Skip to content

'הַצָּעָה לְסֵפֶר' / 22.1.2016

סיני אחד, שני צרפתים חכמים ומרגיזים וילדה מדהימה בתיעוד מצמרר. שבת שלום!

'הַצָּעָה לְסֵפֶר' / 22.1.2016

סיני אחד, שני צרפתים חכמים ומרגיזים וילדה מדהימה בתיעוד מצמרר. שבת שלום!

צפרדעים / מוֹ יאן  חודשים ספורים לאחר שהתבשרנו על הצעד מרחיק הלכת של ממשלת סין אשר הודיעה על סיום עידן "מדיניות הילד האחד" רואה אור ספרו האחרון  של יאן מ 2009 הבוחן את המהפכים שחוותה סין בעשרות השנים האחרונות דרך עיניה של מיילדת סינית האוכפת בנוקשות את המדיניות הממשלתית. מעטים מבין הקוראים הישראלים מכירים את יצירתו של אחד הסופרים הסינים הבכירים בדורו והיחיד שזכה בפרס נובל (2012) ומעטים אף יותר יבחינו בכך שמדובר ביצירה הראשונה שלו המתורגמת לעברית משפת האם, ובכל זאת, ראוי לציין את המעשה הנכון הזה.

מיילדת סינית, בתו של רופא מוכר ואיש המפלגה הקומוניסטית זוכה להערצת מטופליה בימי טרום הרעב הגדול בסין של אמצע המאה הקודמת. לאחר שארוסה הטייס עורק לטאיוואן היא עושה ככל יכולתה על מנת להוכיח את נאמנותה למפלגה ואוכפת אכיפה אכזרית את מדיניות הילודה הנוקשה והופכת לדמות השנואה ביותר בסביבתה. הספר מספק הצצה ביקורתית יוצאת דופן אל אזוריה הכפריים של סין ואל השפעות המדיניות הממשלתית הנוקשה אך עדיין כדאי לזכור כי הביקורת היא של מי שנחשב בעייני רבים כמשתף פעולה עם הממשלה הסינית ועם העוולות שהיא מעוללת.

צפרדעים מאת מוֹ יאן , הוצאות חרגול ומודן, תרגמו מסינית: קובי לוי ותרצה ערב, 455 עמ'

אויבי הציבור / מישל וולבק וברנאר-אנרי לוי  בצורה המרהיבה הזו בוחר מישל וולבק לפתוח את מכתבו הראשון לברנאר-אנרי לוי מינואר 2008: "אין לנו שום דבר במשותף , כמו שאומרים, למעט נקודה אחת, מהותית: שנינו אנשים מאוסים למדי." ואכן, איש לא יחלוק על כך שמדובר בשני נרקיסיסטים  מלאי חשיבות עצמית אבל גם לא על כך שהם יודעים לייצר עניין ומחזיקים ברעיונות ובדעות מעניינות ומעוררות מחשבה. כמו בספרים אחרים המבוססים על חליפת מכתבים, מצאתי עצמי תוהה האם הרעיון לקבץ אותם לספר נולד תוך כדי ההתכתבות או שמא הוא זה שהניע אותם לכתוב את המכתבים, אם כי זה לא באמת חשוב.

28 מכתבים החליפו ביניהם שני האינטלקטואלים הצרפתים הללו במהלך שנת 2008 כאשר הם מציגים את עמדותיהם בנוגע לעלייתן של הדתות, נושאים פוליטים רבים, ספרות, תקשורת ועוד. לפני מעט למעלה משנה ראה אור ("עם עובד") "כאן ועכשיו" אשר קיבץ את מכתביהם של ג'.מ.קוטזי ופול אוסטר ממש מאותה התקופה. במדרג הנפיחות העצמית יש גם לשניים הללו מקום של כבוד אך נדמה לי שצמד הצרפתים לוקח אותם בהליכה. ובכל זאת, לא הייתי מוותר על האפשרות להציץ פנימה אל השיחה המרתקת הזאת שמפעם לפעם אפילו מתדרדרת בחינניות לעוקצנות ועלבונות קלים.

אויבי הציבור מאת מישל וולבק וברנאר-אנרי לוי, הוצאת בבל, תרגמה מצרפתית: רמה איילון, 287 עמ'

 

בעיני ילדה בת שתים-עשרה / ינינה השלס  ככל שהולך וחולף הזמן, תגליות דוגמת הספר הזה הולכות ומתמעטות, הופכות להיות נדירות ממש. לא ברור כיצד היומן החשוב אשר נכתב על ידי המחברת בזמן שהייתה במחנה ריכוז כאשר היא בת שתים-עשרה בלבד, תורגם רק עתה לעברית, שבעים שנה לאחר שראה אור לראשונה בפולנית. ינינה כתבה את היומן בשנת 1943, זמן קצר לאחר שהוברחה ממחנה הריכוז יאנובסקי, כאשר זכרונות השהיה במחנה והפרידה ממשפחתה שנספתה, טריים וצורבים עדיין.

בשנת 1950 עלתה ינינה לישראל וברבות השנים נעשתה לדוקטור לכימיה ולסופרת אך כעת, כאמור, נמצא הזמן הנכון כנראה לשבת ולתרגם את יומנה. חלקו האחרון של היומן המרתק כולל קבוצת שירים אותם כתבה בעת השהיה במחנה והשתייכה לקבוצת אנשי הרוח שם – ילדה אחת ויחידה בתוך קבוצת מבוגרים – מנסה יחד איתם להציל את עצמה באמצעות הכתיבה. גם בגלל שמעטים מדי הצליחו לתעד את המתרחש בזמן אמת, בוודאי לא בגיל הזה אבל גם בשל כשרונה של הילדה לתאר את הדברים, הספר הזה חשוב כל כך.

בעיני ילדה בת שתים-עשרה מאת ינינה השלס , הוצאת פרדס, תרגמה מפולנית: ינינה השלס,  

צפרדעים / מוֹ יאן  חודשים ספורים לאחר שהתבשרנו על הצעד מרחיק הלכת של ממשלת סין אשר הודיעה על סיום עידן "מדיניות הילד האחד" רואה אור ספרו האחרון  של יאן מ 2009 הבוחן את המהפכים שחוותה סין בעשרות השנים האחרונות דרך עיניה של מיילדת סינית האוכפת בנוקשות את המדיניות הממשלתית. מעטים מבין הקוראים הישראלים מכירים את יצירתו של אחד הסופרים הסינים הבכירים בדורו והיחיד שזכה בפרס נובל (2012) ומעטים אף יותר יבחינו בכך שמדובר ביצירה הראשונה שלו המתורגמת לעברית משפת האם, ובכל זאת, ראוי לציין את המעשה הנכון הזה.

מיילדת סינית, בתו של רופא מוכר ואיש המפלגה הקומוניסטית זוכה להערצת מטופליה בימי טרום הרעב הגדול בסין של אמצע המאה הקודמת. לאחר שארוסה הטייס עורק לטאיוואן היא עושה ככל יכולתה על מנת להוכיח את נאמנותה למפלגה ואוכפת אכיפה אכזרית את מדיניות הילודה הנוקשה והופכת לדמות השנואה ביותר בסביבתה. הספר מספק הצצה ביקורתית יוצאת דופן אל אזוריה הכפריים של סין ואל השפעות המדיניות הממשלתית הנוקשה אך עדיין כדאי לזכור כי הביקורת היא של מי שנחשב בעייני רבים כמשתף פעולה עם הממשלה הסינית ועם העוולות שהיא מעוללת.

צפרדעים מאת מוֹ יאן , הוצאות חרגול ומודן, תרגמו מסינית: קובי לוי ותרצה ערב, 455 עמ'

אויבי הציבור / מישל וולבק וברנאר-אנרי לוי  בצורה המרהיבה הזו בוחר מישל וולבק לפתוח את מכתבו הראשון לברנאר-אנרי לוי מינואר 2008: "אין לנו שום דבר במשותף , כמו שאומרים, למעט נקודה אחת, מהותית: שנינו אנשים מאוסים למדי." ואכן, איש לא יחלוק על כך שמדובר בשני נרקיסיסטים  מלאי חשיבות עצמית אבל גם לא על כך שהם יודעים לייצר עניין ומחזיקים ברעיונות ובדעות מעניינות ומעוררות מחשבה. כמו בספרים אחרים המבוססים על חליפת מכתבים, מצאתי עצמי תוהה האם הרעיון לקבץ אותם לספר נולד תוך כדי ההתכתבות או שמא הוא זה שהניע אותם לכתוב את המכתבים, אם כי זה לא באמת חשוב.

28 מכתבים החליפו ביניהם שני האינטלקטואלים הצרפתים הללו במהלך שנת 2008 כאשר הם מציגים את עמדותיהם בנוגע לעלייתן של הדתות, נושאים פוליטים רבים, ספרות, תקשורת ועוד. לפני מעט למעלה משנה ראה אור ("עם עובד") "כאן ועכשיו" אשר קיבץ את מכתביהם של ג'.מ.קוטזי ופול אוסטר ממש מאותה התקופה. במדרג הנפיחות העצמית יש גם לשניים הללו מקום של כבוד אך נדמה לי שצמד הצרפתים לוקח אותם בהליכה. ובכל זאת, לא הייתי מוותר על האפשרות להציץ פנימה אל השיחה המרתקת הזאת שמפעם לפעם אפילו מתדרדרת בחינניות לעוקצנות ועלבונות קלים.

אויבי הציבור מאת מישל וולבק וברנאר-אנרי לוי, הוצאת בבל, תרגמה מצרפתית: רמה איילון, 287 עמ'

 

בעיני ילדה בת שתים-עשרה / ינינה השלס  ככל שהולך וחולף הזמן, תגליות דוגמת הספר הזה הולכות ומתמעטות, הופכות להיות נדירות ממש. לא ברור כיצד היומן החשוב אשר נכתב על ידי המחברת בזמן שהייתה במחנה ריכוז כאשר היא בת שתים-עשרה בלבד, תורגם רק עתה לעברית, שבעים שנה לאחר שראה אור לראשונה בפולנית. ינינה כתבה את היומן בשנת 1943, זמן קצר לאחר שהוברחה ממחנה הריכוז יאנובסקי, כאשר זכרונות השהיה במחנה והפרידה ממשפחתה שנספתה, טריים וצורבים עדיין.

בשנת 1950 עלתה ינינה לישראל וברבות השנים נעשתה לדוקטור לכימיה ולסופרת אך כעת, כאמור, נמצא הזמן הנכון כנראה לשבת ולתרגם את יומנה. חלקו האחרון של היומן המרתק כולל קבוצת שירים אותם כתבה בעת השהיה במחנה והשתייכה לקבוצת אנשי הרוח שם – ילדה אחת ויחידה בתוך קבוצת מבוגרים – מנסה יחד איתם להציל את עצמה באמצעות הכתיבה. גם בגלל שמעטים מדי הצליחו לתעד את המתרחש בזמן אמת, בוודאי לא בגיל הזה אבל גם בשל כשרונה של הילדה לתאר את הדברים, הספר הזה חשוב כל כך.

בעיני ילדה בת שתים-עשרה מאת ינינה השלס , הוצאת פרדס, תרגמה מפולנית: ינינה השלס,  

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן