שיר אחד – רועי צמח

רועי צמח. שני שירים. מלאי חן.
YouTube. רעש – נוסע לבד.
בסוף קישור לפרסום הקודם, הראשון, של רועי בחיה רעה

שיר אחד – רועי צמח

רועי צמח. שני שירים. מלאי חן.
YouTube. רעש – נוסע לבד.
בסוף קישור לפרסום הקודם, הראשון, של רועי בחיה רעה

באמת לא שמח בשבילך

למה את ממשיכה להופיע לי בפיד?
למה את ממשיכה לככב בחלומות?
למה אני לא מסוגל להתנתק ולכבות?

כתף בהיכון לספוג את הדמעות
טלפונים שנמשכו הרבה אחרי חצות
תמיד הייתי חיוג מקוצר אחרי פרידות
המסאז' לאגו עשה לך כל-כך טוב

חמש שנים לקח לי להטיל את הפצצה
חמש שניות לקח לך לנטרל אותה חזרה
זה קל כששולטים במנגנון ההפעלה
והצלקת? בסדר, תודה שלא שאלת,
עדיין מגלידה

האוספים שהכנתי לך על קלטות,
בטח מעלות אצלך אבק במגירות
מתחת לשידת ההחתלה של התאומות

אז אני באמת לא שמח בשבילך
והאפס שאיתו בחרת לחיות
מאחל לבית האורגני הזה שלכם במושב
לעלות בלהבות

למה אני לא מסוגל להתנתק ולכבות?

סבתא מונה ליזה

אשה לא מחייכת שלושים ושש שנה
משגרת שני בנים לצבא ההגנה
ואת הבעל עם סנדוויץ' לאזור התעשיה
מוציאה את סבתא לאה לטיול בעגלה
שתי כביסות וספונג'ה לפני השינה
במיטה בוהה בשקט בשעון על השידה
כל תזוזת מחוג, סרט אימה

בזמן שלא נשאר לה לעצמה
מֽרָצָה את החיים שמעולם לא רצתה
ובזמן שלא נשאר לה לעצמה
מֽרָצָה את החיים שמעולם לא רצתה

מגיל תשע חלמה תמונות בתערוכה
כשנסעה עם אבאמא למוזיאון בפריז
ונבלעה בחיוך האשה המסתורית
שלוש שנים למדה אמנות במדרשה
המרצה שאהבה קרא לה "הבטחה"
עברה אליו לסטודיו, זה החזיק חצי שנה
עד שפגש את ההבטחה הבאה

ובזמן שלא נשאר לה לעצמה
מֽרָצָה את החיים שמעולם לא רצתה
ובזמן שלא נשאר לה לעצמה
מֽרָצָה את החיים שמעולם לא רצתה

עכשיו היא מאחרת לאסוף את הנכדה
שמחכה ליד השער עם צבעים בתוך קופסה
"סבתא, למדי אותי איך מציירים,
אני רוצה תמונה של שמש, בית, עננים"
שולפת מהבוידעם את המכחול והכן
הלילה היא תחלום שוב פתיחה חגיגית
סבתא ונכדתה משיקות בגן שרית

 

רועי צמח

באמת לא שמח בשבילך

למה את ממשיכה להופיע לי בפיד?
למה את ממשיכה לככב בחלומות?
למה אני לא מסוגל להתנתק ולכבות?

כתף בהיכון לספוג את הדמעות
טלפונים שנמשכו הרבה אחרי חצות
תמיד הייתי חיוג מקוצר אחרי פרידות
המסאז' לאגו עשה לך כל-כך טוב

חמש שנים לקח לי להטיל את הפצצה
חמש שניות לקח לך לנטרל אותה חזרה
זה קל כששולטים במנגנון ההפעלה
והצלקת? בסדר, תודה שלא שאלת,
עדיין מגלידה

האוספים שהכנתי לך על קלטות,
בטח מעלות אצלך אבק במגירות
מתחת לשידת ההחתלה של התאומות

אז אני באמת לא שמח בשבילך
והאפס שאיתו בחרת לחיות
מאחל לבית האורגני הזה שלכם במושב
לעלות בלהבות

למה אני לא מסוגל להתנתק ולכבות?

סבתא מונה ליזה

אשה לא מחייכת שלושים ושש שנה
משגרת שני בנים לצבא ההגנה
ואת הבעל עם סנדוויץ' לאזור התעשיה
מוציאה את סבתא לאה לטיול בעגלה
שתי כביסות וספונג'ה לפני השינה
במיטה בוהה בשקט בשעון על השידה
כל תזוזת מחוג, סרט אימה

בזמן שלא נשאר לה לעצמה
מֽרָצָה את החיים שמעולם לא רצתה
ובזמן שלא נשאר לה לעצמה
מֽרָצָה את החיים שמעולם לא רצתה

מגיל תשע חלמה תמונות בתערוכה
כשנסעה עם אבאמא למוזיאון בפריז
ונבלעה בחיוך האשה המסתורית
שלוש שנים למדה אמנות במדרשה
המרצה שאהבה קרא לה "הבטחה"
עברה אליו לסטודיו, זה החזיק חצי שנה
עד שפגש את ההבטחה הבאה

ובזמן שלא נשאר לה לעצמה
מֽרָצָה את החיים שמעולם לא רצתה
ובזמן שלא נשאר לה לעצמה
מֽרָצָה את החיים שמעולם לא רצתה

עכשיו היא מאחרת לאסוף את הנכדה
שמחכה ליד השער עם צבעים בתוך קופסה
"סבתא, למדי אותי איך מציירים,
אני רוצה תמונה של שמש, בית, עננים"
שולפת מהבוידעם את המכחול והכן
הלילה היא תחלום שוב פתיחה חגיגית
סבתא ונכדתה משיקות בגן שרית

 

רועי צמח

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן