★★★★★

בדיוק כמו בסרט "הקול בראש" הנהדר של פיקסאר, גם הסרט "הנסיך הקטן" הוא שיר הלל לחשיבותה של הילדות. הסרט מקסים ותמים, אם כי חף מעט מהתחכום הסיפורי והעיצוב המונפש של המתחרים, פיקסאר ודרימוורקס, אבל בכל זאת מספק מתיקות וחביבות. העלילה לוקחת אותנו אל הספר האהוב של אנטואן דה סנט אקזופרי כנקודת הזינוק לסיפור כולו, ומוסיפה סביבו ילדה צעירה המתמודדת בלחצי החיים בכלל והבגרות בפרט.

מעבר למודעות הצופים לספר, הסרט גם נהנה משחקנים מרשימים שמעניקים את קולם לסרט. כך למשל, בגרסה הצרפתית – את הטייס מדבב אנדרה דוסייה ("דיפלומטיה"), בגרסה האנגלית זהו ג'ף ברידג'ס ואילו בגרסה בעברית – שלמה ארצי.

ב"הנסיך הקטן" חסרה האנרגיה שתהפוך את הסרט לשובר קופות, איזשהו קסם כוכבים שגורם לצופים הצעירים להפוך למעריצים (כפי שקרה לאחרונה בסרטי "המיניונים" או "לשבור את הקרח"), אבל יש לו מספיק קטעי פעולה והומור כדי להבטיח תשואות מהקהל.

"הנסיך הקטן" הוא יצירתו של הבמאי מארק אוסבורן, שהיה שותף בבימוי "קונג פו פנדה", אשר הצליח מאוד מסחרית, ובדיוק כמו בסרטו החדש – התמקד במשפחה ובבגרות. ההנפשה מחולקת לשניים: אנימציית מחשב יפהפייה (לסיפורה של הילדה) ושיטת הסטופ-מושן (בדיוק כמו בסרט "שון כבשון", עבור סיפורו של הנסיך הקטן). חשוב לשבח גם את הפסקול המקסים של האנס זימר וריצ'רד הארווי, שידעו לבדל מוזיקלית בין רגשות הילדות לעולם המבוגרים בסרט.

חיסרון עיקרי הוא שאוסבורן, עם זוג התסריטאים – אירנה בריגנול ובוב פרסיצ'טי, לא הצליחו להביא עלילה עכשווית שתכנס לפנתיאון ההיסטוריה הספרותית, כמו סיפורו הקלאסי של סנט אקזופרי. המרדפים וההתפתחויות מטופלים באופן משביע רצון, אבל נראה כי המקרה בסרט זה הוא שתשומת הלב הופנתה ברובה לאנימציה ולצליל, ולא באותו יחס שקיבלה התפתחות העלילה.

בעיה נוספת בסרט היא כנראה בסופו, כיוון שאוסבורן טווה שלושים סופים שונים, בעודו מנסה לתפור יחדיו את כל רבדי הסיפור ב-20 הדקות האחרונות. בסופו של דבר, כשמופיעה המילה "Fin" (סוף בצרפתית), הצופה מרגיש סוג של הקלה. בסך הכל, "הנסיך הקטן" הוא סרט יפה, שעושה ניסיון אמיץ לעשות צדק עם ספר מאוד פופולארי. הוא מצליח, ברובו.