הכלב הנודניק הזה, לא רק שיש לו שעון יש לו גם לוח שנה. שבת בבוקר (או יום ראשון) שמש בחוץ והוא יודע שזה היום שלו. הוא הולך לטייל בחוף הים, להריח ישבנים לחזר אחרי נשים (זה הכלב שלי מה לעשות…)

כתב וצילם: עמית מנדלזון (מרסי, צרפת)

כשהשמש זורחת, והמיסטרל לא משתולל בחוץ ואף אחד לא ממהר לשום מקום, הולכים לחוף הים, חורף או קיץ זה לא ממש משנה. נו טוב, לא ממש מדויק, בקיץ יש תוספות מיוחדות, אבל לא בשביל טוגו.

מעמיסים את הכלב על הרכב ונוסעים ל-Plage de Prado. בקצה הטיילת הענקית של מרסיי מחד ובקצה שדירת הפרדו מהצד השני. בדיוק מאחורי התחת של הפסל "דויד" שניצב לו בגאון בצומת.

למרסי יש 32 קילומטרים של חוף רובם סלעים, לא שזה מפריע למישהו (או מישהי) להתפשט ולתפוס שמש ואפילו להיכנס למים. חוף הפרדו הוא אחד החופים המסודרים והוא ענק. 5 מפרצונים, משטחי דשא רחבים מרכז מסעדות ובתי קפה ואפילו מקום ליוגה וטאי צה. בקיץ הוא הומה אדם ונשים נטולות חלק עליון. בחורף הוא המקום בו כולם מתרוצצים, משחקים כדורגל משחקים עם הכלב, עושים ג'וגינג, גולשים ועוד כל מיני פעילויות מעייפות ולא בריאות בעליל.

על החוף משקיפים עשירי העיר. שכונות שלמות שחסומות לגישה לציבור הרחב, די בצדק בהתחשב במוניטין של מרסי. ברקע ניצבים להם בגאון האיים: שטו דיפ (האי עם המבצר ששימש השראה לספר הרוזן ממונטה כריסטו ואיל סן פרול, אי קטן עם חוף ים מהמם) בין לבין מפרשיות שמנצלות את הים הרגוע וגלשנים שמנצלים את הרוחות, בהתאם למזג האוויר.

הכלב מתפרע על החוף, מרחרח של ישבן כלבי הסביבה, מחזר אחרי נשים. הכלב שלי אוהב נשים לא חשוב באיזה גיל  הוא יתייצב יתחנחן ינסה לסחוט ליטוף ואם זה לא עובד, אז…יש עוד אנשים בחוף.

הזקנות שפיתחו את ספורט ההליכה במים (14 מעלות והן הולכות במים !), היוגיסטים שעושים יוגה בשמש לא רחוק מהחבר'ה של הטאי צ'י. הזקן הערום, לא ממש ערום הוא עם בגד ים אבל בין אם 20 מעלות או 4 מעלות הוא ערום על החוף, אף פעם לא במים, אבל תמיד מוכן. אם שמעיפה עפיפון בזמן שילדה משחק בכדור בחוסר שביעות רצון מופגנת. יש כאלו שרצים על החוף ויש כאלו שסתם מסתכלים על הגלים, אולי כי אין להם לאן לרוץ.

לטוגו לעומת זאת יש תמיד לאן לרוץ. הוא כבר לא צעיר, החוף מוציא ממנו את המיטב. למזלנו לא ליותר מדי זמן. כי המיטב שלנו איננו בלתי מוגבל.

עוצרים לכוס קפה בקיוסק הקטן על החוף ושוקלים עם לאכול ארוחת צהריים במקום. רואים את אותם אנשים מלטפים את אותם כלבים, עושם את אותו מסלול, תסתכלים לאותם כיוונים, ותמיד הכל נראה שונה. אולי כי זה שבת בבוקר ביום יפה.

כל התמונות: