אושר לפתח מסחר צמוד לתחנות רכבת

זאת בעקבות הסכם מקרקעין היסטורי שנחתם היום בין רכבת ישראל לרשות מקרקעי ישראל, במעמדם וחתימתם המשותפת של שר התחבורה, שר האוצר ושר השיכון. צפי ההכנסות מפיתוח מקרקעין בתחנות הרכבת הוא כמיליארד וחצי שקלים והכנסות שנתיות שוטפות של כ-400 מיליון שקל

אושר לפתח מסחר צמוד לתחנות רכבת

זאת בעקבות הסכם מקרקעין היסטורי שנחתם היום בין רכבת ישראל לרשות מקרקעי ישראל, במעמדם וחתימתם המשותפת של שר התחבורה, שר האוצר ושר השיכון. צפי ההכנסות מפיתוח מקרקעין בתחנות הרכבת הוא כמיליארד וחצי שקלים והכנסות שנתיות שוטפות של כ-400 מיליון שקל

שר האוצר יאיר לפיד
שר האוצר יאיר לפיד
השר ישראל כץ
השר ישראל כץ
שר השיכון אורי אריאל
שר השיכון אורי אריאל

רכבת ישראל תורשה לפתח מסחר ושירותים לנוסעים בהיקפים שונים, בהתאם לגודל התחנות. ההערכה היא, כי בהתאם להסכם החדש, ב-10 עד 15 השנים הקרובות, יקדמו רכבת ישראל ורשות מקרקעי ישראל פיתוח מקרקעין בתחנות הרכבת השונות, בהיקף כולל של כ-6 מיליון מ"ר עם צפי הכנסות של כמיליארד וחצי שקלים והכנסות שנתיות שוטפות של כ-400 מיליון שקלים.

ההיתר מתאפשר בעקבות הסכם מקרקעין היסטורי, שנחתם היום, בין רכבת ישראל לרשות מקרקעי ישראל, במעמדם וחתימתם המשותפת של שר התחבורה, ישראל כץ, שר האוצר יאיר לפיד ושר השיכון אורי אריאל.

צורך לאומי

הקמת מבני משרדים ומרכזי קניות במתחמי תחנות הרכבת ברחבי הארץ ומיצוי הפוטנציאל הרב הטמון במיקומים אלו בכל רחבי הארץ הוא צורך לאומי. תוכנית פיתוח המקרקעין צפויה להביא, בין היתר, לתוספת מקומות עבודה, בילוי ומסחר באזורי הביקוש וביישובי הפריפריה ולחיזוקם, ובמקביל תאפשר לציבור גדול יותר לעבור לתחבורה ציבורית ולוותר על כלי הרכב הפרטיים.

סיווג התחנות

במסגרת ההסכם החדש סווגו תחנות הרכבת ל-4 קבוצות על פי גודלן, מהן נגזר השטח לפיתוח: 1,500 מ"ר נטו בתחנות המוגדרות כקטנות ו-3,000 מ"ר בתחנות המוגדרות כתחנות בינוניות דוגמת נתב"ג, באר שבע, חיפה בת גלים, חולון, פתח תקווה ראש העין.

בתחנות גדולות, תוכל הרכבת לפתח מסחר ושירותים לנוסע בהיקף של עד 6,000 מ"ר נטו ואילו בתחנות המוגדרות כתחנות מטרופוליניות, דוגמת תל אביב מרכז, סבידור, תל אביב השלום, ירושלים בנייני האומה, חיפה מרכז השמונה, נתניה ובת ים, תוכל רכבת ישראל לפתח מסחר ושירותים לנוסע בהיקפים גדולים אף יותר.

ההשפעות הצפויות מהתוכנית

על פי תוכניות פיתוח המקרקעין למסחר ותעסוקה במתחמי הרכבת לתקופה של בין 10-15 השנים הקרובות, צופים להשפעות הבאות:

• הגדלת נסיעות ברכבת בגין פיתוח המקרקעין ויצירת שימושים חדשים במתחמי התחנות בהיקף של בין 10-15 מיליון נסיעות לשנה.
• פיתוח מסחר ותעסוקה בהיקף של כ-170 אלף מקומות עבודה, בצמוד לתחנות רכבת.
• פיתוח מסחר ותעסוקה בתחנות הרכבת כולל שירותים נלווים בתחנות ופיתוח מעל מבני התחנות בהיקפים של כ-800 אלף מ"ר.
• פיתוח של מסחר ותעסוקה באזורים הצמודים עד לכ-300 מטר מהתחנות (מרחב התחנה) בהיקפים של כ-1.7 מיליון מ"ר.
• פיתוח של מסחר תעסוקה ומגורים באזורים הצמודים לתחנה (מעבר לטווח ה-300 מטר) בהיקף של כ-4.5 מיליון מ"ר.

שלב זה כולל עבודה על כ-30 מתחמים משותפים, כיום נבחנים כ-20 מתחמי תחנות חדשים, אשר אינם כלולים עדיין בתכנון המשותף, והפיתוח בגינם אינו כלול בנתונים הללו.

על פי מודל בחו"ל

ההסכם החדש, גובש לאחר עבודה מאומצת שנעשתה במהלך השנה החולפת בשיתוף משרדי התחבורה, השיכון והאוצר. ההסכם יאפשר הגדלת הכנסותיהם של חברת רכבת ישראל ,רשות מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות במטרה לצמצם את תלותה של החברה בכספי הסובסידיה הממשלתיים במקביל להפניית הכספים להמשך שיפור השירות לנוסעי הרכבת, על מנת לעודד אזרחים נוספים לעבור לנסיעה ברכבת.

המודל על פיו הותווה על בסיס ניסיון שהוכיח את עצמו במדינות רבות, בהן משמשות תחנות הרכבת כמרכזי תעסוקה, בילוי ומסחר מניבים ושוקקי חיים, המשמשים לא רק כתחנת מעבר עבור הנוסעים, אלא כמרכזים פעילים בלב המרקם העירוני, הנגישים על ידי שירות רכבתי לאורך כל שעות היום.

תשלומי הרכבת

תשלומי הרכבת לרשות מקרקעי ישראל כפי שנקבעו בהסכם יהיו:
• 2% לשנה מכלל הכנסות חברת הרכבת משירותים תפעוליים וסובסידיה (מכירת כרטיסים והובלת מטענים).
• לשנה מהכנסות משירותים מסחריים.
• תשלום מהוון בגין חכירה ל-49 שנים של זכויות בנייה וזכויות מסחריות מעל מתחמי הרכבת.

"שלם הגדול מסכום חלקיו"

שר האוצר ,יאיר לפיד: "ההסכם היום מביא את העתיד אל תחנות הרכבת בישראל. החיבור בין התחבורה לנדל"ן הוא מקרה קלאסי של שלם הגדול מסכום חלקיו. זהו חיבור בין תשתיות תחבורתיות לבין תועלות כלכליות בעלות פוטנציאל הולך וגדל שהן תוצר של פיתוח נדל"ני. ההסכם עתיד לשנות לא רק את היקף השימושים ואת מספר הנוסעים ברכבת, אלא גם לקחת את תחנת הרכבת שיש בכל עיר, וכמו בלונדון, ובטוקיו ובהונג קונג, להפוך אותה למנוף של פיתוח עירוני, תרבותי, תעסוקתי וסביבתי".

"בתחנות הרכבת גלום מנוף כלכלי"

שר התחבורה, ישראל כ"ץ: " ההסכם נועד לפתח את רכבת ישראל אולם לא רק. הוא טומן בחובו את ההבנה כי הרכבת אינה רק כלי להסעת המונים ממרחקים אל המרכז וממנו. כל תחנה היא פוטנציאל לפיתוח פעילות עסקית בסביבה שבה היא ניצבת. בתחנות הרכבת גלום מנוף כלכלי עבור תושבי הפריפריה ותמריץ לקידום ופיתוח העצמאות הכלכלית של ישובי הפריפריה ומנגנון לשכלול הכוחות המקומיים שבה. ההכנסות מהמיזמים במרכז יסייעו בפיתוח תשתיות הרכבת בכל הארץ לצד קידום ופיתוח הסביבה העסקית".

"מסייע להתמודדות עם הביקוש לדיור"

שר השיכון אורי אריאל: "ראשי הערים מוכנים לקדם הגדלת שטחי המגורים בערים בתנאי שהממשלה תהיה קשובה לצרכי המסחר והעסקים של הערים.. הפיכת תחנות הרכבת שבלב הערים למשאב כלכלי מסייע לגייס יותר ויותר ערים להתמודדות עם הביקוש לדיור".

"הגדלת היצע יחידות הדיור והמסחר בערים"

מנהל רשות מקרקעי ישראל בנצי ליברמן: "גיבוש תפיסה חדשה בכל הנוגע לתחנות הרכבת בלב הערים, מהווה צעד נוסף במהלך המשותף שמשרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל מקדמים לניצול יעיל יותר של קרקעות המדינה. רשות מקרקעי ישראל רקמה בתקופה האחרונה מספר שותפויות אסטרטגיות עם רשויות וגורמים שונים, לטובת הגדלת היצע יחידות הדיור ושטחי המסחר בערים. כך למשל, גובש מהלך פינוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ וניצול השטח שיפונה לבניית רבבות יחידות דיור, הסכם שיקוע הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב שהניב תוספת גדולה מאוד של יחידות דיור בלב העיר, פינוי המזבלה בנתניה ובניית אלפי יחידות דיור במקום הררי האשפה ועוד".

"מהפך בתפיסת תחנות הרכבת"

מנכ"ל רכבת ישראל, בעז צפריר: "ההסכם לפיתוח תחנות הרכבת מביא את מדינת ישראל לעידן חדש בו הופכת התחבורה הציבורית נגישה יותר לשירותים הנבנים ומותאמים למשתמשים בה. זהו מהפך בתפיסת תחנות הרכבת, כפי שהן היום, והדבר יביא לחיזוק הפריפריה, להקלת העומס בכבישים יחד עם תרומה לאיכות הסביבה, ולשיפור איכות החיים של כולנו. היכולת של רכבת ישראל להגדיל את רווחיה השוטפים ממרכזי המסחר תאפשר לחברה לנתב בחזרה את הרווחים לטובת שיפור השירות לנוסעים".

שר האוצר יאיר לפיד
שר האוצר יאיר לפיד
השר ישראל כץ
השר ישראל כץ
שר השיכון אורי אריאל
שר השיכון אורי אריאל

רכבת ישראל תורשה לפתח מסחר ושירותים לנוסעים בהיקפים שונים, בהתאם לגודל התחנות. ההערכה היא, כי בהתאם להסכם החדש, ב-10 עד 15 השנים הקרובות, יקדמו רכבת ישראל ורשות מקרקעי ישראל פיתוח מקרקעין בתחנות הרכבת השונות, בהיקף כולל של כ-6 מיליון מ"ר עם צפי הכנסות של כמיליארד וחצי שקלים והכנסות שנתיות שוטפות של כ-400 מיליון שקלים.

ההיתר מתאפשר בעקבות הסכם מקרקעין היסטורי, שנחתם היום, בין רכבת ישראל לרשות מקרקעי ישראל, במעמדם וחתימתם המשותפת של שר התחבורה, ישראל כץ, שר האוצר יאיר לפיד ושר השיכון אורי אריאל.

צורך לאומי

הקמת מבני משרדים ומרכזי קניות במתחמי תחנות הרכבת ברחבי הארץ ומיצוי הפוטנציאל הרב הטמון במיקומים אלו בכל רחבי הארץ הוא צורך לאומי. תוכנית פיתוח המקרקעין צפויה להביא, בין היתר, לתוספת מקומות עבודה, בילוי ומסחר באזורי הביקוש וביישובי הפריפריה ולחיזוקם, ובמקביל תאפשר לציבור גדול יותר לעבור לתחבורה ציבורית ולוותר על כלי הרכב הפרטיים.

סיווג התחנות

במסגרת ההסכם החדש סווגו תחנות הרכבת ל-4 קבוצות על פי גודלן, מהן נגזר השטח לפיתוח: 1,500 מ"ר נטו בתחנות המוגדרות כקטנות ו-3,000 מ"ר בתחנות המוגדרות כתחנות בינוניות דוגמת נתב"ג, באר שבע, חיפה בת גלים, חולון, פתח תקווה ראש העין.

בתחנות גדולות, תוכל הרכבת לפתח מסחר ושירותים לנוסע בהיקף של עד 6,000 מ"ר נטו ואילו בתחנות המוגדרות כתחנות מטרופוליניות, דוגמת תל אביב מרכז, סבידור, תל אביב השלום, ירושלים בנייני האומה, חיפה מרכז השמונה, נתניה ובת ים, תוכל רכבת ישראל לפתח מסחר ושירותים לנוסע בהיקפים גדולים אף יותר.

ההשפעות הצפויות מהתוכנית

על פי תוכניות פיתוח המקרקעין למסחר ותעסוקה במתחמי הרכבת לתקופה של בין 10-15 השנים הקרובות, צופים להשפעות הבאות:

• הגדלת נסיעות ברכבת בגין פיתוח המקרקעין ויצירת שימושים חדשים במתחמי התחנות בהיקף של בין 10-15 מיליון נסיעות לשנה.
• פיתוח מסחר ותעסוקה בהיקף של כ-170 אלף מקומות עבודה, בצמוד לתחנות רכבת.
• פיתוח מסחר ותעסוקה בתחנות הרכבת כולל שירותים נלווים בתחנות ופיתוח מעל מבני התחנות בהיקפים של כ-800 אלף מ"ר.
• פיתוח של מסחר ותעסוקה באזורים הצמודים עד לכ-300 מטר מהתחנות (מרחב התחנה) בהיקפים של כ-1.7 מיליון מ"ר.
• פיתוח של מסחר תעסוקה ומגורים באזורים הצמודים לתחנה (מעבר לטווח ה-300 מטר) בהיקף של כ-4.5 מיליון מ"ר.

שלב זה כולל עבודה על כ-30 מתחמים משותפים, כיום נבחנים כ-20 מתחמי תחנות חדשים, אשר אינם כלולים עדיין בתכנון המשותף, והפיתוח בגינם אינו כלול בנתונים הללו.

על פי מודל בחו"ל

ההסכם החדש, גובש לאחר עבודה מאומצת שנעשתה במהלך השנה החולפת בשיתוף משרדי התחבורה, השיכון והאוצר. ההסכם יאפשר הגדלת הכנסותיהם של חברת רכבת ישראל ,רשות מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות במטרה לצמצם את תלותה של החברה בכספי הסובסידיה הממשלתיים במקביל להפניית הכספים להמשך שיפור השירות לנוסעי הרכבת, על מנת לעודד אזרחים נוספים לעבור לנסיעה ברכבת.

המודל על פיו הותווה על בסיס ניסיון שהוכיח את עצמו במדינות רבות, בהן משמשות תחנות הרכבת כמרכזי תעסוקה, בילוי ומסחר מניבים ושוקקי חיים, המשמשים לא רק כתחנת מעבר עבור הנוסעים, אלא כמרכזים פעילים בלב המרקם העירוני, הנגישים על ידי שירות רכבתי לאורך כל שעות היום.

תשלומי הרכבת

תשלומי הרכבת לרשות מקרקעי ישראל כפי שנקבעו בהסכם יהיו:
• 2% לשנה מכלל הכנסות חברת הרכבת משירותים תפעוליים וסובסידיה (מכירת כרטיסים והובלת מטענים).
• לשנה מהכנסות משירותים מסחריים.
• תשלום מהוון בגין חכירה ל-49 שנים של זכויות בנייה וזכויות מסחריות מעל מתחמי הרכבת.

"שלם הגדול מסכום חלקיו"

שר האוצר ,יאיר לפיד: "ההסכם היום מביא את העתיד אל תחנות הרכבת בישראל. החיבור בין התחבורה לנדל"ן הוא מקרה קלאסי של שלם הגדול מסכום חלקיו. זהו חיבור בין תשתיות תחבורתיות לבין תועלות כלכליות בעלות פוטנציאל הולך וגדל שהן תוצר של פיתוח נדל"ני. ההסכם עתיד לשנות לא רק את היקף השימושים ואת מספר הנוסעים ברכבת, אלא גם לקחת את תחנת הרכבת שיש בכל עיר, וכמו בלונדון, ובטוקיו ובהונג קונג, להפוך אותה למנוף של פיתוח עירוני, תרבותי, תעסוקתי וסביבתי".

"בתחנות הרכבת גלום מנוף כלכלי"

שר התחבורה, ישראל כ"ץ: " ההסכם נועד לפתח את רכבת ישראל אולם לא רק. הוא טומן בחובו את ההבנה כי הרכבת אינה רק כלי להסעת המונים ממרחקים אל המרכז וממנו. כל תחנה היא פוטנציאל לפיתוח פעילות עסקית בסביבה שבה היא ניצבת. בתחנות הרכבת גלום מנוף כלכלי עבור תושבי הפריפריה ותמריץ לקידום ופיתוח העצמאות הכלכלית של ישובי הפריפריה ומנגנון לשכלול הכוחות המקומיים שבה. ההכנסות מהמיזמים במרכז יסייעו בפיתוח תשתיות הרכבת בכל הארץ לצד קידום ופיתוח הסביבה העסקית".

"מסייע להתמודדות עם הביקוש לדיור"

שר השיכון אורי אריאל: "ראשי הערים מוכנים לקדם הגדלת שטחי המגורים בערים בתנאי שהממשלה תהיה קשובה לצרכי המסחר והעסקים של הערים.. הפיכת תחנות הרכבת שבלב הערים למשאב כלכלי מסייע לגייס יותר ויותר ערים להתמודדות עם הביקוש לדיור".

"הגדלת היצע יחידות הדיור והמסחר בערים"

מנהל רשות מקרקעי ישראל בנצי ליברמן: "גיבוש תפיסה חדשה בכל הנוגע לתחנות הרכבת בלב הערים, מהווה צעד נוסף במהלך המשותף שמשרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל מקדמים לניצול יעיל יותר של קרקעות המדינה. רשות מקרקעי ישראל רקמה בתקופה האחרונה מספר שותפויות אסטרטגיות עם רשויות וגורמים שונים, לטובת הגדלת היצע יחידות הדיור ושטחי המסחר בערים. כך למשל, גובש מהלך פינוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ וניצול השטח שיפונה לבניית רבבות יחידות דיור, הסכם שיקוע הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב שהניב תוספת גדולה מאוד של יחידות דיור בלב העיר, פינוי המזבלה בנתניה ובניית אלפי יחידות דיור במקום הררי האשפה ועוד".

"מהפך בתפיסת תחנות הרכבת"

מנכ"ל רכבת ישראל, בעז צפריר: "ההסכם לפיתוח תחנות הרכבת מביא את מדינת ישראל לעידן חדש בו הופכת התחבורה הציבורית נגישה יותר לשירותים הנבנים ומותאמים למשתמשים בה. זהו מהפך בתפיסת תחנות הרכבת, כפי שהן היום, והדבר יביא לחיזוק הפריפריה, להקלת העומס בכבישים יחד עם תרומה לאיכות הסביבה, ולשיפור איכות החיים של כולנו. היכולת של רכבת ישראל להגדיל את רווחיה השוטפים ממרכזי המסחר תאפשר לחברה לנתב בחזרה את הרווחים לטובת שיפור השירות לנוסעים".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן