השתיין / הנס פאלאדה  לא רק בישראל התגלה פאלאדה באיחור של עשרות שנים בעקבות 'לבד בברלין'. חייו של הסופר הגרמני כללו יחסים מבולבלים משהו עם המשטר הנאצי, חיי עוני ורווחה לסירוגין, אלכוהוליזם ואשפוז ממושך בבית חולים לחולי נפש לאחר שירה, לדבריו בשגגה, באשתו והרג אותה. במהלך אשפוזו, הספיק פלאדה לכתוב שלושה ספרים, כולם על נייר שסופק לו ע"י גבלס ויועד לכתיבת יצירה אנטישמית שהוזמנה על ידי המשטר הנאצי. אחד מן הספרים היה 'השתיין' אשר נכתב בהחבא באמצעות כתב צופן והתגלה רק לאחר מותו.

פאלאדה מגולל את סיפורו של איש עסקים קטן המאבד את השליטה על חייו בחברה ההולכת ונעשית יותר ויותר עריצה עד שהוא מוצא מפלטו בטיפה המרה ומוצא את עצמו במהרה בין בתי כלא ומוסדות סגורים אחרים. גם 'השתיין', כמו רבים מספריו האחרים, מערבב בין יסודות אוטוביוגרפיים ודמיון, מלא בתיאורים ישירים ואכזריים אך מדי פעם גם עם הומור חד ומבט אירוני על המציאות המרה.

 השתיין מאת הנס פאלאדה, הוצאות פן וידיעות ספרים, תרגמה מגרמנית: יוסיפיה סימון, 327 עמ'

מצדיעים לך, בילי לין! / בן פאונטן  אט אט מתחיל גם אצלנו הטפטוף להפוך לגשם והנה מגיע תוך זמן קצר יחסית ספר שני (פתח את הגל 'ציפורים צהובות' בהוצאת מודן) העוסק במלחמה האמריקאית המיותרת בעיראק. לוקח להם זמן לספרי מלחמה, לצאת אל העולם. בתוך הדבר עצמו מישהו לרוב מצליח לשכנע אותך בנחיצותו. אחר כך, כמו מי שפוקח עיניים אחרי זמן ממושך, החשיפה אל האור קשה. דורשת זמן. אמריקה, כמו ישראל, מקיימת יחסי אהבה – שנאה עם המלחמות שלה, אוהבת את הסגידה ללוחמים, ואת הפטריוטיות מהולה בהלקאה עצמית.

'מצדיעים לך, בילי לין!' שזכה לביקורות נלהבות וזכה להשוואות רבות ל'מילכוד 22' הוא סיפורו של ויליאם לין בן ה-19, חייל מצטיין היוצא לחופשה ומסתגל למעמדו כגיבור לאומי. יחד עם כמה חברים בודדים מיחידה שיתר חייליה נהרגו הוא משמש שחקן במסע ניצחון חוצה מדינות המיועד להגביר את התמיכה במלחמה. בקרוב בוא עומד לשוב אל החזית, ובינתיים הוא מבין כמה דברים על החיים, על פוליטיקה ועל בני אדם.

 מצדיעים לך, בילי לין! מאת בן פאונטן, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, תרגם מאנגלית: שאול לוין, 316 עמ'

היידה להגשמה / יפתח אשכנזי  די בעטיפה היפה של הספר הזה בשביל להיתקף געגועים לזמנים ההם, אפילו אם עדיין לא נולדת. חיילת יפה מגרעין נח"ל בשנות החמישים על רקע שדות העמק (הצילום מתוך שטר ישן של חצי לירה) יפתח אשכנזי חוזר אל סתיו 1964 ואל גרעין ה"ל – היידה להגשמה ואל עלייתם לקיבוץ חירם בצפון. חבורת צעירים אידאליסטים שעל אף הרוח הנכונה נטשה את הקיבוץ ואת הגרעין מהר מהצפוי. היידה להגשמה הוא סיפורה של החבורה הזו שעל אף שהתפזרה ברחבי הארץ, נותרה נאמנה לידידות האמיצה שנרקמה בין חבריה גם שנים ארוכות מאוחר יותר כאשר הפכו להורים. רוב הסיפור מובא מפיו של אמנון, בנו של מנהיג הגרעין, אבשלום שלכולם חשבון מר ונוקב אתו.

מי שלא מסתפק בנוסטלגיה יוכל למצוא בספרו הרביעי של יפתח אשכנזי (הספק יפה למדי עבור בחור בן 34) גם לא מעט מחוות לספרות העברית והתכתבויות של ממש עם אחדים מהרומנים הגדולים שלה.

 היידה להגשמה מאת יפתח אשכנזי, הוצאות מודן וחרגול, 379 עמ'

להגן על ג'ייקוב / ויליאם לאנדיי  לרוב, אני מודה, ספרים מסוגת המתח המשפטי מועברים מיד, כמעט אוטומטית לערימת ה- "עוד אחד מאלה??!". לא כי יש בהם חלילה משהו נחות או לא ראוי, סתם עניין של העדפה. אבל, לפעמים, מחלקות השיווק בכל זאת זוכות להצלחות קטנות. בין אין ספור הציטוטים הנלווים מהביקורות, דוגמת "ספר של פעם בדור" או "שישים שנה ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס" לכד אותי הפעם אחד שהשווה את 'להגן על ג'ייקוב' ל 'מוכרחים לדבר על קווין' של ליונל שרייבר, אחד הספרים הטובים שנכתבו על הורות, אם לא הטוב שבהם.

 עולמו של אנדי בארבר, פרקליט מחוזי אהוד ואיש משפחה מסור, מתהפך עליו כאשר יום בהיר אחד, בנו בן ה-14, ג'ייקוב מואשם ברצח חבר ללימודים. מטבע הדברים, מתנהלת חקירה וגם השאלות הבלתי נמנעות, מי הרוצח ומה מניעיו הם חלק בלתי נפרד מהעלילה, אך לא עיקרה. ליבו של הספר הוא  המשפחה, תפקודה נוכח משבר וניפוץ האשליה, שאנו מכירים את מרכיביה ופרטיה ויודעים עליהם הכל.

 להגן על ג'ייקוב מאת ויליאם לאנדיי, הוצאת מטר ספרים, תרגמה מאנגלית: מירב זקס-פורטל, 431 עמ'

[related-posts title="'הַצָּעָה לְסֵפֶר'"]