לעתים את העובדה שהיכולת הצבאית שלנו אינה מטרה, היא כלי. היא כלי שאמור לאפשר לנו להגיע להסכם שיחזק את כלכלת ישראל ויבטיח את עתידה כמדינה יהודית", אמר שר האוצר.