יעד אסטרטגי

משרד הביטחון הודיע על הקפאת המכרז הבינלאומי לרכש ספינות מגן על המים הכלכליים, בעקבות פניית ממשלת גרמניה לממשלת ישראל בהצעה למתן סיוע ממשלתי כספי לביצוע רכש של ספינות מגן להגנת המים הכלכליים של ישראל, באמצעות מספנה גרמנית.

בעקבות קבלת ההצעה, הקפיא, כאמור, משרד הביטחון הבוקר את הליכי המכרז, והודיע למשתתפים בו על ההצעה שהתקבלה ממשלת גרמניה, ועל כך שהמשרד בודק את משמעויותיה. עם גמר הבדיקה יחליט משרד הביטחון האם לבצע את הרכש בגרמניה, או להמשיך בהליך המכרז הבינלאומי.

את היגיון ההגנה על מתקני הפקת הנפט במים הכלכליים של ישראל ניסח ראש הממשלה בנימין נתניהו, כבר ב-2013, כשאמר: "אין ספק שהמשאב הזה הוא יעד אסטרטגי שאויבי ישראל ינסו לפגוע בו, ועל כן החלטתי שמדינת ישראל תיקח חלק בהגנה על הנכסים שלה". ועדת ששינסקי קבעה את גובה השתתפות המדינה בהוצאות האבטחה – 50%.

אחריות ההגנה הוטלה על חיל הים, שבחר באסטרטגיה של הגנה מרחבית, באמצעות ספינות סיור חופים (Offshore Patrol Vessel), שעתה הוקפא המכרז לרכשיתן, בגלל ההצעה הגרמנית.

מה הם מים כלכליים?

מים כלכליים (Exclusive Economic Zone) הינם מים אשר מחולקים ומוסדרים בין מדינות שונות, בהקשר של שליטה של מדינה בהם. כידוע, המים הקרובים ביותר לשטחה של מדינה מכונים מים טריטוריאליים ואליהם אסור להיכנס ללא אישור מטעם המדינה. אחריהם נמצאת רצועת ביטחון, שהמדינה יכולה לחלוש עליהם כדי למנוע איומים שונים על שטחה.

המונח של מים כלכליים מתייחס לתחום שאחרי שטח הביטחון, בו למדינה יש זכות לעשות שימוש מכל סוג במשאבים ימיים כלשהם, דוגמת קידוחי הגז שנתגלו כ-90 ק"ג משטחה של ישראל. בין השימושים הללו, ניתן למנות דיג, שימור וניצול אוצרות טבע, וכן הלאה.

הכרזה על מים כלכליים

כל מדינה רשאית להכריז על מים כלכליים במרחק מסוים משטחה, כאשר ברוב המקרים המרחק הנהוג להכרזה שכזו הוא כ-300 – 400 קילומטר. הבקשה להכרה במים הכלכליים מועברת לאו"ם, כפי שנוסח באמנת חוקי הים של האומות המאוחדות משנת 1982.

גם אם בדרך כלל אין הצהרה רשמית על מים כלכליים, במידת הצורך נוברים פקחי האו"ם במגירותיהם ובודקים אם התקבלה בשלב כלשהו בקשה להכרזה על מים כלכליים. רצוי מאד שתהיה כזו הצהרה, או שהמרוץ אחר מצבורי הכסף יכלול כמה וכמה מדינות.

בניגוד לגבולות היבשתיים הברורים שבין מדינות, הגבול הימי נתון פעמים רבות למחלוקת. צריך לזכור שמדובר על שטחים הרחוקים מאד משטחה של כל מדינה שאינם מיושבים, כמובן. כתוצאה מכך, גילוי של אוצר נדיר במימי הים, בהיעדר הכרזה מאושרת על מים כלכליים, עלול להביא לעימותים כלכליים או מדיניים בין מדינות שונות.

מים כלכליים בישראל

המקרה של ישראל מדגים את הטענה. במשך שנים, היו דיונים בכנסת לגבי דרך הפעולה האפשרית לגבי המים הכלכליים. מכיוון שלא הגישה המדינה בקשה להכרזה על מים כלכליים למשרדי האו"ם, הרי שלאחר גילוי מצבורי הנפט הטבעי בשטח שאמור להיות בריבונות כלכלית ישראלית, מדינות נוספות ביקשו לזכות בחלק מהתמלוגים- קפריסין ולבנון, למשל.

רק בסוף 2010 נחתם הסכם על גבול המים הכלכליים בין ישראל לקפריסין, שקבע כי קו האמצע בין המדינות יהיה נקודת הגבול. על רקע הסבירות כי אזור זה כולל כמויות עצומות של גז טבעי שטרם נתגלה, נראה כי הסכם זה הוא בעל חשיבות כלכלית עצומה עבור שתי המדינות.