סקירה תקופתית של בנק ישראל, העוסקת בסקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים ותפורסם בקרוב, עסקה גם בהשפעת הטרור, התדמית ומשתנים כלכליים על ביקורי תיירים מסוגים שונים בישראל.

מהסקירה עולה כי למצב הביטחוני השפעה ניכרת על הגעת תיירים לישראל, אך זאת במידות שונות, לפי מטרת הביקור: התיירים המגיעים למטרות צליינות, חופשה או טיול מושפעים מרמת הטרור במידה רבה, ואילו המגיעים למטרות עסקים וביקורי קרובים מושפעים במידה מועטה.

כאשר יש לתיירים זיקה למדינת ישראל – אם משום שהם יהודים ואם משום שכבר ביקרו בארץ – הם מושפעים מרמת הטרור במידה פחותה, וזאת לפי כל מטרות הביקור. מאחר שלמצב הביטחוני השפעה ניכרת על היקף התיירים ועל הרכבם, למשתנים כלכליים, ובפרט לשער החליפין, יש השפעה משנית על בואם של התיירים: למשתנים כלכליים, לרבות שער החליפין, השפעה גדולה יותר בתקופות שבהן המצב הביטחוני שפיר.

כרקע למסקנות נמסר בסקירה כי תעשיית התיירות העסיקה בשנת 2012 כ-110 אלף עובדים. "זהו ענף עתיר עבודה, שחלק גדול יחסית מהמועסקים בו מגיע מהפריפריה, ובולט בו משקלם הגבוה של מועסקים שאינם אקדמאים. מאפיינים אלה מצביעים על כך שחשיבותו של הענף בישראל חורגת מעבר לשיעורו בתוצר – בזכות יכולתו לספק משרות לבעלי השכלה נמוכה, ששיעורי התעסוקה בקרבם היו בשנים האחרונות נמוכים מהשיעורים בקרב בעלי השכלה גבוהה. תעשיית התיירות בישראל נסמכת בעיקר על תיירים מחו"ל, משום שהערך המוסף שביקוריהם תורמים למשק גבוה מזה שתורמים המבקרים הישראלים".

באינתיפדה השנייה מספר התיירים ירד דרמטית

הביקוש של התיירים לביקורים בישראל תלוי במידה ניכרת במצב הביטחוני. כניסות התיירים מגיבות מייד, ובחומרה, להרעת המצב הביטחוני בארץ ובאזור. דוגמה בולטת לכך הייתה בתקופת האינתיפאדה השנייה, היות שבמהלכה מספרן של כניסות התיירים ירד דרמטית.

עם זאת, התיירים אינם עשויים מקשה אחת, ומטרות ביקוריהם שונות (צליינות, חופשה, עסקים ועוד); חלק מהם יהודים וחלק נוצרים; חלקם מגיע באופן מאורגן, וחלקם – באופן עצמאי; לחלקם זהו הביקור הראשון בישראל, וחלקם כבר ביקרו בה. גם המצב הביטחוני משפיע על הביקושים לתיירות באופן הטרוגני, ולכן הסקירה הנוכחית מנתחת את השפעתו על כל אחד מסוגי התיירים בנפרד.

לפי הניתוח של בנק ישראל, הגעתם של התיירים מושפעת ממנו באופן בולט אך במידה דיפרנציאלית, לפי מטרת הביקור: התיירים המגיעים למטרת צליינות, חופשה או טיול, מושפעים מרמת הטרור במידה רבה, ואילו המגיעים למטרת עסקים וביקורי קרובים מושפעים במידה מועטה; כן נמצא כי כאשר יש לתיירים זיקה למדינת ישראל – אם משום שהם יהודים ואם משום שכבר ביקרו בישראל – רמת הטרור משפיעה עליהם במידה פחותה, וזאת לפי כל מטרות הביקור.

הסקירה עושה שימוש במסד נתונים חדש, הבוחן את תדמיתה של ישראל באמצעות ההיקף והנושא של הכתבות המתפרסמות עליה בתקשורת העולמית. הנתונים על היקפן של הכתבות בנושא מלחמות וחוסר שקט לא תרמו להסבר של השינויים במספר התיירים, כלומר לא הוסיפו מידע רב מעבר למידע שסיפק המשתנה המונה ישירות את מספר ההרוגים מטרור. לא נמצא כי ידיעות על ישראל בנושא סגנון חיים, נושא שאינו קשור למצב הביטחוני, משפיעות על מספר התיירים. עם זאת, נתונים על מספר הכתבות העיתונאיות העוסקות בנושאים כלכליים תרמו להסבר של כניסות התיירים שבאו למטרת עסקים.

 שר התיירות: שוקדים על פיתוח רשת בטחון למשקיעים

ככלל, למצב הביטחוני השפעה דומיננטית על היקף התיירים ועל הרכבם, והוא מאפיל גם על השיקולים הכלכליים של תיירים. למשתנים כלכליים – ובפרט לשער החליפין, יש השפעה משנית על בואם של התיירים: ייסוף של שער החליפין הריאלי (התחזקות השקל) מפחית בממוצע אך במעט את מספר התיירים המגיעים לישראל. ואולם בתקופות שבהן מתפרסמות מעט כתבות שליליות על ישראל, כלומר המצב הביטחוני שפיר, השינויים בשער המטבע משפיעים יותר.

שר התיירות ד"ר עוזי לנדאו אמר בתגובה למחקר של בנק ישראל: "על מדינת ישראל להיערך ליצירתן של רשתות ביטחון לענף התיירות, גם בעיתות משבר".

עוד הוסיף השר ואמר כי בעקבות ביקור האפיפיור פרנציסקוס, גדלה ההתעניינות בהיבטי התיירות והאפשרויות להשקעה, אולם יזמים רבים חוששים להשקיע במדינת ישראל בשל המצב הגיאו-פוליטי בה. "בדומה לענפים אחרים, אני סבור שמחובתנו כמדינה לספק רשתות ביטחון לתעשיית התיירות ובתוכה לענפי המלונאות, ליזמים ולעסקי התיירות. בימים אלו, אנו שוקדים במשרד התיירות על פיתוחה של רשת ביטחון שכזו ואני משוכנע שבכך ניתן מענה לצרכי התעשייה המקומית".