במשך שנים התקיימו דיונים בעד ונגד חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, שזכה לכינוי חוק טל. החוק, על שם השופט צבי טל שעמד בראש הוועדה שדנה בתנאי דחיית שירותם של החרדים עורר פולמוס רב ומפלג את אזרחיה. הערב, בוטל החוק על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
במשך שנים התקיימו דיונים בעד ונגד חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, שזכה לכינוי חוק טל. הערב, בוטל החוק על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק והמערכת הפוליטית כולה סוערת. "הקלפים נטרפו" אומרים שם
מאת אבירם זינו וצבי זינגר
רגע לפני שהנשיאה דורית בייניש עוזבת, היא משאירה חותם משמעותי: בפסק דין שניתן היום (21.2.2012), ברוב של שישה שופטים כנגד שלושה, קבע בית המשפט העליון כי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, "חוק טל" אינו חוקתי, ועל כן, הכנסת לא תוכל להאריכו, במתכונתו הנוכחית, לאחר שתוקפו יסתיים ביום 1.8.2012. בפסק הדין נקבע כי החוק אינו מידתי הואיל ו"קיימים בו חסמים טבועים המונעים את הגשמתו הלכה למעשה". הנשיא הנכנס, אשר גרוניס הוביל את דעת המיעוט שביקשה שלא להתערב בעבודת הכנסת ולא לבטל את החוק, " על בית המשפט להימנע מדיון בחוקתיות החוק הואיל ובחוק ניתנה למיעוט זכות יתר על ידי הרוב".
האיש שהחל את הדיון הציבורי לפני עשור, איתי בן-חורין, הוא העותר נגד חוק טל וחבר הנהלת השוויון בנטל, מסר בתגובה לפסק הדין: "זהו יום היסטורי ומרגש. לאחר עשר שנים של מאבק אינטנסיבי, נאמר באופן ברור שחגיגת ההשתמטות מתחילה להסתיים. עכשיו הלחץ עובר לכנסת, שחייבת להחליט על חוק שירות לכולם – או שירות צבאי או שירות אזרחי, ומי שנותן יותר יקבל יותר".
הנשיאה דורית ביניש כתבה בהחלטה כי ביסוד חקיקת החוק עמדה תקווה שהחוק יעורר תהליך חברתי שיביא לכך שאף ללא הטלת חובה כלשהי, חרדים יבקשו להתגייס או להצטרף לשירות אזרחי. אך התקווה שתלו בחוק נכזבה.
חוק דחיית השירות פוגע בזכות לשוויון כחלק מן הזכות לכבוד האדם
בעתירה קודמת שבחנה את חוקתיות החוק קבע בית המשפט העליון שחוק דחיית השירות פוגע בזכות לשוויון כחלק מן הזכות לכבוד האדם. בית המשפט קבע עוד שתכליות החוק ראויות, אך ניכר שהחוק אינו מידתי. על אף קביעות אלה, בית המשפט נמנע מהכרזה על אי-חוקתיות החוק, וקבע כי יש להכריע בשאלת המידתיות בהתאם ליישום החוק הלכה למעשה. מאז ניתן פסק הדין חלפו כשש שנים. בעתירות הנוכחיות נדרש בית המשפט העליון להכריע האם הנתונים אודות יישום החוק מעידים על כך שהאמצעים שנקבעו בחוק עתידים להגשים את תכליותיו.
השאלה שעמדה בפני בית המשפט העליון הייתה האם חוק דחיית השירות עומד במבחן המידתיות הקבוע בפסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. פסק הדין ניתן על ידי הנשיאה דורית בייניש, אליה הצטרפו השופטת מרים נאור, השופט אליקים רובינשטיין, השופטת אסתר חיות, השופט חנן מלצר והשופט ניל הנדל.
הנשיאה ביניש עמדה על כך ש"במשך שנים בחן בית המשפט את סוגיית דחיית השירות בדרך של איפוק וריסון, כשהוא צועד עקב בצד אגודל במעקב אחר התהליכים החברתיים המתחייבים מיישום התכליות המורכבות הגלומות בחוק דחיית השירות. במסגרת זו, בית המשפט עיכב את הכרעתו בעתירות הנוכחיות ונכון היה לאפשר את בחינת יישום החוק לאורך תקופה ממושכת כדי לברר אם הוצעו פתרונות המובילים לצמצום הפגיעה בשוויון. אולם, במהלך הזמן התברר שהחוק לא הגשים את התכליות שביסודו, ובפועל, עיגן, רובו ככולו, את הסדר דחיית השירות שהיה קיים טרם חקיקתו".
עוד ציינה הנשיאה בייניש כי מניתוח הנתונים שהובאו בפני בג"צ, עלה כי חוק דחיית השירות נכשל ואין באמצעים שנקבעו בחוק כדי להוביל להגשמת תכליותיו. כך, עולה כי בשנת 2010 התגייסו למסלולים ייעודיים שהוקמו בצה"ל מכוח החוק כ-600 חרדים בלבד. לשירות האזרחי הצטרפו בשנה זו 1,122 חרדים, ומרבית החרדים שיצאו לשנת הכרעה חזרו למעמד "תורתו אומנותו" (ונהנו מדחיית השירות הצבאי או שקיבלו פטור משירות צבאי מטעמים שונים).
לצד זאת נכתב בפסק הדין כי," אין ניתן להתעלם ממגמת העלייה במספר המתגייסים לצבא והמתנדבים לשירות אזרחי – והמציאות אכן מצביעה על מגמה כזו. אך, בחלוף כעשר שנים מאז נחקק חוק דחיית השירות אין די בהצגת מגמה חיובית, אלא צריך היה לצפות למספר משמעותי יותר של מתגייסים לצבא ומצטרפים לשירות האזרחי".
לבימ"ש תפקיד בפתרון של מחלוקות חברתיות ערכיות
דורית ביניש התייחסה עוד לטענה כי קיים חשש מפני פגיעה במעמדו של בית המשפט עקב עיסוקו בסוגיה זו, שיש לה השלכות חברתיות משמעותיות. על פי האמור בפסק דינה, מעורבות בית המשפט בסוגיית דחיית השירות היוותה קטליזטור לתהליכים חשובים, בכנסת ובחברה החרדית. מעבר לכך, הנשיאה ציינה כי לבית המשפט תפקיד בפתרון של מחלוקות חברתיות ערכיות. עוד ציינה כי בית המשפט הוא אחת מהזרועות הפועלות במסגרת המוסדות השלטוניים וביכולתו לסייע בכלים שבידיו בפתרון – גם אם הדרגתי או חלקי – של מחלוקות חברתיות. הנשיאה הוסיפה כי אך מובן שבית המשפט "אינו מתיימר להביא לשינוי חברתי מלא, אבל הוא בהחלט אחד מהגורמים החברתיים החשובים ביותר לקידום תהליכים של שינוי"; גם אם תרומתו לקידום פתרון למחלוקת החברתית אינה תמיד ברורה או מיידית.
השופטת מרים נאור ציינה בהקשר ליישומו של החוק כי, "מדינת ישראל היא מדינת חוק וכי אין להשלים עם החשש שצווי בית המשפט לא ייאכפו. הוער כי הניסיון העשיר של פסיקתנו, לרבות בסוגיות קשות, סבוכות ורגישות, הוא שיוכיח שאין חשש כזה".
השופט רובינשטיין הוסיף, "הזדמנות לרשות המבצעת מזה, ולחברה החרדית מזה, לפעול לשיפור הנתונים, נוסתה ברוב סבלנות – ואל מול סבלנותו של בית המשפט עומדת הפגיעה בזכויותיהם של אזרחים הנקראים לשירות סדיר ומילואים, ומסכנים את חייהם". הדגש ניתן לזכויותיהם של אותם משרתי קבע ומילואים, אשר כל עוד נותר על כנו המצב הנוכחי, נושאים בנטל בצורה לא שויונית".
אשליה לצפות שהחלטות שיפוטיות יביאו לגיוסם של חרדים לצה"ל
דעת המיעוט בפסק הדין הייתה מורכבת מעמדתם של הנשיא הנכנס, אשר גרוניס והמשנה לנשיאה אליעזר רבלין בפסק דין שהובילה השופטת עדנה ארבל. ארבל כתבה בפסק דינה כי, " יש להמשיך לנהוג באיפוק ובריסון שגזר על עצמו בית משפט זה מאז ומתמיד בסוגיה זו. הליך חקיקתו של חוק דחיית השירות התבסס על עבודת ועדה שישבה ארוכות על המדוכה, וקיימה הליך יסודי, קפדני ומעמיק. החוק שהתקבל מבטא הסדר של פשרה המאזן בין מגמות נוגדות, תוך הכרת מורכבות המציאות הישראלית ורצון לגשר בין מגזריה השונים של החברה בסוגיה שהיא בליבת חיינו. דומה שלאורך כל הדרך היה ברור שנדרש זמן רב כדי לחולל שינוי חברתי לצמצום אי-השוויון, וכי אין מדובר בתהליך שיתרחש כהרף עין. קרוב לעשור חלף מאז חקיקת החוק. התמונה העולה מהנתונים מעידה על התקדמות באופן יחסי למצב שקדם לחוק".
ארבל הוסיפה עוד כי, "השגתו של השוויון תיעשה בתהליך הדרגתי, רב שלבי, ארוך ואיטי, שייצור השקה בין חלקי האוכלוסייה הקוטביים שתהום פעורה ביניהם. תהליך אשר התקווה שיביא בסופה של דרך לגיוס רחב יותר שיהווה מנוף לקידום מסגרות תעסוקה, תוך הבנה, סבלנות, סובלנות וכבוד הדדי".
הנשיא הנכנס אשר גרוניס חזר על דבריו בעתירה הקודמת בעניין וכתב, "כאשר הרוב פועל בדרכים דמוקרטיות ומקבל חוק הנותן עדיפות למיעוט, אין מקום שבית המשפט יהפוך לפטרונו של הרוב".
השופט גרוניס התייחס לשתי אפשרויות שתעמודנה בפני הכנסת בעקבות קבלתן של העתירות, כדעת הרוב. האפשרות האחת היא שכאשר יפקע החוק הקיים ביום 1.8.12 לא תחוקק הכנסת חוק אחר תחתיו. במקרה כזה תהא, לכאורה, חובה על הצעירים החרדים להתגייס לצה"ל. הנשיא הנכנס מחזיק בדעה כי בפועל הדבר לא יתרחש. האפשרות האחרת, הנראית יותר ריאלית לדבריו, היא שהכנסת תקבל חוק חדש, שיתקן במידה כלשהי את הפגמים שבחוק הנוכחי. במקרה זה צפוי שתוגש עתירה חדשה- והיא תונח לפתחו של בית משפט, "נוח יותר" לחוק טל, בית משפט בראשותו.
לדעת השופט גרוניס "זו אשליה לצפות שהחלטות שיפוטיות יביאו לגיוסם של חרדים לצה"ל ולכניסתם לשוק העבודה. שינויים חברתיים וכלכליים עשויים להביא לתוצאה המקווה. היכולת של בית המשפט להשפיע במקרה דוגמת זה שבפנינו הינה מועטה".
שתי ועדות בכנסת יתחרו ביניהן על גיבוש חקיקה שתחליף את חוק טל
המערכת הפוליטית סוערת מאז פורסם פסק הדין. "הקלפים נטרפו! " כך הגיבו הערב במפלגות השונות על החלטתו של בג"צ הערב, לבטל את חוק טל. ההערכה במסדרונות הפוליטיים כי בעקבות החלטת בג"צ ייפתח עתה "משחק חדש לגמרי" שבמסגרתו ינסו החרדים להפעיל לחצים לחקיקת חוק אחר, שיכשיר את אי גיוסם של החרדים בדרך שתעקוף את החלטת בג"צ. ההערכה היא כי במפלגות החילוניות יגבר הלחץ לחוקק חוק שיביא לגיוסם של החרדים לצה"ל או לפחות לשנת שירות אזרחי, מבלי להתחכם להחלטת בג"צ.
בינתיים מסתמן ששתי ועדות מרכזיות בכנסת יתחרו ביניהן על גיבוש חקיקה שתחליף את חוק טל: ועדת החוץ והביטחון בראשותו של ח"כ שאול מופז, שתתכנס כבר בתחילת השבוע הבא וגם ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ דוד רותם.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו, מסר ש "כבר לפני שבוע הודיע יו"ר ישראל ביתנו, שר החוץ אביגדור ליברמן, כי למען חלוקת נטל צודקת בין אזרחי המדינה כולם, אסור להאריך את חוק טל ולו ביום אחד. בימים אלה אני שוקד על הכנת חוק חלופי, אשר יתקן את העוולת אי-השיוויון בתרומה למען המדינה". ח"כ רותם קרא הערב בדף הפייסבוק שלו לציבור הרחב לשלוח לו הצעות שיעזרו בכתיבת החוק החדש.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מיהר להגיב על החלטת בג"צ, באמרו: "כפי שכבר הודעתי, עוד לפני החלטת בג"צ, חוק טל במתכונתו הנוכחית לא יימשך. בחודשים הקרובים נגבש חוק חדש, שיביא לשינוי צודק יותר בנטל, של כלל החברה הישראלית".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ שאול מופז, בירך על החלטת בג"צ. "נוצרה לכנסת הזדמנות היסטורית לתקן אחת ולתמיד את החוק המעוות הזה", אמר מופז. בכוונת מופז לכנס מיידית את ועדת החוץ והביטחון, כבר בתחילת השבוע הבא, כדי "לקבוע נוסח חוקתי מוסכם לעניין השירות הצבאי והאזרחי לכלל הציבור במדינת ישראל".
ראש האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני ברכה על פסק הדין. "הצדק נעשה. צדק חברתי עובר דרך שוויון בנטל. כבר מחר קדימה תעלה להצבעה חוקים שיחייבו שירות לכולם בשירות צבאי, לאומי או אזרחי. לא ניתן לרוב הציוני להפוך מיעוט הנושא על גבו את כולם, בגלל שיקולים קואליציוניים של נתניהו ושותפיו הטבעיים. הרוב הציוני צריך להחליף את הממשלה המשעבדת את עתידנו לסקטורים המחזיקים אותו בשלטון".
יו"ר "ישראל ביתנו", שר החוץ אביגדור ליברמן, בירך גם הוא על החלטת בג"צ. "בכל מקרה, כפי שכבר אמרנו לפני מספר שבועות, לא היה מקום שהכנסת תאריך שוב את החוק שלא תרם במהלך השנים להגברת השוויון בחברה הישראלית", אמר ליברמן. "ישראל ביתנו תביא הצעה חלופית אותה מגבש בימים אלה יו"ר ועדת חוקה, דוד רותם. הצעת 'ישראל ביתנו' תביא לכך שלא רק 38 אחוזים מהציבור ישאו בנטל השירות הצבאי ותשלום המסים ותתרום לחוסנה של החברה הישראלית,.
"אני מברך על החלטת בג"ץ כי חוק טל יפוג באוגוסט 2012. " אמר שר הביטחון אהוד ברק והוסיף: " אמרתי מספר פעמים בשבועת האחרונים כי חוק טל, לאחר עשר שנים, לא עמד בציפיות ולא הוביל לשינוי הנדרש בכל הקשור לשוויון בנטל ולהגדלת מעגל המשתתפים בחובות האזרחיות. אנחנו חייבים לחוקק במהירות חוק חדש, כדי להביא לשיווין בנטל בחברה הישראלית.
יו"ר מר"צ, ח"כ זהבה גלאון, הגיבה באמרה כי "ביטול חוק טל וקבלת העתירה היא ניצחון חשוב לעיקרון השוויון. ממשלות ישראל בעשור האחרון הצטיינו בהתחמקות מחובתן לממש את עיקרון השוויון ופעלו עפ"י העיקרון – 'תחמנותם אומנותם'. טוב שבג"צ שם קץ להשתמטות החרדים והעמיד את הכנסת על חובתה, לשים קץ למצב הבלתי נסבל, של אפליה בין דם לדם".
מנכ"ל עמותת "חדו"ש – לחופש דת ושוויון", הרב עו"ד אורי רגב, בירך על החלטת בג"צ. "אומנם באיחור רב, אבל סוף סוף, בג"צ עושה את מה שהפוליטיקאים סירבו לעשות – ומורה לשים קץ לאפליה בין דם לדם".
החלטת בג"צ הערב ניתנה ברוב של שישה שופטים כנגד שלושה. בג"צ קבע כי חוק טל, אינו חוקתי ולכן הכנסת לא תוכל להאריכו במתכונתו הנוכחית לאחר שתוקפו יסתיים ב-1 באוגוסט השנה.