בג"ץ דחה עתירת המעסיקים: לא יתערבו בהתארגנות העובדים

בג"ץ הותיר את פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה בפסק דין על ההתאגדות בפלאפון. לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים טענה בעתירתה: פסק הדין בביה"ד לעבודה נטול כל אלמנט של איזון, קביעתו שוללת באופן מוחלט את חופש הביטוי של המעסיק, ובתוך כך אף את קניינו, תוך הענקת בלעדיות לזכות ההתארגנות. בג"ץ: הפסיקה איננה לנצח והיא תשתנה ותתאזן במהלך השנים

בג"ץ דחה עתירת המעסיקים: לא יתערבו בהתארגנות העובדים

בג"ץ הותיר את פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה בפסק דין על ההתאגדות בפלאפון. לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים טענה בעתירתה: פסק הדין בביה"ד לעבודה נטול כל אלמנט של איזון, קביעתו שוללת באופן מוחלט את חופש הביטוי של המעסיק, ובתוך כך אף את קניינו, תוך הענקת בלעדיות לזכות ההתארגנות. בג"ץ: הפסיקה איננה לנצח והיא תשתנה ותתאזן במהלך השנים

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה אתמול (יום ב') את עתירת המעסיקים נגד פסק הדין על ההתאגדות בחברת פלאפון, הקובע כי למעסיק אסור להתערב, במישרין או בעקיפין, בהתארגנות עובדיו. 

מדובר בעתירה של לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים על החלטת בית הדין הארצי לעבודה בראשות הנשיאה נילי  ארד. המעסיקים טענו נגד קביעת החזקה הפסיקתית, שלפיה הבעת עמדה מטעמו של המעסיק בנוגע לעצם ההתארגנות וכדאיותה מהווה לחץ והשפעה לא הוגנים על העובדים במימוש זכותם להתארגנות. כן טענה לשכת התיאום נגד כמה מן הכללים שקבע בית הדין הארצי. לטענת העותרת, פסק הדין נטול כל אלמנט של איזון, קביעתו שוללת באופן מוחלט את חופש הביטוי של המעסיק, ובתוך כך אף את קניינו, תוך הענקת בלעדיות לזכות ההתארגנות. 

סוכת ההתאגדות של עובדי פלאפון (צילום ארכיון: ועד עובדי פלאפון)
סוכת ההתאגדות של עובדי פלאפון (צילום ארכיון: ועד עובדי פלאפון)

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים הדגישה בעתירה כי "אין מחלוקת על כך שלמעסיק עלולה להיות השפעה בעלת משקל על חופש הבחירה של עובדיו להתאגד, ועל כן יש ליצור אמצעי מידתי אשר ירסן את כוח המעסיק מחד גיסא, אך יאפשר לו לממש את חופש ביטויו וזכותו לקניין מאידך גיסא". עוד נטען, כי כדי שיהא לעובדים חופש בחירה, נחוץ תהליך מושכל של קבלת החלטות, ולצורך כך נדרש שלרשות העובדים יעמוד מלוא המידע הרלבנטי. 

בג"ץ החליט לדחות את העתירה, גם בשל העובדה שהוא מעדיף לרסן את התערבותו בהחלטות בית הדין הארצי לעבודה, אלא אם כן נפלה טעות מהותית בהחלטה. הדבר נכון במיוחד במקרה זה, כאשר מדובר ב"פסק דין יסודי ומעמיק אשר לא הותיר אבן לא הפוכה". בג"ץ מציין עוד, כי הפסיקה איננה לנצח והיא תשתנה ותתאזן במהלך השנים והשינויים במאזן הכוחות בין מעסיקים לעובדים. 

לעצם העניין נאמר בפסיקתו של השופט אליקים רובינשטיין, אליה הצטרפו השופטים ניל הנדל ואורי שהם: "שלב ההתארגנות הראשונית הוא שלב ראשוני, כאמור רגיש במיוחד. באותה עת העובדים עדיין אינם מאוגדים, הם אינם קבוצה שכוחה מוקנה לה מעצם חבירתם של פרטים רבים לכלל, והם חשופים להפעלת כוחו של המעסיק. בשלב זה עדיין כל עובד לעצמו ויכולתו לעמוד על זכויותיו מוגבלת יחסית, בחינת כל אחת מן האצבעות בטרם התאגדו לכף יד". 

השופט מציין כי "הצורך האינהרנטי בעבודה מאורגנת, במיוחד כמובן לשכבות העובדים שבדרגים הנמוכים והבינוניים, לא פס – ובראש וראשונה כך בעתות שפל כלכלי; והדברים נאמרים מבלי לפגוע במעסיק פלוני או אלמוני. על כן יש מקום כאינטרס חברתי להגן על התארגנות עובדים ראשונית". 

השופט רובינשטיין מסכם כי "היקפה של החזקה, כמו גם יתר משמעויותיה, יתפתחו בהתאם לצרכיה הקונקרטיים של החזקה ולהתאמתה לרחשי המציאות המשתנה; חזקה על בתי הדין לעבודה שיהיו קשובים לאלה". 

מנשיאות הארגונים העסקיים נמסר: "אנו נלמד את הסוגיה לעומקה ולאחר התכנסות של נשיאות הארגונים העסקיים, נחליט אם וכיצד נפעל".

הידיעה פורסמה ב"משאבים" – עיתון למקבלי החלטות בתחום הניהול ומשאבי האנוש

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה אתמול (יום ב') את עתירת המעסיקים נגד פסק הדין על ההתאגדות בחברת פלאפון, הקובע כי למעסיק אסור להתערב, במישרין או בעקיפין, בהתארגנות עובדיו. 

מדובר בעתירה של לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים על החלטת בית הדין הארצי לעבודה בראשות הנשיאה נילי  ארד. המעסיקים טענו נגד קביעת החזקה הפסיקתית, שלפיה הבעת עמדה מטעמו של המעסיק בנוגע לעצם ההתארגנות וכדאיותה מהווה לחץ והשפעה לא הוגנים על העובדים במימוש זכותם להתארגנות. כן טענה לשכת התיאום נגד כמה מן הכללים שקבע בית הדין הארצי. לטענת העותרת, פסק הדין נטול כל אלמנט של איזון, קביעתו שוללת באופן מוחלט את חופש הביטוי של המעסיק, ובתוך כך אף את קניינו, תוך הענקת בלעדיות לזכות ההתארגנות. 

סוכת ההתאגדות של עובדי פלאפון (צילום ארכיון: ועד עובדי פלאפון)
סוכת ההתאגדות של עובדי פלאפון (צילום ארכיון: ועד עובדי פלאפון)

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים הדגישה בעתירה כי "אין מחלוקת על כך שלמעסיק עלולה להיות השפעה בעלת משקל על חופש הבחירה של עובדיו להתאגד, ועל כן יש ליצור אמצעי מידתי אשר ירסן את כוח המעסיק מחד גיסא, אך יאפשר לו לממש את חופש ביטויו וזכותו לקניין מאידך גיסא". עוד נטען, כי כדי שיהא לעובדים חופש בחירה, נחוץ תהליך מושכל של קבלת החלטות, ולצורך כך נדרש שלרשות העובדים יעמוד מלוא המידע הרלבנטי. 

בג"ץ החליט לדחות את העתירה, גם בשל העובדה שהוא מעדיף לרסן את התערבותו בהחלטות בית הדין הארצי לעבודה, אלא אם כן נפלה טעות מהותית בהחלטה. הדבר נכון במיוחד במקרה זה, כאשר מדובר ב"פסק דין יסודי ומעמיק אשר לא הותיר אבן לא הפוכה". בג"ץ מציין עוד, כי הפסיקה איננה לנצח והיא תשתנה ותתאזן במהלך השנים והשינויים במאזן הכוחות בין מעסיקים לעובדים. 

לעצם העניין נאמר בפסיקתו של השופט אליקים רובינשטיין, אליה הצטרפו השופטים ניל הנדל ואורי שהם: "שלב ההתארגנות הראשונית הוא שלב ראשוני, כאמור רגיש במיוחד. באותה עת העובדים עדיין אינם מאוגדים, הם אינם קבוצה שכוחה מוקנה לה מעצם חבירתם של פרטים רבים לכלל, והם חשופים להפעלת כוחו של המעסיק. בשלב זה עדיין כל עובד לעצמו ויכולתו לעמוד על זכויותיו מוגבלת יחסית, בחינת כל אחת מן האצבעות בטרם התאגדו לכף יד". 

השופט מציין כי "הצורך האינהרנטי בעבודה מאורגנת, במיוחד כמובן לשכבות העובדים שבדרגים הנמוכים והבינוניים, לא פס – ובראש וראשונה כך בעתות שפל כלכלי; והדברים נאמרים מבלי לפגוע במעסיק פלוני או אלמוני. על כן יש מקום כאינטרס חברתי להגן על התארגנות עובדים ראשונית". 

השופט רובינשטיין מסכם כי "היקפה של החזקה, כמו גם יתר משמעויותיה, יתפתחו בהתאם לצרכיה הקונקרטיים של החזקה ולהתאמתה לרחשי המציאות המשתנה; חזקה על בתי הדין לעבודה שיהיו קשובים לאלה". 

מנשיאות הארגונים העסקיים נמסר: "אנו נלמד את הסוגיה לעומקה ולאחר התכנסות של נשיאות הארגונים העסקיים, נחליט אם וכיצד נפעל".

הידיעה פורסמה ב"משאבים" – עיתון למקבלי החלטות בתחום הניהול ומשאבי האנוש

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן